על פי נתוני דו"ח ארגון T1D Exchange Registry משנת 2020 אשר בדק את מצב האיזון של סוכרתיים סוג 1 - רק 17% מהצעירים ו-21% מהמבוגרים חיים ברמות A1C מאוזנות (A1C הוא ערך המשקף את הממוצע של רמות הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים). T1D Exchange Registry הוא אחד הארגונים הגדולים בארצות הברית לאיסוף נתונים על סוכרת סוג 1. 

יעדי ה-A1C בדו"ח הוגדרו על ידי איגוד הסוכרת האמריקאי אשר נוהג להגדיר רמות A1C גבוהות עבור סוכרתיים. רמות A1C גבוהות עלולות להוביל לסיבוכים. הנתונים המדאיגים המוצגים בדו"ח מעידים על כך שיותר מדי סוכרתיים סוג 1, חיים עם רמות סוכר גבוהות אפילו כאשר משווים את הערכים לטווחים המומלצים על ידי האגודה האמריקאית לסוכרת. למרות שרוב הסוכרתיים שנבדקו בדו"ח משתמשים במשאבות ובמדי סוכר רציפים (CGM) ולמרות העובדה שהשימוש בטכנולוגיות האלו רק עולה מידי שנה- נראה כי רמות ה A1C עלו בשנים האלה, במקום לרדת. איך זה ייתכן? 

מה שבאמת מדאיג זה שגם אלו שחיים עם ערכי A1C בין 7 ל-5.4 יפתחו סיבוכי סוכרת, אך לפי האגודה האמריקאית לסוכרת, אלו ערכים שנחשבים בטווחי הנורמה עבור סוכרתיים. אלו טווחים אשר מורידים את הסטנדרטיים הבריאותיים עבור סוכרתיים ו"מאפשר" לסוכרתיים לחיות בערכי A1C גבוהים יותר מאנשים שאין להם סוכרת. כאשר ערכי הסוכר בדם נשארים בטווחים הגבוהים האלו במשך שנים, מתפתחים סיבוכי סוכרת, בין אם אתה סוכרתי סוג 1, סוכרתי סוג 2 או טרום סוכרתי.

מדוע רמות הסוכר נמצאות בעלייה למרות התפתחות הטכנולוגיה?

כסוכרתי סוג 1 למעלה מ- 20 שנה אני יודע שטכנולוגיה לא פתרה ולא תפתור עבורי את המחלה. אין ספק, מדובר בכלים מרשימים שמסייעים לנו בדרך לאיזון אך זהו יעודם- לסייע. הטכנולוגיה רחוקה מלהוות בסיס לאיזון. במחקר שבוצע בשנת 2018 על מאות מטופלים השומרים על תזונת ד״ר ברנשטיין, תזונה דלה מאוד בפחמימות, הנבדקים הציגו ערכי-A1C בממוצע של 5.6, ערך אשר לא נמדד עד היום באף מחקר, בכל היסטוריית המחקרים המדעיים בהם נבדקו סוכרתיים מסוג 1. אלו ערכי A1C בריאים באמת, בניגוד לערכים אשר הוצגו בדו"ח של הארגון T1D Exchange Registry. בין מטופלי ד"ר ברנשטיין שנבדקו היו מעל ל-100 ילדים, רבים מהם השתמשו רק בזריקות ומדי סוכר מהאצבע, בלי שימוש במשאבה או בסנסור. 

אם ניקח תרחיש בו כל סוכרתי סוג 1 מתחבר ללבלב מלאכותי - לא נמצא לבלב מלאכותי שיצליח להתמודד עם כמות גדולה של עוגיות שוקולד צ'יפס או כל פחמימה מעובדת אחרת. מדובר בטכנולוגיה שיש בה סטיות מובנות וכשאתה מכניס למשוואה פחמימות מהירות ומעובדות, יהיה בלתי אפשרי "לרדוף" אחרי התנודות המהירות בסוכר בדם בצורה מלאכותית. כזכור, סוכרתיים סוג 1 לא מייצרים אינסולין. אם עליהם להסתמך על טכנולוגיה כזו או אחרת עדיין אין להם ברירה אלא להיות הרבה יותר זהירים עם הפחמימות שהם אוכלים, יותר מאדם שאין לו סוכרת. 

יש דרך אחרת עבור סוכרתיים. אני חי כך כבר למעלה משש שנים עם מזרקים מלפני 100 שנים ומד סוכר המודד את הסוכר בדקירה מהאצבע. היום אני יותר מאוזן מאנשים שאין להם סוכרת. ד"ר ברנשטיין הוא דוגמה חיה לסוכרתי סוג 1 אשר חי כך מעל ל-50 שנים וגם מעביר את הידע הזה למטופליו. בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר במזון שנכנס לנו לפה.

T1D Exchange Clinic פרסמו את "ניהול סוכרת סוג 1 ונתוני טיפול בסוכרת סוג 1 שנים- 2016-2018", דו"ח אשר הסתמך על סקירת נתונים של יותר מ-20,000 מטופלים. נבדקו רמותA1C , אירועי היפוגליקמיה וניטור סוכר ממד הסוכר הרציף ועוד. בסיכום הדו"ח נכתב "אין אינדיקציה לכך שרמות ה-A1C השתפרו, למרות העלייה בשימוש במשאבות אינסולין ובמד סוכר רציף". ישנה נקודת אור מסוימת בקשר לטכנולוגיה- המשתמשים במד סוכר רציף בשילוב עם משאבה הציגו פחות אירועי היפוגליקמיה. ייתכן שבשילוב עם תזונה דלה בפחמימות אותם מטופלים יוכלו להציג נתוני איזון מרשימים ביותר ולהימנע מאירועי היפוגליקמיה ומקפיצות מהירות ברמות הסוכר בדם. זה הכוח של תזונה דלה בפחמימה, למנוע את הקפיצות האלו של הסוכר בסוכר בדם. שוב, אין תחליף לשינוי באורח החיים.

יעד  A1C - רוב בני הנוער והמבוגרים שנבדקו לא עמדו ביעדי ה A1C שהוגדרו על ידי האגודה האמריקאית לסוכרת, ההפך, ה-A1C הממוצע בשנים בהן בוצעו הבדיקות רק עלה. ב-17% מבני הנוער נמדד A1C מתחת ל-7.5 וב-21% מהמבוגרים נמדד A1C מתחת ל-7. מדובר כאן על רמות A1C ממוצעות של 7. עם תוצאות כאלו, אדם שאין לו סוכרת יישלח באופן בהול לקבל זריקות אינסולין או טיפול אחר על מנת להוריד במהרה את רמות הסוכר בדם. הממוצע של רמות ה A1C של כלל הסוכרתיים עלה מ-7.8 בשנים 2010-2012 ל-8.4 בשנים 2016-2018.

שימוש במד סוכר רציף ובמשאבה - היקף השימוש בטכנולוגיות האלו עלה ב30% בין השנים 2016-2018, פי 4 מהיקף השימוש בשנים 2010-2012. חלק ניכר מעלייה זו נובע משימוש רחב יותר בטכנולוגיות משאבה ומד סוכר רציף במרפאות ילדים. 

היפוגליקמיה ו- DKA- על פי הנתונים- DKA, או חמצת קטוטית סוכרתית שכיחה מעט יותר בקרב סוכרתיים מתחת לגיל 26. 4% מהנבדקים בקבוצה זו דיווחו על לפחות אירוע אחד של DKA בשלושת החודשים שקדמו למילוי השאלון. שימוש במשאבה ובמד סוכר רציף נקשר לפחות אירועי DKA.

בשורה התחתונה, על סמך נתוני הדו"ח עדיין יש מקום לשיפור הטיפול בסוכרתיים מסוג 1 בארה"ב. בישראל המגמות דומות, כפי שאתם בטח יודעים, בישראל אנו נוטים להתחקות אחר הטכנולוגיות וגישות הטיפול האמריקאיות. 

הכותב הוא מאמן כושר סוכרתי וסטודנט למדעי התזונה ואחד מהמומחים שישתתפו בכנס "לנצח את הסוכרת" שיתקיים בתיאטרון גבעתיים ב-24.3. הכנס ישלב הרצאות מקצועיות מעשירות של מיטב המומחים, ויעניק כלים חדשניים לטיפול ולמניעת סוכרת. במקום יהיה מתחם תוסס וצבעוני של דוכנים, אשר יציעו מוצרי בריאות המותאמים לסוכרתיים, ביניהם ביתני אוכל עם מנות בריאות ומזינות, ספרים מקצועיים, ציוד למטבח בריא וכלי בישול, תוספי תזונה ושלל פתרונות טבעיים לאורח חיים בריא.