"כבר במוצאי שבת של ה־7 באוקטובר רעייתי ואני הלכנו לישון במחשבה שכנראה צריך להקים במהרה מערך נפשי שיוכל לטפל בהמון אנשים", אומר אלעד אדלר, שהקים את המיזם ההתנדבותי "מבצע הקשב" - עזרה נפשית ראשונית עבור נפגעי מלחמת "חרבות ברזל", יחד עם רעייתו נעמי אדלר־מימון, פסיכולוגית שיקומית קלינית ומומחית לטראומה, ועם שיראל שושתרי־הלוי, בוגרת 8200.
בשל המתקפה המשולבת: העמותות לסיוע נפשי מתגברות את קווי המוקדים בטלפון
בעקבות הטראומה הנפשית שכולנו חווים כתוצאה ממתקפת חמאס האכזרית והמלחמה שפרצה, צצו יוזמות אזרחיות רבות במטרה להעניק מעטפת נפשית הן לאנשים שנפגעו באופן פיזי, הן לתושבים שפונו והן לכלל האזרחים המרגישים מצוקה בימים קשים אלה.
"אשתי עובדת במרפאת טראומה של 'שערי צדק'", מספר אדלר. "כבר באותו ערב הבנו שיהיו המון אנשים שיקומו מחר למצב של טראומה, למציאות חדשה וקשה. מהר מאוד נוצר קשר עם שיראל, שהיא שותפה שלנו למיזם, מנהלת המוצר. דבר ראשון, גייסנו מטפלים דרך הרשתות החברתיות. תוך שעתיים כבר היו לנו 120 מטפלים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, וגם מטפלים נוספים בשיטות שונות. בנינו מהר מאוד אתר, עזרו לנו כמה גורמים, ביניהם חברת וויקס. הקמנו צוות מתנדבים מתאם בין מטפלים למטופלים שמגיעים אלינו דרך הרשתות החברתיות, הכל על טהרת המתנדבים. היום יש לנו כבר 700 מתנדבים מטפלים".
במי טיפל צוות המטפלים עד כה?
"היו למשל שנסעו לטפל במפוני העוטף שבאילת ובים המלח. כיום חלק מהמטפלים מקבלים בקליניקות שלהם, אבל רוב הטיפולים נעשים בזום, גם מפני שאנשים רבים לא רוצים לצאת מהבית. המטפלים שלנו טיפלו בכולם: גם בחבר'ה שניצלו ממסיבת הטבע, שאת חלקם גם הפנינו לגורמים יותר רלוונטיים; גם בחבר'ה מהעוטף. אנחנו ממש נותנים טיפול לכל אחד, גם למי שנמצא בחרדה בעקבות המצב. אנחנו מצפים מהמטפלים לתת שלושה טיפולים בהתנדבות, ואחר כך זה כבר תלוי בהם".
בהתחלה, מוסיף אדלר, "הצורך היה גדול והיה נראה שאנשים לא מקבלים מענה ממשרדי הממשלה השונים. אנשים פנו בהתחלה אלינו כי לא היה להם למי לפנות. עכשיו אנשים פונים אלינו כי כבר יש לנו שם. אנחנו עונים באופן מיידי, יכולים לפעמים לענות לפניות תוך דקות. אנשים מקבלים טיפול מאוד מהר, מה שלא יקבלו בשירות הציבורי. אצלנו זה ללא בירוקרטיה, ללא תחקורים. מי שמבקש טיפול, יקבל מיד טיפול בהתנדבות".
אדלר, יוצא סיירת מטכ״ל, מאפיין חוויית משתמש במקצועו, סיים בשנה שעברה לימודי פסיכודרמה. הוא עדיין לא טיפל בעצמו במי שפנו למיזם שהקים, והוא בעיקר מנהל את כל האופרציה. ד"ר פנינה הרץ, פסיכולוגית התפתחותית, מומחית בטראומה לילדים, היא אחת מאלה שהתנדבו במיזם שהקים, וגם במיזמים התנדבותיים נוספים בתחום. "שוחחתי עם מישהי מעוטף עזה", היא מספרת. "אחרי הטבח היא השתכנה אצל מישהו שלא היה חבר קרוב שלה ונמנעה מלפגוש את חבריה במחשבה שאם תתרחק לא תחשוב על מה שהיה. אבל היא הייתה צריכה דווקא כן להתחבר לאנשים, שמצד אחד יזכירו את הטראומה אך מצד שני יעניקו לה כוח. אז עזרתי לה לחבור אליהם. הבוקר למשל פגשתי אישה שבעלה במילואים. היא חרדתית במקור ועכשיו עם חרדות מוגברות. הייתי גם בבית של בחור עם מוגבלות שכרגע יש לו חרדות מוגברות. כמעט כל אחד מאיתנו מרגיש קושי בתקופה הזו".
מדוע בעצם החלטת להתנדב?
"אני מסייעת לאנשים אחרים ועל ידי כך גם עוזרת לעצמי. זו אחת המסגרות ששומרות עליי, סוג של הסחת דעת. וכמובן אם אני יודעת שבסוף עזרתי למישהו, זה עושה לי טוב".
"חשיבות לזמן התגובה"
"אני פוסט־טראומטית בעצמי, כתוצאה מרעידת אדמה בארצות הברית שריסקה לנו את הבית ב־1994 ומשירות צבאי כחובשת קרבית. לכן, התגובה הראשונית שלי אחרי מה שאירע ב־7 באוקטובר הייתה לפעול", מספרת קורל פרידן, מייסדת ומנכ"לית מיזם "ח.ל.ו.ם" (חמ"ל לאזרח ולמטפל), המחבר בין אזרחים שצריכים סיוע רגשי מהיר ונקודתי ובין מטפלים. לדברי פרידן, מנטורית לעסקים שבעבר גם טיפלה באנשים באמצעות שימוש בקול ככלי, "התקשרתי לחברה שלי, הצעתי את המודל שכתבתי ותוך שעה הייתה לנו קבוצת וואטסאפ של 20 מטפלים בהתנדבות. כמה חברות מסחריות, ביניהן הוט ו־Cloudonix, סייעו לנו לפתח את התשתית. נכון להיום יש לנו מעל 1,500 אזרחים שמקבלים תמיכה רגשית גם בארץ וגם מחו"ל, כאלה למשל שנתקעו ולא יכולים לחזור. יש לנו מעל 400 מטפלים סביב העולם. אצלנו זה מותאם אישית: לפי שפות, גיל ואופן הפנייה. זה יכול להיות בהתכתבות או בשיחה טלפונית. יש לנו מעל 30 מתאמות שעושות את התיאום בין המטפל לאזרח. יש לנו גם בוט שהעלינו השבוע לאוויר כדי לעשות תיאום יותר מעמיק. אנו נותנים תמיכה רגשית מיידית לכל מי שזקוק לכך. אגב, יש היום המון חמ"לים שקיימים, מגוון מטפלים, וזה מסוכן, כי בטראומה צריך לטפל מי שמבין בטראומה. לא כל מטפל יכול לטפל בטראומה".
מהי מבחינתך חשיבות המיזם?
"קודם כל, זה כמובן חינם ואדם יכול לקבל כמה טיפולים שהוא רוצה, ללא הגבלה. עד שלוש דקות, והבן אדם מקבל מענה. החשיבות היא לתת מענה מיידי לבן אדם על מנת שיצליח לחזור לתפקד ולפתח מנהיגות פנימית. יש חשיבות לזמן תגובה בטראומה. אנחנו גם גיבינו את עצמנו מבחינת מטפלים מחו"ל כדי שגם בשעות הלילה הקשות יותר יהיה מענה, ושנהיה זמינים 24/7".
גם הדר ורשביק, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית־התנהגותית, ראש התוכנית להכשרת מטפלי LICBT במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ויו"ר עמותת מטפלי LICBT בישראל, נרתמה למאמץ ההתנדבותי והקימה קו חירום לסיוע נפשי בחינם יחד עם שונית ביניאט־הופמן, מנכ"לית העמותה. "הקמנו קו חירום של עזרה ראשונה רגשית ונפשית לתושבי העורף, הדרום, ולכל מי שמרגיש צורך בכך", היא אומרת. "שונית ואני מפעילות את הקו, מקבלות פניות טלפוניות, כאשר הבוגרים שלי מלוינסקי־וינגייט, שהם מטפלי CBT, נותנים את המענה לאנשים. פרסמנו את הטלפון בפייסבוק, יש לנו עשרות מטפלים. לרוב מדובר בסיוע טלפוני. המדינה לא יכולה לתת מענה לכל מי שזקוק לו עכשיו, המצב גרוע. אנשים מתחננים לטיפול כרגע, גם אנשים מהעורף, גם חיילים. היתרון שלנו הוא בכך שאנחנו נותנים מענה מיידי. יש גם אנשים שקשה להם כלכלית לשלם על טיפולים במסגרת אחרת. כאן זה ללא עלות".
מה את מפיקה מההתנדבות הזו?
"זה מאוד מרגש אותי לעזור לאנשים לחזור לעצמם. אנשים רבים מספרים שהם קפואים, לא מסוגלים לתפקד כהורים, יש אנשים שלא אוכלים ואין להם אנרגיה, יש הרבה סיפורים. זה מרגש וזה סיפוק אדיר לעזור להם, כי המצב מאוד קשה".
תומכים במטפלים
ד״ר קרן מינץ־מלחי, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, הציעה בעמוד הפייסבוק שלה טיפול בהתנדבות קודם כל לחבר'ה ששרדו את מסיבת הטבע ברעים ואחר כך זה הורחב גם לאנשי הדרום שעברו את התופת, ובכלל לכל מי שמרגיש שהוא זקוק לסיוע נפשי. לרעיון שלה לסייע שותפה גם ד"ר אורית נחמיאס־חיימוביץ ואחר כך הצטרפו אליהן חברי עמותת שיטת הטיפול EMDR בישראל. "במהרה פנו אלינו מאות אנשים לטיפול לצד מטפלים רבים", מספרת מינץ־מלחי. "כיום אנחנו מפעילים מערך מטפלים גדול, של מעל 400 מתנדבים שהם כולם מתמחים בטראומה בשיטת הטיפול EMDR. יש לנו כמה זרועות: זרוע אחת מתמקדת בטיפולים קבוצתיים להורים ובני זוג של חיילים ואנשי מילואים. היו כבר מעל 50 קבוצות כאלה בזום. אפיק נוסף הוא מוקד טלפוני שבו מתנדבות סטודנטיות לפסיכולוגיה, שמחברות בין הפונים למטפלים לפי אזור מגורים. המטפלים נותנים טיפולי פרו בונו של חמישה מפגשים. כ־700 איש כבר קיבלו טיפול פרטני. בנוסף, יש המון צרכים של קבוצות מהשטח, אם זה מפונים שנמצאים במלונות, ארגונים שונים ועוד. דבר נוסף שאנחנו עושים הוא לתת תמיכה בהתנדבות למטפלים, לאו דווקא שלנו, שהם עצמם נשחקים. אני למשל הולכת היום לקבוצה של קב"נים שבעצמם שחוקים מהטיפול".
מהי מבחינתך החשיבות בהתנדבות זו?
"עוד לפני המלחמה היה שבר במוסדות המדינה והרבה אנשים הרגישו לא מוגנים. כשהחלה המלחמה, לא היה מענה בשטח. יש משמעות לכך שאזרחים לוקחים את הכוח כדי לייצר שינוי גם בתחום הטיפול הנפשי. בזמן שהמערכות הציבוריות עדיין היו קפואות, היה צורך עז במענה. לכן צצו כל היוזמות האלה. כמו כן, באופן כזה אתה גם נותן תקווה לאנשים שלא רק המדינה מחזיקה אותנו, אלא אנחנו כאנשים, כעם, יש לנו כוח. אנחנו רואים ביוזמות ההתנדבותיות הללו את העוצמה והחוזק שאנשים מקבלים מחוויית הסולידריות".