תשעה באב 2023, וגובה הלהבות בשיאו. המועד הכואב שנקבע במסורת היהודית כיום שבו חרבה ירושלים מסמל את חורבן שני בתי המקדש, ואילו השנה רבים ורבות בחברה הישראלית חוששים מחורבן שלישי. את בית המקדש השני העלה באש המצביא הרומאי טיטוס, אך האמונה היא שהוא חרב בשל שנאת חינם.
מאז, באופן סימבולי ומצמרר, ההיסטוריה חוזרת על עצמה שוב ושוב כשעימותיה הגדולים של מדינת ישראל נקשרים גם הם בימים הללו. ראינו זאת גם השבוע. מועד ההצבעה בכנסת על עילת הסבירות, השישה באב, הפך לביטוי שגור בקרב מתנגדי הרפורמה כסימן לחורבן הבית כפי שהם הכירו אותו, וכך גם בקרב תומכיה שחשו בקרע העצום. אך האם אנחנו אכן בפתחה של מלחמת אחים?
הפגשנו בין רועי עזיזי לבין אלי שנפ למפגש אמיץ על המחלוקות והמכאובים והבחירה לראות את המשותף. שניהם תושבי ירושלים, האחד (עזיזי) חילוני משכונת נחלאות, השני (שנפ) חרדי משכונת שערי חסד. שתי שכונות צמודות שלעתים תהום פעורה ביניהם, אך הם מתעקשים שאפשר אחרת.
"אני מאמין גדול בלהקשיב ובמשמעות האדירה של המפגש הבינאישי", אומר שנפ, מנהל וממייסדי ארגון פלוגתא, כבר בתחילת השיחה. "רק כך אוכל להבין אדם שאני לא מסכים איתו. חשוב לי שננהל את המחלוקות במקום שהן ינהלו אותנו, כי מדובר בעקרונות חשובים. חשוב שנגיד, ואפילו נצעק מה כואב לנו ומה קשה לנו, אבל עדיין נתחבר ונאהב בקומת הלב. הבעיה היא שלעתים אנחנו רואים אנשים וקבוצות כדמון. ורואים המון בורות בין האנשים, שיח חירשים".
"הנשיא ריבלין תיאר את ישראל כחברה של שבטים. בהינתן השבטיות הזאת והבורות הבלתי נתפסת, אנחנו חיים במצב שבו החרדים והחילונים מסתכלים אחד על השני בלי להכיר את הגוונים שיש בכל חברה ומניחים מיד סטיגמות", מגיב רועי עזיזי, מנהל קהילת “המודל הירושלמי”, המונה למעלה מ־200 ממנהיגי החברה האזרחית מכל הקשת הירושלמית.
שנפ: "יש פה מערכת ערכים שמתנגשת. לא אסתיר אותה. לכן צריך להבין גם את מערכת הערכים שמניעה את האדם החרדי. הוא לא מתגייס לצבא כי הוא מכיר בערך היהודי והתובעני של לימוד התורה, לא כי הוא פרזיט שנהנה לחיות על חשבון השני. ואני יודע שזה נושא שבאמת מאוד קשה להסביר אותו, הרי מה יותר קשה מאמא ששולחת את בנה או את בתה לקרב בזמן שאמא אחרת שולחת את בנה לישיבה".
עזיזי: "ואני רוצה לחדד את ההשוואה הזאת. הרי בחור בן 18 לא בוחר ללכת לשרת בצבא. זאת חובתו. לעומת זאת, יגיד החילוני שהחרדי בוחר להיות אברך ולקיים אורח חיים של תורה ומצוות. יש כאן חובה מול בחירה".
שנפ: "בעיניי זאת זכות וזכות. שוב אני אומר, צריך להבין שהחרדי המצוי לא אומר שמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילו. ההפך, הערכים שלו הם נתינה וחסד, זה חלק כל כך משמעותי מחייו כשומר תורה ומצוות. הוא מאמין שבכך הוא לוקח חלק בהגנה על המדינה. זהו ערך מרכזי מבחינתו".
עזיזי: "אבל אם אני חושב על הרווחה של כולנו כאן במדינה, אז צריך שכולם יתרמו באיזושהי דרך כדי שלכולנו יהיה כאן יותר טוב. איך זה ייתכן שנרקמים דילים שחלק יהיו פטורים מזה? בין אם זה דרך שירות או השתלבות בשוק העבודה".
שנפ: "כחרדי, המילים שילוב וכור ההיתוך הן בעייתיות, כי החרדי באמת רוצה בידול במובן מסוים. וכשאני אומר בידול, אני לא מתכוון לאותה קבוצה קטנה במאה שערים. אנחנו רוצים להיות חלק מהמדינה, אבל לחיות על פי אמונתנו, ולכן כור ההיתוך הישראלי הוא בעיה שצריך למצוא לה פתרונות. כדי למצוא אותם צריך להבין לעומק את הרעיונות שעומדים מאחורי העמדות האלה".
עזיזי: "אבל גם אם אנסה להבין את הצד שני, עדיין לא אבין איך מערכת הערכים מסבירה את זה שלא צריך לימודי ליבה ואת זה שלא צריך לשרת שירות צבאי, לאומי או אזרחי, ולא אבין את הרצון להיבדל. זה מעגל שמזין את עצמו ורק תורם לקרע".
שנפ: "יש משהו שאנחנו לא יכולים לטאטא אותו. ישנם אנשים בישראל שמונעים מערכים שמאוד מנוגדים לערכים שאני מאמין בהם. לכן, בעוד שאני מבין את תחושת התסכול, אני מצפה שיבינו את תחושת התסכול גם בצד השני. כמה כואב לנו על היחס ליהדות במדינה למשל".
"לא מוזמנים"
שנפ הוא בוגר ישיבת חברון המפורסמת ועזיזי בוגר האוניברסיטה העברית. שניהם גרים בירושלים, בעיר שמכריחה אותם לפגוש את האחר והשונה מדי יום. אך על פי דוח "על נתונייך ירושלים" של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, גם אי אפשר להתעלם מקצב גידולם והשפעתם של החרדים. הדוח משנת 2023 מציג את נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המעידים כי מתוך 322,800 יהודים בני 20 ומעלה המתגוררים בירושלים רק 19% מגדירים את עצמם חילונים ו־55% מתוכם הגדירו את עצמם דתיים (20%) וחרדים (35%).
שנפ: "אני יודע שיש חשש מאוד גדול, גם אני חושש. חושש מטשטוש הזהות היהודית במדינת ישראל. חשוב שנזכור כי בזכות התנ"ך הגענו לכאן ובזכות התנ"ך נחיה כאן. אבל כששומעים שיש רצון להנכיח ערך יהודי במדינה, ישר קופצת המילה משיחי, ואני כיהודי מאמין אכן מחכה למשיח. אני מאמין שמדינת ישראל זאת בשורה אדירה שהקב"ה שלח לנו, ויש לי הכרת הטוב עצומה על כך, על ההזדמנות לחיות פה ולשמור תורה ומצוות בארץ ישראל, אבל באמונתי זאת לא הגאולה שאנחנו מייחלים לה. אנחנו מייחלים לגאולה השלמה שנביאי ישראל דיברו עליה".
עזיזי: "ואני חושש מטשטוש הזהות הליברלית של ישראל. אני אדם שמרן ודווקא מעמדתי זאת, אני נמצא בחרדה. אני מצפה מהממשלה שתפעל בצורה לאומית רחבה, וכמו שהיא לוקחת בחשבון את הסנטימנט של הבוחרים שלה, שתתחשב גם בסנטימנט של הצד השני, שחרד משינויים גורליים ושלא סומך על הנפשות הפועלות. במקום זה, הממשלה מקדמת מהלכים למען אינטרסים אישיים ולא למען אינטרסים לאומיים".