בטיסת אל על מיוחדת של ארגון "נפש בנפש", נחתו הבוקר (רביעי) בישראל 215 עולים ועולות חדשים, אשר עלו מארה"ב וקנדה ויתחילו את חייהם החדשים כאן בארץ. זו הטיסה ה-64 שמוציא הארגון בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קרן קימת לישראל ו-JNF ארה"ב, כאשר במהלך השנים העלו למעלה מ-75,000 עולים חדשים.
נוסעי טיסת הצ'רטר, שמתווספים למעל ל-1300 יהודים מצפון אמריקה שעלו ארצה מתחילת השנה, מגיעים מכל רחבי מדינות ארה"ב ופרובינציות קנדה – ניו יורק, ניו ג'רזי, קליפורניה, טקסס, אוהיו, מסצ'וסטס, אונטריו, מינסוטה, אילינוי ועוד.
מניתוח הנתונים של העולים החדשים, הערים המרכזיות בהם בחרו להתיישב הן ירושלים, תל אביב-יפו, רעננה, בית שמש, חיפה, עפולה, מודיעין-מכבים-רעות ועוד. מקצועות התעסוקה המובילים בקרב העולים הטריים הינם: רפואה, חינוך, הנדסה, הנהלת חשבונות, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק ועוד.
לאחר פיילוט מוצלח בקיץ שעבר, שערכו נציגי משרד העלייה והקליטה ורשות האוכלוסין, על טיסת הצ'רטר של "נפש בנפש", השנה הוחלט לראשונה להרחיב את שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים ולבצע הליך קליטה מלא לכלל העולים בטיסה. העולים מילאו את כל הטפסים הרלוונטיים ותעודות העולה ניתנו להם כבר על המטוס, דבר שיחסוך עבורם זמן רב הכרוך בקביעת תור ייעודי והגעה פיזית לאיסוף התעודות בימים שלאחר העלייה ארצה.
תמר (34) ודייויד (35), שהגיעו ממריון סטיישן, פנסילבניה, עלו לישראל (בית שמש) עם ארבעת הבנים שלהם: ישעיה (9), מיכאל (6), ישראל (שנתיים) ואוריאל (בן כמה חודשים). דייויד הוא פסיכיאטר ותמר פסיכולוגית. השניים לקחו חלק באירוע MedEx שמארגן ארגון נפש בנפש מדי שנה במטרה לסייע לאנשי רפואה המעוניינים לעלות ארצה, לנחות בישראל כשבידם רישיון תעסוקה ומקום עבודה מובטח במערכת הבריאות. כך דיוויד סיים את תהליך המרת הרישיון הרפואי שלו לפני העלייה עצמה, ויתחיל בבית חולים "איתנים" שבאיזור ירושלים ובהמשך יעבור למרפאה פרטית.
"אנחנו נרגשים מאוד ומודים על ההזדמנות לעלות לישראל סוף סוף ביחד עם ארבעת הבנים שלנו", אמרו ל"מעריב". "בשלב הזה אנו מרגישים את כל מנעד הרגשות ובעוצמות מאוד גבוהות. מצד אחד, מדובר בחלום שאנו מתכננים ב-10 השנים האחרונות ואנחנו רוצים להיות חלק פעיל מהעתיד היהודי. בנוסף, אנחנו נרגשים מאוד מהעובדה שאנו מתקרבים לקרובי משפחה וחברים שלנו שסללו את הדרך לפנינו".
"מהצד השני, אנחנו גם מאוד לחוצים ויודעים שייקח זמן רב עד שנסתגל לתרבות, לבתי ספר, למקומות העבודה ולקהילה", הוסיפו. "זו תקופה של המון חוויות חדשות וגם הרבה חוסר וודאות וחששות מהאתגרים בדרך. קשה להשאיר מאחור הרבה בני משפחה, קריירות מצליחות והזדמנויות שהוחמצו. אנחנו נשקר אם לא נגיד שיש תחושת 'אובדן' מסוימת בלעזוב את מה שבנינו ולהתחיל מחדש במקום אחר, אבל למרות הרגשות המעורבים, אנו מרגישים שמדינת ישראל היא המקום בשבילנו ואנו נרגשים לקראת הפרק הבא בחיינו".
"אנחנו מנסים לשמור על פרספקטיבה חיובית וריאלית", המשיכו. "אין לנו יותר מדי ציפיות, מכיוון שאנו יודעים שהשנה הראשונה תהיה קשה מאוד ותדרוש הרבה הסתגלות ושינויים ואנו פשוט נצטרך לזרום עם מה שיבוא. בנוסף, למרות שדיוויד הוא פסיכיאטר ותיק ומוערך בארה"ב, פה מדובר על מערכת רפואית חדשה, בשפה חדשה, והוא יצטרך לעשות השלמה כרופא בבית החולים הפסיכיאטרי איתנים. במקביל אני (תמר) אסייע לבנים להסתגל לבית הספר בחודשים הראשונים, ובסופו של דבר מקווה לעסוק כפסיכולוגית בישראל".
עוד ציינו: "הבנים קצת לחוצים לקראת תחילת שנת הלימודים וכניסה לבית ספר חדש ולא מוכר וכמובן קיים החשש מרכישת חברים חדשים. עם זאת, הם בהחלט מתרגשים ומצפים לכל החוגים המוצעים, במיוחד בייסבול, כדורגל, קראטה ומוזיקה. אנחנו פשוט לא יודעים למה לצפות כי הכל יהיה כל כך חדש לנו כמשפחה, ואנחנו לחוצים ונרגשים בו זמנית לראות מה יביא הצעד החדש הזה במסע שלנו".
לבסוף, סיכמו: "אחרי טיסה של 12 שעות עם הילדים והרבה ניירת, כשננחת אנו מקווים לנוח קצת ולאכול אוכל ישראלי טעים. לאחר מכן, נרצה להגיע לכותל ומשם שבת עם המשפחה ובני הדודים שלנו שחוגגים את בר המצווה של בנם".
מאיה סיטרון, בת 22, עולה לבד ממיניאפלויס, מינסוטה, לקיבוץ רמת יוחנן דרך גרעין צבר ותתגייס בהמשך לצה"ל במסגרת התוכנית לחיילים בודדים של "נפש בנפש" ו-FIDF, ומכוונת לתפקידי תומכ"ל: פרמדיקית, הדרכה וכדו'. סיטרון סיימה לאחרונה לימודים באוניברסיטת מינסוטה, שם עשתה תואר בתקשורת אסטרטגית. היא גדלה בבית יהודי אמריקאי קלאסי, הלכה למחנות קיץ לאורך כל ילדותה וישראל הייתה עבורה תמיד סוג של אגדה. בגיל 16 התחילה לחשוב על עלייה. היא הראשונה שעולה בקרב משפחתה וגם הכי הצעירה במשפחה ואין לה משפחה בישראל. ההורים התפלאו מאוד כשאמרה להם שהיא עולה לישראל והביעו חששות כמו כל הורה. לא מפריע לה שהיא מתגייסת בגיל יחסית בוגר והיא סיפרה כי היא מרגישה יותר מוכנה מאשר אם הייתה עושה את זה אחרי תיכון: "אני מאוד אוהבת את העובדה שכל הישראלים תורמים חזרה למדינה על ידי שירות צבאי והייתי מרגישה אשמה לחיות פה מבלי לשרת בצבא".
"אני עדיין לא קולטת שהחלום שלי, זה שחלמתי במשך כל כך הרבה שנים, מתגשם בעוד כמה ימים", שיתפה. "השילוב בין העלייה לישראל לבין הגיוס לצה"ל שמתקרב הוא כל כך מרגש אני מחכה כבר לרגע לנחות בישראל. אני לא מצפה שיהיה קל ויודעת שכנראה אתקל בקשיים, אבל דברים גדולים אף פעם לא באים בקלות. אני מרגישה ברת מזל לקבל את תמיכתם של נפש בנפש וגרעין צבר שבלעדיהם, התהליך הזה היה הרבה יותר קשה. אני מקווה לשירות משמעותי כחיילת בודדה".
מולי ג׳ארט, בת 27, נולדה וגדלה בניו יורק וב-4 שנים האחרונות חיה בשיקגו. כעת היא עולה לירושלים. למולי תואר בחינוך בהאנטר קולג' בניו יורק והיא עובדת כמחנכת ומלמדת עברית ולימודי יהדות בבתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים. יש לה בני משפחה שחיים בישראל (בני דודים וחברים). בישראל היא מקווה להמשיך לעבוד בתחום החינוך ולעשות קורס מורי דרך.
"אני נרגשת ורגועה בו זמנית באופן מפתיע. אני חולמת על עלייה כבר הרבה שנים ותכננתי את זה במשך כל כך הרבה זמן ואני כל כך מוכנה לעשות את הצעד הזה ולעלות על המטוס. אני נרגשת מהעובדה שסוף סוף אגשים את החלום שלי! אני שלמה עם ההחלטה הזו וגם עם חוסר הודאות ומהלא נודע ואני בטוחה שאבין הכל בבוא העת", סיפרה. "מרגיעה אותי גם העובדה שיש לי רשת תמיכה גדולה בארץ, שהצקתי להם, לאורך הזמן עם אינספור שאלות, גדולות וקטנות, במשך חודשים (ובמקרים מסוימים, שנים), והם חלק עצום מהסיבה שאני מרגישה כל כך בנוח וכל כך שלמה לגבי המעבר. אני מאוד קרובה למשפחה שלי ולמרות שאני יודעת שיהיה קשה להיות במרחק כל כך גדול מהם, אני להוטה לתת להם עוד סיבות לבקר".
עוד שיתפה: "כפי שכולם יודעים, מעברים אינם קלים. אני מוכנה לקחת על עצמי את האתגרים, החוויות החדשות, האנשים החדשים, הזדמנויות עבודה וכל מה שמגיע עם התחלה חדשה. בתוך כך, מקווה להמשיך בתחום החינוך גם בישראל ולחנך אנשים יהודים, צעירים ומבוגרים ומרקעים שונים, ולעזור להם להתחבר למורשת ולזהות שלנו".
"בניגוד לפעמים האחרות בהם ביקרתי בישראל, בין אם לשבוע, חודש או שנה, בהן הייתה לי רשימה של מקומות ומסעדות שחובה לראות ולהיות, הפעם זה שונה. אני לא מרגישה את אותה דחיפות למהר ממקום אחד למשנהו. אחרי שאתקשר למשפחתי בניו יורק כדי להודיע להם שהגעתי בשלום ושהם יכולים ללכת לישון, התחנה הראשונה שלי תהיה בית הקפה האהוב עליי ליד הדירה שלי כדי לשתות כוס קפה. מאוחר יותר אלך לאיקאה לסידורים לדירה. הפעם זה לא טיול; זה הבית".
שר העלייה והקליטה אופיר סופר ברך את העולים החדשים: ״שמחתי לפגוש את העולים החדשים עם נחיתתם בישראל. תמיד מרגש לראות משפחות עם ילדים, צעירים ומבוגרים, הבוחרים לעשות ציונות ולעלות למדינת ישראל. חרטתי על דגלי מיום כניסתי למשרד להביא עוד ועוד עולים חדשים מארצות הברית ובעזרת התוכניות המותאמות שנשיק בקרוב וביחד עם השותפים היקרים מ-׳נפש מנפש׳ אני מאמין שנעמוד במשימה. אני מאחל לעולים הרבים הצלחה רבה וקליטה קלה ומיטבית בארץ. ברוכים השבים הביתה״.
שר הפנים והבריאות משה ארבל: "השנה לראשונה, נציגי משרד הפנים ליוו את העולים בטיסתם ופעלו להסרת החסמים הבירוקרטים עוד בטרם נחיתתם בישראל. אני מברך את מאות העולים החדשים, ובהם גם עשרות רופאים ובעלי מקצועות הרפואה שמצטרפים למערכת הבריאות הישראלית, ומאחל לכולם דרך צלחה בדרכם החדשה. ברוכים הבאים הביתה!".
מייסד-שותף ומנכ״ל ״נפש בנפש", הרב יהושע פס: "אנו מציינים בהתרגשות שנה נוספת של עשייה ענפה ושל המשך הגשמת החלום הציוני וצופים שהעולים בטיסה זו ישתלבו בפסיפס המדהים של מדינת ישראל. הטיסה הנוכחית מרגשת במיוחד עם עשרות צעירים שעזבו את החיים המוכרים מאחור כדי לעלות בגפם לישראל ובחרו להתגייס לצה"ל, לצד אנשי רפואה מנוסים שיחזקו את תשתיות שירותי הבריאות במדינה, אנשי חינוך, תעשייה והייטק ועוד. נמשיך ללוות אותם ואת אלפי העולים החדשים שעוד יגיעו, לאורך תהליך קליטתם כאזרחי מדינת ישראל."
יו״ר הסוכנות היהודית, אלוף (מיל׳) דורון אלמוג: ״בכל טיסה של עולים חדשים שמגיעה לישראל אנחנו מעצימים את הגשמת החלום הציוני, מוסיפים ומחזקים את מדינת ישראל ״הנס האחד אין שני״. המשפחות והעולים הצעירים המגיעים היום לישראל הם דוגמה חיה לאהבה ללא תנאי. אנחנו מקבלים אותם בחיבוק ובאהבה גדולה. הסוכנות היהודית תוסיף ותפעל יחד עם שותפיה להמשך עידוד העלייה למדינת ישראל ולקליטה מיטבית ואיכותית״.
יו״ר קק״ל, יפעת עובדיה-לוסקי, בירכה ואמרה: ״מרגש לראות יהודים שהרוח הציונית מפעמת בקרבם ולמרות הקושי עולים לישראל. קרן קימת לישראל גאה להיות שותפה מרכזית בהעלאת יהודים לארץ ישראל - זוהי משימה ציונית לכל דבר. אנחנו עושים את זה מראשית הציונות ונמשיך לעשות זאת גם בעתיד. מאחלת לכם הצלחה בחיים החדשים בישראל, אנחנו כאן לצידכם״.
על המטוס שנחת בישראל הבוקר היו 22 משפחות עם 75 ילדים, 15 רווקים ורווקות ו-17 גמלאים, כאשר צעיר העולים הוא תינוק בן 4 חודשים והמבוגר שבהם בן 77. כמו כן עלו 22 רופאים ובעלי מקצועות פרא-רפואיים שיתגברו את מערכת הבריאות.
בנוסף, 45 מהעולים החדשים שנחתו הבוקר הם צעירים וצעירות שעלו כחלק מצופים גרעין צבר ועתידים להתגייס לצה"ל בחודשים הקרובים, במסגרת התוכנית לחיילים בודדים של "נפש בנפש" ו-FIDF.
בין העולים על הטיסה הייתה עומר שפיר – יצחקי , בת ה-22 מניו יורק, שעולה לקיבוץ רמת יוחנן וסיפרה בהתרגשות עם הנחיתה: "רגע לפני שהייתי אמורה להתחיל לימודי רפואה בארה"ב, החלטתי שאני עוצרת הכל ומגשימה חלום שדחיתי בשנים האחרונות – עלייה לארץ ישראל ושירות בצה"ל. למרות המרחק מהבית ושאני מגיעה לצבא עם תואר ראשון ובגיל שישראלים כבר מסיימים את השירות, אני מחכה לזה ברמות בלתי נתפסות וחולמת להתקבל למסלול עתודת רפואה כדי להיות רופאה במערכת הצבאית ובעתיד גם במערכת הבריאות הישראלית."