בחודשים האחרונים, במקביל למאמצי צה"ל להשלים את המכשול ההנדסי לאורך גבול לבנון, ניכרת עלייה משמעותית בפרובוקציות שארגון הטרור ״חיזבאללה״ מבצע בגבול ואף מעבר לו. התפתחויות אלה מגבירות את החיכוך בין צה"ל לארגון, וישנו חשש אמיתי להידרדרות לעימות צבאי נרחב.
עם נוכחות גבוהה וחדשה של פעילי חיזבאללה לאורך הגבול, נוצרה בחודשים האחרונים מציאות חדשה בשטח: כוח הקומנדו ״רדואן״ של חיזבאללה מאייש עמדות תצפית לכאורה מטעם הארגון "ירוק ללא גבולות", פעילי חיזבאללה ותומכיהם מנסים לחצות את הקו הכחול (אשר סומן על ידי האו"ם כקו הנסיגה של ישראל מלבנון ב-2000), ירי נ״ט נורה אל עבר כפר עג׳ר ואף פעיל טרור מלבנון חצה את הגבול עד למגידו.
התחזקות הנוכחות של הארגון בגבול הצפון והתגברות החיכוכים עם ישראל אינה מקרית. כאמור, איראן מעבירה כספים ואמל״ח רבים לחיזבאללה, המממנת העיקרית שלו ולכן גם רוצה לראות תוצאות. לאחרונה, היא דוחפת את הארגון לעשות יותר פעולות מאז השקט היחסי שנשמר בגבול מאז 2006. היא ניסתה לפגוע באינטרסים ישראליים - אך לא הצליחה להגיב להתקפות מערכת הביטחון כנגדה במסגרת המב״מ, לכן עבורה חיזבאללה הוא השליח.
גורם נוסף להגברת הפרובוקציות והתעוזה של ארגון הטרור הוא המצב הכלכלי העגום בלבנון. המדינה נמצאת במשבר כלכלי חריף - בתי הספר לא פועלים, הבנקים לא פתוחים ואין שירותים ראויים לאזרחים. המצב הכלכלי הקשה ממצב את השכר שמקבלים פעילי חיזבאללה לגבוה במשק - ולכן יותר ויותר אזרחים מתגייסים לשורותיו עקב העוני ברחובות. מעבר לכך - לאזרחי לבנון אין במה להיאחז כשהכול מפורק מבפנים. אנשי הארגון מנצלים את חולשתם לטובתם, ומנסים לגייס פעילים נוספים דרך מיתוגם כארגון חזק שדואג ומגן כלכלית וחברתית לפעיליו, ובכך מגבירים בקרביהם את תחושת הביטחון.
העובדה שבחצי השנה האחרונה צה״ל משלים את בניית המכשול ההנדסי לאורך הגבול, ובונה גדרות וחומות כדי ליצור הפרדה מלאה בין המדינות - מגבירה אף היא את החיכוך. ״רבות מהפרובוקציות של ארגון הטרור הן כדי להפריע לפעילות צה״ל בהשלמת בניית הגדר. ההתנהגות הזו נובעת מכך שארגון הטרור לא מקבל את העובדה שהקו הכחול נקבע כגבול רשמי על ידי האו״ם בנסיגת צה״ל מלבנון בשנת 2000. מבחינתם - שטחי הגליל הם שטחים לבנוניים שכבשנו מידיהם, ולסגור הרמטית את הגבול זו מבחינתם גושפנקא לכך שהשטח של מדינת ישראל״, מוסיפה אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב.
״לחיזבאללה של היום יש הרבה יותר ביטחון וכוח מחיזבאללה של מלחמת לבנון השנייה״, טוענת מזרחי. ״התעצמות הארגון ובניית היכולות הצבאיות שלו מקנות לו ביטחון לאיים. הם הצליחו לצבור 150 אלף טילים בטווחים שונים, צוידו בטילים מדויקים, רכשו יכולות הגנה אווירית כמו כטב״מים ורחפנים בתמיכת כוח הקומנדו המובחר ״רדואן״ שצבר יכולות וניסיון בעקבות המעורבות שלו בלחימה בסוריה״.
כמובן שאי אפשר להתכחש לכך שהשכנים שלנו רואים מעבר לגדר את המאבקים הפנימיים שלנו סביב ההתנגדות לרפורמה המשפטית, המחאות והקריאות לסרבנות: ״המחאה סביב הרפורמה מייצרת מבחינת חיזבאללה תמונה של היחלשות מערכת הביטחון. הם רואים את חוסר הנכונות של טייסים ולוחמים לא להתנדב למילואים בצה״ל, ותופסים זאת כחולשה וחוסר יכולת ואמצעים להגיב לאיומים כמו בעבר״, היא קובעת. השאלה האמיתית שנשאלת היא האם פני חיזבאללה למלחמה, והאם הפרובוקציות הן הכנה למלחמת כוללת או שמא מלחמה תודעתית בלבד: ״על אף שצריך לבחון את אמירות חיזבאללה, אני חושבת שהמצב לא יתפתח ללחימה, וזו גם התפיסה הרווחת כרגע של רבים במערכת הביטחון. בנסיבות של היום - חיזבאללה ואיראן לא רוצים מלחמה עם ישראל, אך צריך לקחת בחשבון שתקריות ואירועים בגבול עלולים להביא להדרדרות לא במכוון. חיזבאללה רוצה לקחת את הסיכון בעניין הזה בינתיים ולהמשיך בהתגרויות - בעיקר כדי להוכיח לציבור הלבנוני ולאיראן שהוא מסוגל ומעז לפעול. דעתי היא שצה״ל צריך לפעול ולהכות את חיזבאללה בחוזקה - ולשפר את מאזן ההרתעה״, היא מסכמת.