בקיץ הקרוב תסתיים הקדנציה בת 10 שנים של הרבנים הראשיים הספרדי הראשל"צ הרב יצחק יוסף והאשכנזי הרב דוד לאו בגזרת ההתמודדות לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. לקראת הבחירות הקרובות לרבנות הראשית שצפיות להיערך ב-1 באוגוסט, הגיעו יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' על הליכה מאוחדת לבחירות לרבנות הראשית ועמידה בהסכם לפיו ש"ס תתמוך במועמד האשכנזי שתציג 'הציונות הדתית' שבמקביל תתמוך במועמד שש"ס תציג לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי הספרדי.
לשם כך, מפלגת הציונות הדתית הקימה בשבועות האחרונים ועדת רבנים בנשיאות רבה הראשי של רמת גן, מבכירי וזקני רבני הציונות הדתית הרב יעקב אריאל, בצוותא עם הרבנים הבכירים זלמן מלמד ודב ליאור. ועדת הרבנים שמונה 40 רבנים תתכנס ביום ראשון הקרוב ליום ראיונות לארבעה מועמדים לתפקיד: הרב אליעזר איגרא, דיין בבית הדין הרבני הגדול, אב בית דין באשקלון ויו"ר נציגות הדיינים הארצית הרב מאיר כהנא, רב העיר פתח תקווה הרב מיכה הלוי, והרב אברהם נחשון, רב הקהילה הדתית לאומית באלעד.
ארבעת המתמודדים יציגו את משנתם ותוכניותיהם לתפקיד בזה אחר זה וכבר בשעות אחה"צ צפויה הוועדה להודיע על החלטתה בדבר זהות המועמד המוסכם מצד הציונות הדתית לתפקיד הרב האשכנזי. עם הצגת רשימת הרבנים בוועדה הבוחרת, יו"ר ארגון רבני צוהר ורב הישוב מודיעין ורבה של נתניה קלמן בר שהם לא מקבלים את דין הוועדה בשל העובדה שמדובר לכאורה בהרכב רבני מוטה בעל אופי שמרני אדוק שמטרתו לסלול את דרכו של רבה הראשי של פתח תקווה הרב מיכה הלוי לתפקיד.
אגב, זו אינה הפעם הראשונה בה מתקשים בציונות הדתית להגיע למועמד מוסכם. בבחירות הקודמות לתפקיד הרב הראשי שהתקיימו בשנת 2013, פיצול במגזר הדתי לאומי הוביל לבסוף לבחירתו של הרב דוד לאו, המועמד החרדי, לתפקיד הרב האשכנזי. באותה העת ביקש בכיר רבני הבית הרב חיים דרוקמן ז"ל לקדם את חוק "הרב עמאר - "יעקב אריאל" שיאפשר לשנות את סעיף הגבלת הגיל להתמודדות לרב ראשי שעומד על 70 ובכך לאפשר לרב אריאל להתמנות לרב הראשי האשכנזי מטעם הבית היהודי, בתמורה לתמיכת הבית ברב עמאר לתפקיד הרב הספרדי מטעם ש"ס. התנגדות למהלך מצד הרב סתיו למהלך, הובילה בסוף של דבר להצבתו כמועמד מטעם הבית היהודי. בסופו של דבר נבחר לתפקיד רב אשכנזי חרדי בדמות הרב דוד לאו, ובציונות הדתית חוששים מתסריט דומה שיחזור על עצמו גם הפעם.
בתוך כך, גורמים בכירים בציונות הדתית מותחים ביקורת חריפה על הרכב ועדת הרבנים שנבחרה. "מצער לראות שבוועדה שנועדה לבחור רב מוסכם ואמורה לפעול לשם שמים, העניין היחיד שמוסכם לגביה היא שהרכב הרבנים שלה מוטה באופן מוחלט לכיוון מועמד מסוים באגף היותר שמרני", ציינו הגורמים. "הגיוון שקיים בהרכב הוועדה הוא למראית עין בלבד, והיא עוצבה ברוחם ובדמותם של גורמים עסקניים המבקשים לבחור רב המתאים לדרכם ולאמונתם ולא רב המייצג את כלל ישראל", הוסיפו.
רב בכיר שלא נבחר לוועדה וממוקם בזרם המרכזי של הציונות הדתית אמר לכתב מעריב כי "פיצול נוסף עלול להוות החמצה היסטורית שהציונות הדתית כולה תצטער אליה נוכח האתגר להשיב את האמון במוסד הרבנות הראשית ולשאוף לחבר אליה את כלל ישראל".
אגב, בדומה למהלך לשינוי מגבלת הגיל שלא צלח לפני עשור, גם הפעם גורמים פוליטיים ורבנים פועלים לקדם תיקון לחוק הרבנות הראשית שיאפשר למועמד מעל לגיל 70 להתמודד לתפקיד, על מנת לסלול את מועמדותו של ראש ישיבת מרכז הרב הרב יעקב שפירא בן ה-72. מוועדת הרבנים של הציונות הדתית נמסר, כי היא תעסוק גם באפשרות מועמדותו של הרב שפירא, אך נראה כי ההתנגדות העזה בקרב גורמים פוליטיים, חרדיים וציוניים, והליך החקיקה הארוך שיצריך לדחות את מועד הבחירות לזמן לא ידוע – ימנע את המהלך.
נשות ארגון אמונה וגורם בארגון צוהר הביעו ביקורת על אי השתתפותם של נשות תורה בהרכב הוועדה, שאמור לבחור רב ראשי לכלל ישראל ולא רק לציבור הרבנים. "מכל הסיבות האלה וכדי לשמור על כבודם של הרבנים בחר הרב דוד סתיו לא להתמודד מול הוועדה הזו, שאומנם יש בה רבנים חשובים, אבל מי שבחר להרכיב אותה יצר רשימה שאינה מייצגת את הציבור הדתי כולו", מסר הגורם.
הרב אריאל התייחס לפניית נשות ארגון אמונה ואמר כי "הרב הראשי נבחר בסופו של דבר בגוף בוחר המורכב מרבנים ואישי ציבור, גברים ונשים, דתיים ושאינם דתיים. הרב הראשי אף נדרש בתפקידו לכלל האוכלוסייה. ועדת הרבנים שתתכנס ביום ראשון הקרוב, כשמה כן היא - להביא המלצה רבנית לרב שייבחר על ידי כלל הרבנים שבוועדה".
ושלא תחשבו שבגזרה הספרדית השטח רגוע. אמנם על הקווים מתחממים רק שני מועמדים בעלי סיכוי של ממש. האחד הוא הרב דוד יוסף, ראש כולל "יחווה דעת" בירושלים ובנו של הרב עובדיה יוסף, הראשון לציון ומנהיגה הרוחני המיתולוגי של ש"ס; השני הוא רבה של באר־שבע הרב יהודה דרעי, אחיו של אריה דרעי. על פי גורמים בש"ס דרעי מעדיף את מועמדותו של אחיו וכבר פועל בשטח לבחירתו, אף שמועצת חכמי התורה לא הכריעה רשמית בנושא.
לטענתם, גם הרב דוד יוסף כבר הבין שלא ייבחר לרב הראשי, ומטרתו בהתמודדות היא לוודא את בחירתו לכהונה היוקרתית של רב העיר ירושלים, לאחר פרישתו הצפויה בקרוב של רב העיר המכהן, הרב שלמה משה עמאר. ואולם כל עוד הבחירה בו בירושלים לא הובטחה, לא יוותר הרב יוסף על המועמדות לרב הראשי והוא ממשיך לקדם אותה, בין השאר באמצעות פגישות עם חברים בגוף הבוחר.