מטבע חצי שקל נדיר, עשוי כסף, מימי המרד הראשון של היהודים ברומאים - בן כ-2,000 שנה, נחשף במדבר יהודה, באזור עין גדי. המטבע, משנת /6766 לספירה, התגלה במבצע סקר מערות מדבר יהודה שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף עם משרד המורשת וקצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי זו השנה השישית, וזאת - במטרה להגיע לאוצרות הארכיאולוגים לפני שודדי העתיקות.
אחרי 1,700 שנה: התגלית הנדירה שנחשפה בהרי ירושלים
הטיול בחוף פלמחים חשף פסלון בן 3,000 שנה
לאחרונה, במסגרת הסקר, הבודק כל מערה ונקיק, הגיעו מפקחי רשות העתיקות למקטע מצוק באחד הנחלים באזור עין גדי, כאשר בפתח אחת המערות הבחינו במטבע העשוי כסף כשהוא מבצבץ על פני הקרקע. אחת ההשערות, הינה שהמטבע נפל מכיסם של מורדים אשר ירדו למדבר במהלך המרד – אולי בדרכם לעין גדי הסמוכה. אירוע כזה, יכול להסביר כיצד הגיע המטבע מירושלים למדבר.
מצידו האחד של המטבע נכתב "ירושלם קדשה" בכתב עברי קדום. לדברי יניב דוד לוי, חוקר בענף מטבעות ברשות העתיקות, "על מטבע זה מהשנה הראשונה למרד ניתן להבחין בכתובת שנכתבה בכתיב חסר. יתכן כי הדבר מהווה עדות לתהליך גיבוש הכתובת, כאשר בשנים המאוחרות יותר של המרד, הכתובת "ירושלים הקדושה" נכתבת בכתב מלא. במרכזו של המטבע מופיעים שלושה רימונים. זהו הסמל המוכר ממטבע הלירה הישראלית, ששימשה את מדינת ישראל עד לשנת 1980."
בצידו השני, מופיע גביע ומעליו נכתבה האות העברית א', המציינת את השנה הראשונה לפרוץ המרד, וכן הכתובת "חצי השקל", המציינת את ערך המטבע. הגביע היה סמל אופייני למטבעות ששימשו את האוכלוסייה היהודית, בשלהי תקופת בית המקדש השני. מטבעות אלו, נטבעו בערכים של "שקל", "חצי השקל " בימי המרד הראשון ברומאים, שהתרחש כאן בארץ ישראל, בין השנים 66 לספירה לשנת 70 לספירה. מרד זה הסתיים בחורבן בית המקדש השני בירושלים.
מעניין, שבהתאם לציווי "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה" שבעשרת הדיברות, היהודים הטביעו על המטבעות סמלים הלקוחים מעולם הצומח, כמו גם מוטיבים של חפצי פולחן וקודש דתיים. זאת, בעוד שהאוכלוסייה הפגאנית הציגה על המטבעות מוטיבים מחיי היום-יום, כדוגמת בעלי חיים, ואת פני הקיסרים.
כחלק ממעשה של התרסה ויצירת כלכלה פנימית של המרד, טבעו המורדים היהודים מטבעות כסף וברונזה משל עצמם, שעליהם מוטיבים וסמלים יהודיים. על פי הסברה, המטבעות נטבעו בירושלים - ויתכן אף במתחם בית המקדש עצמו. במטבעות אלה, בחרו המורדים לעשות שימוש בכתב העברי הקדום אשר היה נפוץ מאות שנים קודם לכן - בתקופת בית המקדש הראשון - ולא בכתב היווני, שהיה בשימוש בימי בית המקדש השני.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, מסר: "המטבע הוא עדות ישירה ונוגעת למרד היהודים ברומאים - תקופה סוערת בחיי העם שלנו מלפני אלפיים שנה, שבמהלכה הקצנה ומחלוקת פילגו את העם והובילו לחורבן. אחרי 2,000 שנה שבנו לכאן, העיר ירושלים שבה להיות בירתנו, אבל אין חדש תחת השמש - המחלוקות לא תמו. מציאת מטבע זה מזכירה לכולנו את עברנו, ומדוע יש לחתור לאחדות".