על פי נתונים סטטיסטיים שפרסם משרד המשפטים, כ־20% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (גיל 20 ומעלה) נחשבים לאנשים עם מוגבלות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. אדם עם מוגבלות הוא מי ש"מתמודד עם לקות פיזית, נפשית, חושית או שכלית, קבועה או זמנית, אשר מגבילה את תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".

מכאן, גם אם זה לא מתבטא מבחינה חיצונית, אדם יכול להתברר כמתמודד עם לקות או מוגבלות, פעמים רבות מבלי שהסובבים יודעים זאת.

על־פי הערכות של תוכנית "אקדמיה משלבת התנסות" מבית עמותת אלומה, גם בקרב הלומדים באקדמיה הנתונים דומים. החל משנת הלימודים תש"פ ועד השנה, תשפ"ג, סיימו את התוכנית כ11.000 סטודנטים, מתוכם רק 255 הצהירו על המוגבלות - כ־2.3% בלבד מכלל הסטודנטים. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו דווקא האנשים שזקוקים לסיוע ואף זכאים לו פעמים רבות על־פי חוק, מעדיפים להישאר בצל.

הסבר אפשרי אחד הוא רצון להימנע מתיוג חברתי כאדם עם מוגבלות, שעדיין מעורר קשיים לא מעטים למתמודדים עם מוגבלויות, למרות כברת הדרך שעברה החברה בנושא. הסבר נוסף הוא פשוט חוסר מודעות: רבים אינם מודעים לזכויותיהם, וסבורים בטעות כי רק המקרים "הקשים" מזכים בסיוע, בעוד שלמעשה הדבר לא כך.

מי שמכירה מקרוב את הסוגיה ומסייעת גם לסטודנטים עם מוגבלויות היא ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית עמותת אלומה המפעילה את תוכנית "אקדמיה משלבת התנסות". במסגרת התוכנית, סטודנטים וסטודנטיות זוכים לצבור ניסיון כבר במהלך לימודיהם באמצעות התמחות וקורס אקדמי מלווה. לדבריה, "סטודנטים עם מוגבלויות מצטרפים למסלולים השונים של העמותה ולומדים כמו כולם, מה שגורם באופן טבעי לכך שבתוכניות שלנו אחוז האנשים עם מוגבלויות שמצהירים על כך הוא גבוה משמעותית".

ד''ר תמי חלמיש אייזנמן (צילום: רון פרידמן)
ד''ר תמי חלמיש אייזנמן (צילום: רון פרידמן)

לפי סקר שערכה העמותה, יותר מ־50% מבוגרי מחזור תשפ"א של התוכנית המשיכו להתמחות במקצוע שאותו למדו, ודיווחו כי זו תרמה לביטחון העצמי שלהם בחיפוש עבודה, ולפיתוח קשרים מקצועיים. יתרה מזאת, מעל ל־24% מהסטודנטים שהצהירו על מוגבלותם קיבלו בסיום ההתמחות הצעת עבודה במקום שבו התמחו.

לדברי ד"ר חלמיש אייזנמן, אם רוצים שיותר ויותר סטודנטים עם מוגבלויות לא יחששו להצהיר על מגבלתם, יש לעשות מאמצים לאפשר לכל אחד ואחת להצטרף לתוכניות השונות תוך גילוי גמישות שלא תמיד מאפיינת את המוסדות האקדמיים השונים, ופיתוח כלים מיוחדים לסגל המרצים. היא מדגישה: "כך אנחנו פועלים גם בתוכניות שלנו, באמצעות העלאת נושא הנגישות על סדר היום, הענקת ארגז כלים לליווי סטודנטים עם מוגבלות, הפקת סרטוני הדרכה הדנים בסוגיות מורכבות לאנשים עם מוגבלות, והתמודדות עם סטיגמות".