מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, שבדק ומיפה את היכולות והמיומנויות של הליצנים הרפואיים, נוכח המטרות הטיפוליות שלהם ושל הצוות הרפואי, מצא כי החשיבות של הליצנים היא הרבה מעבר ל"רק מצב רוח טוב למטופלים".
החוקרים זיהו 40 מיומנויות שונות של הליצנים הרפואיים בתפקידם, ובהן התחברות אל הרגש ויצירת קשר אישי עם המטופל, השמעת קולו של המטופל על תסכוליו וקשייו בפני הצוות הרפואי, הגברת המוטיבציה לדבקות בטיפול הרפואי, הסחת דעת מכאב ויצירת אווירת תחרות ומשחק.
החוקרים מוסיפים כי אחד הממצאים המרכזיים שעלה במחקר הוא שהליצנים לא רק מסייעים למטופלים, אלא הם למעשה מסייעים גם להורים, לצוות הטיפולי ולהשגת המטרות הטיפוליות. הליצנים, באמצעות מיומנויות תקשורת שונות, מאפשרים למטופל לנוע לעבר המשימה הטיפולית. הם עובדים בצוות עם מטפלים אחרים, ויודעים להתערב כשנוצר ויכוח או משבר ולסייע להתגבר עליהם ולקדם את הטיפול.
המחקר נערך בהובלתה של פרופ' אורית קרניאלי־מילר עם ד"ר ליאור רוזנטל, מהחוג לחינוך רפואי באוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף אורנה דיבון־אופיר, ד"ר דורון שגיא, פרופ' אמתי זיו וליאת פסח־גלבאום, מהמרכז הארצי לסימולציה רפואית.
פרופ' קרניאלי־מילר אמרה ל"מעריב": "למעשה, מכניסתם לחדר הליצנים בוחרים לחבור למטופל, לחזק אותו ולתת לו כוח ומעמד בתוך המערכת הרפואית. הם עושים זאת באמצעות התחברות ראשונית לקולו של המטופל, ואפילו לחוסר רצונו ליישם את ההמלצה הטיפולית – חיבור רגשי שבהמשך מוביל את המטופל לשנות את עמדתו ולשתף פעולה עם הצוות הרפואי. "המערכת הרפואית היררכית, ולא קל למטופלים בתוכה. לכן, אחת המיומנויות של ליצנים רפואיים היא להתמקם בעמדה הנחותה ביותר במסגרת הרפואית. כך הם מעצימים את המטופלים, מאפשרים להם כוח ושליטה, כולל הבחירה אם לאפשר לליצן להיכנס לחדר, כמו גם להכתיב את אופי תפקידו מולם. זה מאפשר את הגברת תחושת השליטה ומעודד את המטופל בהתמודדותו המאתגרת".