כאמור, פסק הדין עוסק בעניינה של התינוקת ס', שנהרתה בהליך של הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא ראשון לציון. במועד לידתה כבר היה ידוע, על רקע בדיקות שנערכו בשלב ההיריון, כי אין התאמה גנטית בינה לבין האם היולדת ובן זוגה, וכי למעשה התינוקת, שהורתה בזרע וביצית של אב ואם גנטיים אחרים, לא ידועים, הושתלה ברחמה של האם היולדת בטעות.
ברקע הפסיקה עמדה בדיקה גנטית קודמת שנערכה, באישור בית המשפט לענייני משפחה, למטופלת אחרת בבית החולים ולבן זוגה, אשר אותרו באותה עת כבעלי הסיכוי הגבוה ביותר להימצא כהוריה הגנטיים של התינוקת. למרות זאת, אף בדיקה זו שללה קשרי משפחה בין ס' ובין בני הזוג שנבדקו.
עוד צוין: "כזכור, לאור מורכבות ורגישות הסוגיה המשפטית, הוקם במשרד המשפטים צוות מיוחד של שלוש עורכות דין במערך ייצוג קטינים של הסיוע המשפטי, עוה"ד נטע ברק, מיה שושטרי ועדי רז, המתמחות בייצוג קטינים ומשמשות כאפוטרופסיות לדין עבור הקטינה. הצוות המשפטי ביצע עבודת חקר משפטית מעמיקה וסקר הלכות רלבנטיות במשפט הישראלי והבינלאומי, וכן נערכו בדיקות עומק עובדתיות מקיפות ופגישות עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות הצוות הרפואי המטפל בקטינה ואף התקיימו התייעצויות עם מומחים להתפתחות הילד, במטרה להגיע להמלצה שתשרת את טובתה של הקטינה באופן המיטבי. כעת, כפי שצוין, ביהמ"ש העליון דן בשאלה האם מוצדק לאפשר עריכת בדיקות נוספות לבירור קשר גנטי אפשרי בין התינוקת לבין שש נשים ובני זוגן של חמש מהן, שעברו טיפולי הפריה באותו בית חולים. בית המשפט לענייני משפחה אישר את עריכת הבדיקה, ואף בית המשפט המחוזי – אשר דן בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה – החזיק בעמדה זו, אך העליון, כאמור, הפך את ההחלטה וקבע היום כי אין לאפשר את קיום הבדיקות".
התרעות פיקוד העורף