היום (שלישי) מתפרסם מחקר חדש של מרכז טאוב, שערכו פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי, שבדק את דפוסי ההגירה בישראל בשנים 2017־2020 אל הערים ומהן ("הגירה חיצונית") ובתוך הערים ("הגירה פנימית") בשמונה הערים המעורבות בישראל.
בדיקת התפלגות האוכלוסייה בערים המעורבות לפי אשכולות חברתיים־כלכליים מראה שבנוף הגליל ובמעלות תרשיחא אין כלל ייצוג לקבוצות האוכלוסייה באשכולות הנמוכים או הגבוהים ביותר (1־2, 8־10).
חוסר הייצוג של תושבים באשכולות הגבוהים ניכר גם ברמלה, לוד ועכו. בתל אביב-יפו ובחיפה, לעומת זאת, באזורים המשתייכים לאשכולות הגבוהים מתגוררים כ־68% ו־42% מהיהודים, בהתאמה, ורק 11% מהערבים, ובירושלים רק אחוזים בודדים גרים באזורים מאשכולות 8 ו־9, רובם יהודים.
"ממצאי המחקר מראים שרוב התושבים הערבים בערים המעורבות מתרכזים באזורים המשתייכים לאשכולות נמוכים מאשר התושבים היהודים. בחיפה ובתל אביב-יפו הפערים בולטים במיוחד: כ־73% וכ־82% מהערבים גרים באזורי האשכולות הנמוכים, לעומת התושבים היהודים, שכ־42% ו־68% מהם גרים באזורים המשתייכים לאשכולות 8־10", אומר ד"ר שאמי.
מאזן ההגירה החיצונית (אל העיר וממנה) של האוכלוסייה הערבית בירושלים נמוך מאוד, בעוד מגמות ההגירה המנוגדות של יהודים וערבים בחיפה, נוף הגליל ועכו תורמות לעליית שיעור האוכלוסייה הערבית בהן. בירושלים, רמלה ותל אביב-יפו מאזן ההגירה החיצונית בשתי הקבוצות שלילי. הרכב ההגירה אל ירושלים ורמלה תורם לעלייה בשיעור האוכלוסייה הערבית בהן. בלוד מאזן ההגירה החיצונית של יהודים הוא דווקא חיובי ואילו זה של ערבים שלילי, ולכן אוכלוסיית לוד גדלה בשיעור שנתי ממוצע של 0.5% בשנה עקב הגירה, תוך עלייה בשיעורה של האוכלוסייה היהודית בעיר.
"מגמות ההגירה הפנימית בתוך הערים משקפות שינויים במצבם הכלכלי של תושביהן. בנוף הגליל גם ערבים וגם יהודים עוברים מאזורים של אשכולות נמוכים לאזורי אשכולות גבוהים – תהליך שעשוי להביא לשיפור במעמדה החברתי־כלכלי של העיר בעתיד", מסביר פרופ' בנימין בנטל. מגמה זו נראתה גם בחיפה, ירושלים, לוד, עכו ורמלה. בתל אביב-יפו, לעומת זאת, התמונה שונה: רוב היהודים עברו מאזורי האשכולות הגבוהים לאזורים נמוכים יותר – מגמה שעשויה לשקף תהליכים של דחיקת תושבים ותיקים באזורים שבהם מחירי הדיור עולים לטובת תושבים חדשים המגיעים אליה מבחוץ. בקרב ערבים המגמה הייתה מעורבת.
"מבחינת הגירה חיצונית, ערבים רבים מהגרים לחיפה, עכו ונוף הגליל בעוד יהודים עוזבים אותן, והתהליך מביא לעלייה בחלקם של הערבים בעיר. בלוד התהליך הפוך והאוכלוסייה היהודית גדלה", אומר ד"ר שאמי.