המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה ה־11 את מדד ההשפעה הסביבתית, המתייחס לשנת 2021 ומציג לציבור את הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית. מפעל כיל רותם (רותם אמפרט נגב), שבבעלות החברות הנסחרות החברה לישראל ו־ICL גרופ, דורג כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר עם עלייה של 3% בניקוד ביחס לשנת 2020.
אין אוויר לנשימה: הדירוג הלא מחמיא שאליו נכנסה תל אביב
מחקר חדש מצא: האם נמצא הפתרון לזיהום אוויר?
עיקר הניקוד למפעל ניתן בגין הפרות של הזרמת שפכים וחריגת פליטות מזהמים לאוויר תוך הפרות בתנאי היתר הפליטה, אי־הגשת מסמכים ודיווחים במועד ואירועי חומרים מסוכנים.
במקום השני, עם הניקוד הסביבתי השלילי ביותר, נמצא מפעל בתי זיקוק לנפט בחיפה מקבוצת בזן, על חריגת פליטות מזהמים לאוויר, אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן, אי־ שדרוג מתקן תשתית, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים. אחריו "מככבות" לרעה ברשימת המפעלים האדומים של ישראל: פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אוליפינים מקבוצת בזן בחיפה, אלקון מרכז מחזור של "שיכון ובינוי" בנאות חובב, פרויקט כריית גז המחצבים "לווייתן" בבעלות ניו־מד, שברון ורציו, מכון טיהור שפכי גוש דן השפד"ן שבניהול איגוד ערים דן לתשתיות סביבה, גדיב תעשיות פטרוכימיות מקבוצת בזן בחיפה, תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה של חברת החשמל ומפעל טיהור השפכים ברהט שבבעלות אלקטרה.
המדד מאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע פשוט וישיר על רמת הסיכון שלהן. חברת ICL גרופ (לשעבר כימיקלים לישראל, כיל) נמצאת במקום השלילי הראשון כשהיא הבעלים של מספר מפעלים הבולטים בדירוג ובהם כיל רותם ומפעלי ים המלח. אחריה: אלקטרה, בתי זיקוק לנפט, ג'נריישן קפיטל, חברת חשמל לישראל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות ושיכון ובינוי.
ד"ר אריה ונגר, מדען ארגון הגנת הסביבה "אדם, טבע ודין", אומר: "המדד מוכיח שהשילוב המזיק ביותר לסביבה הוא של פליטות משמעותיות עם חוסר ציות לחוקי הסביבה. ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יפעל לצמצום הפחתת פליטות ולאכיפה משמעותית של ציות לחוקים אלה.
לצערנו, אנחנו לא רואים נחישות בשני פרמטרים אלו, במיוחד כאשר בחוק ההסדרים האחרון ניתנו הקלות משמעותיות מחוק אוויר נקי והמגמה עלולה להימשך אם יתקבל חוק רישוי משולב במתכונת שהוצעה".
מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה לדו"ח: ״הממשלה מעדיפה להפנות אצבע מאשימה לתעשייה, למרות שהיא יודעת שהתעשייה היא רק חלק קטן מהמקור לפליטות, במקום לטפל בגורמי הזיהום המשמעותיים האמיתיים– שריפת הפסולת הלא חוקית והתחבורה- 35% מהנזק הסביבתי כיום מגיע מהתחבורה, כ- 33% מייצור חשמל, וכ- 10% ממפגעי פסולת חקלאית ומשקי בית. לכן אם הממשלה באמת מעוניינת לשפר את איכות הסביבה, היא מוזמנת להקים תשתית תחבורה ציבורית ולסייע לחברות תעשייתיות בחיבור גז טבעי על מנת להפחית את הזיהום וגישה לאנרגיות ירוקות שהתשתית להם בישראל דלה. כמו כן על הממשלה לזכור כי התעשייה הישראלית היא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של המשק הישראלי ומייצרת מאות אלפי מקומות עבודה ויש לשמור עליה, לצד השקעה ממשלתית בטכנולוגיות ירוקות לשיפור איכות הסביבה״.