מחדל ההפריה: בית המשפט העליון קבע היום (שני) בדעת רוב של השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, כנגד דעתה החולקת של השופטת דפנה ברק-ארז, כי אין לאפשר עריכת בדיקות גנטיות לשש נשים ולבני הזוג של חמש מהן, שהיו מטופלים ביחידת ההפריה החוץ גופית של בית החולים אסותא בראשון לציון, על מנת לבחון אם מתקיים קשר גנטי בינם לבין התינוקת ס', שנמצאה נעדרת קשר גנטי לאם שילדה אותה ולבן זוגה. בכך הפך בית המשפט העליון את החלטותיהן של הערכאות הקודמות שדנו בתיק.
מחדל ההפריה באסותא: ביהמ"ש הורה למנות אפוטרופוס לתינוקת
כאמור, פסק הדין עוסק בעניינה של התינוקת ס', שנהרתה בהליך של הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא ראשון לציון. במועד לידתה כבר היה ידוע, על רקע בדיקות שנערכו בשלב ההיריון, כי אין התאמה גנטית בינה לבין האם היולדת ובן זוגה, וכי למעשה התינוקת, שהורתה בזרע וביצית של אב ואם גנטיים אחרים, לא ידועים, הושתלה ברחמה של האם היולדת בטעות.
ברקע הפסיקה עמדה בדיקה גנטית קודמת שנערכה, באישור בית המשפט לענייני משפחה, למטופלת אחרת בבית החולים ולבן זוגה, אשר אותרו באותה עת כבעלי הסיכוי הגבוה ביותר להימצא כהוריה הגנטיים של התינוקת. למרות זאת, אף בדיקה זו שללה קשרי משפחה בין ס' ובין בני הזוג שנבדקו.
מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים נמסר: "בהמשך לפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בהרכב בראשות השופטת דפנה ברק ארז, השופט עופר גרוסקופף והשופט אלכס שטיין, בעניין עריכת בדיקות לקיום קשר גנטי לנשים ובני זוגן שטופלו ביחידת ההפריה של בי"ח אסותא (בע"ם 856/23), להלן התייחסות הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, המייצג את הקטינה ס' באמצעות שלוש אפוטרופסיות לדין מטעם מערך ייצוג קטינים: האפוטרופסות לדין מברכות על פסק דינו של בית המשפט העליון הנכבד, המסתמך בין היתר על ראיות עצמאיות שהוצגו מטעמן ועל עמדתן ביחס לטובת הקטינה, אשר הציפה את החשש הממשי לפגיעה אפשרית בה ככל שמאבק ההורות יימשך, לנוכח מצבה הרפואי המורכב. המשקל המרכזי בעמדת האפוטרופסיות לדין, שאף קיבל ביטוי משמעותי בהחלטת ביהמ"ש בפסק הדין של השופט גרוסקופף, ניתן לנסיבותיה האישיות הייחודיות של הקטינה, לרבות המחויבות לשמור על יכולת התפתחותה התקינה".
עוד צוין: "כזכור, לאור מורכבות ורגישות הסוגיה המשפטית, הוקם במשרד המשפטים צוות מיוחד של שלוש עורכות דין במערך ייצוג קטינים של הסיוע המשפטי, עוה"ד נטע ברק, מיה שושטרי ועדי רז, המתמחות בייצוג קטינים ומשמשות כאפוטרופסיות לדין עבור הקטינה. הצוות המשפטי ביצע עבודת חקר משפטית מעמיקה וסקר הלכות רלבנטיות במשפט הישראלי והבינלאומי, וכן נערכו בדיקות עומק עובדתיות מקיפות ופגישות עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות הצוות הרפואי המטפל בקטינה ואף התקיימו התייעצויות עם מומחים להתפתחות הילד, במטרה להגיע להמלצה שתשרת את טובתה של הקטינה באופן המיטבי. כעת, כפי שצוין, ביהמ"ש העליון דן בשאלה האם מוצדק לאפשר עריכת בדיקות נוספות לבירור קשר גנטי אפשרי בין התינוקת לבין שש נשים ובני זוגן של חמש מהן, שעברו טיפולי הפריה באותו בית חולים. בית המשפט לענייני משפחה אישר את עריכת הבדיקה, ואף בית המשפט המחוזי – אשר דן בערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה – החזיק בעמדה זו, אך העליון, כאמור, הפך את ההחלטה וקבע היום כי אין לאפשר את קיום הבדיקות".