״ההתארגנות שלנו היא בעצם קבוצה של 5,000 נשות ואנשי מערך בריאות הנפש - פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומטפלים באמצעות אומנויות שהחליטו להתארגן בצורה וולונטרית כנגד הרפורמה במערכת המשפט. אנחנו יוצאים להפגין יחד - בקבוצה ייעודית לאנשי טיפול״, מספרת ד״ר דפנה מילר וסרמן, פסיכולוגית וביבליותרפיסטית, שמרכזת את פעילות ההתארגנות בחיפה. המטפלים בקבוצת ״אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה״ מוחים כמו כל קבוצות המוחים - הרופאים, ההייטקיסטים או אנשי המילואים. אלא רק שצורת המחאה שלהם - כוללת היבטים ייחודיים עם כלים טיפוליים.
ראש עיריית טירה תוקף: "מי שנתן לבן גביר לשמור עלינו - לא רוצה לשמור עלינו"
״הקמנו סיירת שנקראת ׳הסיירת הסגולה׳. הסיירת הוקמה במטרה לכך שיהיה איש טיפול בריאות הנפש שיסייר עם אפוד סגול בכל הפגנה שמתקיימת נגד ההפיכה משפטית, ויעזור לכל אדם שחווה קושי נפשי בעקבות ההשתתפות בהפגנה שעלולה לעורר תחושות לא פשוטות. אם מישהו היה עד לאלימות, חווה חרדה, בהלה, פאניקה או נכנס לדיסאוריינטציה - איש בריאות הנפש יכול להגיש לו עזרה, ולהוריד לו את רמת החרדה. ממש כמו עזרה רפואית ראשונה - זו עזרה נפשית ראשונה. בנוסף, אנשי בריאות הנפש יכולים ללוות את מי שנפצע לבית החולים, ולתמוך בבן/בת הזוג של הנפגע/ת״.
מתוך ההבנה שישנם אנשים שרוצים להפגין נגד הרפורמה במערכת המשפט, אך לא יכולים להיות נוכחים בהפגנות הגדולות - אנשי הטיפול החליטו ליזום אלטרנטיבה לא פחות טובה: ״אנחנו מובילים בכל שבוע הפגנה שקטה ברחבת מוזיאון תל אביב. היא מיועדת לאנשים פוסט-טראומטיים, עם חרדה חברתית או עם קשיי ויסות חושי - שסובלים מאוד מהרעש החזק שיש בהפגנות הסטנדרטיות. את הזמבורות, המשרוקיות והמגפונים - מחליפים השלטים והנאומים בהפגנה שלנו. המטרה של היוזמה היא לגרום לכל מי שרוצה, להיות שותף למחאה - גם אם לא בדרך הקונבנציונאלית ביותר".
פרויקט נוסף שמתקיים תחת כותלי ״אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה״ הוא הקו החם שניתן לכל אדם שנמצא במצוקה בעקבות המחאה: ״אנחנו אנשי טיפול, שיכולים לתת מהידע שלנו בשביל אחרים. יש לנו מערך טיפול שניתן לאנשים שנמצאים במצוקה בעקבות המחאה. הם יכולים להתקשר לקו החם, ולקבל 2-3 שיחות של סיוע נפשי בחינם על ידי מתנדבים שכולם אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול בטראומה. הרבה מהמטופלים מרגישים תחושות של אי וודאות וכאוס במדינה. המענה האפקטיבי ביותר עבורם הוא לצאת לרחוב ולהפגין. להיות אקטיביים. לעיתים זה משקיט את חוסר האונים ששורר ברבים ממתנגדי הרפורמה. בנוסף, אנחנו מקיימים מפגשים בזום של תמיכה וחיזוק החוסן האישי של הורים שפעילים במחאה״, משתפת דפנה.
״בנוסף, הקמנו פרויקט בשיתוף פעולה עם ׳מחאת העם׳ בחיפה שנקרא ׳פינת תמיכה והקשבה׳. הפינות מתקיימות בימי שבת, כשעה לפני שההפגנה הגדולה בחיפה מתחילה. אנשים רבים מגיעים ומתייעצים עם אנשי המקצוע, מבטאים את הקשיים והחששות שלהם מהעתיד, ומשתפים בקונפליקטיים הפוליטיים המשפחתיים. יש אף דף גדול על הקיר שאפשר דרכו להביע בציור את הרגשות״, היא מוסיפה.
״בתור מטפלת, אני יכולה להגיד שמאז המחאה, מטופלים סובלים מסימפטומים נוספים שלא היו סובלים מהם בעבר. יש להרבה מטופלים חרדה מחוסר הוודאות, נדודי שינה, תוקפנות, מתח ולחץ״, מתארת ד״ר מילר. ״בנוסף, המצב הכאוטי של התפרקות החברה והשיח הרב על השירות הצבאי מעורר אצל פוסט טראומטיים רבים פלאשבקים מחוויות הצבא ומהחברים שנהרגו. המאבק שלנו - של אנשי בריאות הנפש הוא על כך שצריך להיות סדר ומערכת חוק ומשפט, שבסופו של דבר משפיע ישירות על נפשות האזרחים. בתור מטפלים, אנחנו לא יכולים להיות תלויים בשרירות ליבם של חברי הכנסת והממשלה, ובוחרים להיאבק למען חופש המחשבה והדמוקרטיה״.