"המציאות בחוץ אטרקטיבית יותר עבור המדריכים לילדים ונוער בסיכון, שעובדים בפנימיות 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. הם מקבלים שכר מינימום ונותרים מקופחים. 50% מהם עוזבים אותנו בחודשי ההעסקה הראשונית שלהם. המגמה המפחידה הזאת רק הולכת ומחריפה". כך התריע אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי של כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנות בישראל, שהשתתף בשבוע שעבר בהשקת השדולה בכנסת למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה.
אלבאז, שמנסה לגייס תמיכה בקרב חברי הכנסת כדי להניע מהלך חקיקתי לקידום מעמד המדריך, הדגיש כי "המצב היום מדיר שינה מכל מי שהטיפול בילדים שהוצאו מבתיהם נמצא לנגד עיניו. המשמעות היא הרסנית. פנימיות נסגרות. מוטלת עלינו חובה עליונה להשקיע מאמצים רבים בהפיכת תפקיד המדריך בפנימיות הרווחה למקצוע מוכר.
"המדריכים מבצעים עבודת קודש של ממש והם חווים קשיים רבים במסגרת עבודתם. בין היתר שחיקה פיזית ורגשית גבוהה, תגמול כספי נמוך, הכשרה מקצועית לוקה בחסר ועוד. זהו נושא ליבה שחייב לקבל את המקום הראוי בשיח הציבורי. אחרת אי־השתלבות החניכים בחברה הישראלית בסיום תקופת שהותם בפנימייה תעלה למדינה הרבה יותר כסף".
את השדולה למען הפנימיות ותנאיהם של המדריכים מובילים חברי הכנסת משה טור־פז (יש עתיד), מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) ודן אילוז (הליכוד).
במסגרת אירוע ההשקה אמר ביטון כי "אנחנו פותחים במסע חשוב לצדק, שוויון הזדמנויות, צמצום פערים, להציל את הדור הבא שלא יירד לפשע וכדי שישרתו את המדינה ויהיו אזרחים טובים ומועילים".
באירוע נשאה דברים גם מאיירה סאנשס, בוגרת פנימיית ויצו הדסים, שבה התגוררה כחניכה במשך שבע שנים, ומאוחר יותר עבדה כשש שנים בתור מדריכה ואם בית בפנימיית עלומים.
"להיות מדריכה זה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בחיים שלי, זאת זכות אמיתית להיות מדריך ולתת אהבה ללא תנאים. לגדל את דור העתיד זאת זכות. אנחנו לא עושים טובה לאף אחד. אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים. אני כאן בזכות המערכת הזאת ואני מבקשת מכם, תנו לנו את האפשרות לאפשר לילדים לגדול ולצמוח", אמרה.