מחקר שפורסם לאחרונה, בהובלת צוות חוקרי מדיניות מאוניברסיטת הרווארד, מצא כי ככל שהצעירים מפתחים יותר קשרים עם אנשים מאותו מעמד חברתי, כך פוחתים הסיכויים שלהם לשפר את מעמדם הכלכלי. "במקום להוביל למוביליות חברתית וכלכלית, להרחיב את הידע ולצמצם את האבטלה, הרשתות החברתיות שאנחנו מפתחים מגבילות אותנו", אומרים החוקרים.
ממצאי מחקר של משרד האוצר שפורסמו בשנה שעברה מראים כי הסיכוי של ילדים שהגיעו מהחמישון התחתון של חלוקת ההכנסות להגיע בבגרותם לחמישון העליון עומד באזור המרכז רק על 17%. זוהי הוכחה נוספת לכך שהסביבה החברתית והגיאוגרפית היא שקובעת את העתיד שלנו.
כדי לפתור את הבעיה, מספר גופים חברתיים בישראל, ובהם עמותת "אלומה – צעירים לשם שינוי", פיתחו בשנים האחרונות כלים פרקטיים שמסייעים לאלפי צעירים מהפריפריה בכלים מעשיים לשיפור וקידום הניידות החברתית. "אנו יודעים למפות את החוזקות והחולשות של צעירים מהפריפריה ולהשתמש בארגז הכלים שיצרנו כדי לסייע לרשויות המקומיות, לבתי ספר ולגורמים הקהילתיים ביצירה של הון חברתי חוצה מעמדות בקרב צעירים", מסבירה ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית אלומה.
לדבריה, "בשנה שעברה ליווינו כ־5,800 צעירים בשיחות ייעוץ לתואר משלב ההתלבטות ועד לתחילת הלימודים במסגרת תוכנית הישגים של המועצה להשכלה גבוהה. 67% מאלה שבחרו ללמוד היו דור ראשון להשכלה במשפחתם". באלומה מדגישים כי הניסיון מלמד שעבור צעירים רבים מהפריפריה או מקבוצות חברתיות מוחלשות זו יכולה להיות הזדמנות משמעותית לממש את הפוטנציאל שלהם ולעלות בסולם החברתי־כלכלי.
ממשלת ישראל לא מעודדת שאיפה ללימודים גבוהים בקרב כל הצעירים, ומנציחה את המעמדות כבר במערכות החינוך הנפרדות לזרמים השונים, מה שמוביל לניידות חברתית נמוכה. בחברה האזרחית מנסים לשנות את התמונה. באלומה שואבים עידוד מהמחקר של הרווארד, אשר התבסס על מחקרי עבר שכבר הוכיחו כי קשרים עם אנשים ממעמדות אחרים הגבירו את הניידות החברתית יותר מכל גורם אחר.
"קשרים אלה משפיעים על משתנים כמו אי־שוויון בהכנסות, הישגים חינוכיים, ואפילו על מבנה המשפחה. עם זאת, אנשים עדיין נוטים להתחבר עם אחרים הדומים להם מבחינת מעמד סוציו־אקונומי", אומרים החוקרים. כלומר, הסיכויים להצליח בחיים משתפרים בסביבה שמעודדת קשרים בין היחיד לאחרים מחוץ לקבוצת השייכות שלו. בישראל השבטים רק הולכים ומסתגרים בעצמם.