דו"ח מבקר המדינה: רק 36 מבין 256 הרשויות המקומיות הוכרזו כאיתנות מבחינה פיננסית. הכרזה על רשות מקומית כאיתנה פוטרת אותה מחלק מהדרישות הקיימות בדין המחייבות רשויות מקומיות באופן הרגיל, ובהן הדרישה לקבל אישורים ממשרד הפנים לפעולות כגון העברת תקציב, חתימה על חוזים למתן זיכיון, ביצוע פעולות במקרקעין, מחיקת חובות והתקשרות עם עובדים בחוזה אישי.
אנגלמן מציין, כי כי ממוצע ההכנסות העצמיות לתושב בשנת 2019 ברשויות שהוכרזו כאיתנות היה גבוה ב-3,078 שקל (122%) מזה של רשויות שלא הוכרזו כאיתנות.
רשויות שהוכרזו כאיתנות יכולות להשקיע שיעור גבוה יותר מתקציבן בשירותים עבור תושביהן לעומת רשויות אחרות.
ואכן, בשנת 2019 ממוצע ההוצאה לתושב עבור שירותים מקומיים, כגון שירותי תברואה, שיפור פני העיר, פיקוח עירוני, תכנון עירוני, שמירה וביטחון - שירותים המשפיעים רבות על איכות חייהם של התושבים במרחב הפרטי והציבורי - היה 1,706 שקל ברשויות שהוכרזו כאיתנות - 556 שקל (48%) יותר מאשר ברשויות שלא הוכרזו כאיתנות (1,150 שקל).
21 מתוך 36 הרשויות המקומיות שהוכרזו כאיתנות משויכות לאשכולות 7 - 10 במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 15 משויכות לאשכולות 4 – 7, ואף אחת אינה משויכת לאשכולות 1 – 3.
בביקורת עלה כי מבין התנאים הפיננסיים שנקבעו כתנאים להכרה כרשות איתנה, יש תנאים שמרבית הרשויות המקומיות מתקשות לעמוד בהם.
כן עלה מהביקורת, כי ההכרזה על רשויות מקומיות כאיתנות מונעת מהן לזכות במענקים ממשלתיים מסוימים, והדבר עלול להשפיע על מידת המוטיבציה שלהן לעמוד בתנאים ובתבחינים הנדרשים כדי להיות מוכרזות כאיתנות.