חיילים במילואים ושוטרים רבים קיפחו את נפשם למען השמירה על המולדת. השבים מקרבות המלחמה אל עולם העבודה עלולים לסבול מפגיעות נפשיות בעקבות האירועים שבהם נכחו או השתתפו, בנוסף לפציעות גוף.

עובדים רבים מתמודדים עם אבל, שכול ואי־ודאות, כשרבים הכירו אזרחים או חיילים שנהרגו או שנפצעו, חטופים או נעדרים, או קרובי משפחה וחברים שלהם. עם התקדמות המלחמה, שעלולה להימשך עוד זמן רב, עלול היקף האובדן, הכאב והצער לגדול, ומקומות עבודה, שבהם מועסקים עובדים אבלים, צפויים לקלוט אותם חזרה אל בין שורותיהם.

היתקלות לוחמי חטיבה 188 עם מחבל בפיר מנהרה. קרדיט: דובר צה"ל (צילום :דובר צה"ל)

צער ואבל יכולים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים. לעתים מורגשים תסמינים פיזיים, כגון תיאבון ירוד, בעיות שינה, קשיי נשימה, רגישות לרעש ועוד ולעתים ניכרים תסמינים נפשיים, כגון, הצפה רגשית, תחושת חוסר משמעות או ריקנות, חוסר ריכוז, קשיים בקבלת החלטות וכדומה. בהתאם לכך, הפסיכולוגים הארגוניים של המוסד לבטיחות ולגיהות (מוס"ל) עומדים לרשות המעסיקים להדרכות בנושא ויוצאים בסדרה של המלצות למנהלים כיצד לקלוט עובדים ששבים מהקרבות.

• תמיכה רגשית - עידוד להחלמה מהירה וחיזוק תחושת התרומה של העובד לארגון העבודה בכל שלבי תהליך החזרה לעבודה.

• התאמת התקשורת למאפייני העובד שנפגע ולרמת נכונותו לחזור לעבודה, לסגנון התקשורת שלו ולרמת ההבנה שלו את תוכנית החזרה לעבודה.

• תוכנית חזרה גמישה – יש לבנות תוכנית חזרה לעבודה בהתאם להעדפות העובד שתכלול גמישות בשעות העבודה והתאמת משימות ליכולת תפקודו, אשר יכולה להשתנות בכל שלב בתהליך החזרה לעבודה.

• עזרה חיצונית – יש לספק לעובדים גישה לגורמי עזר חיצוניים, כמו פסיכולוגים או קווי סיוע נפשי, ולאפשר להם את הזמן הנדרש לכך.

• סביבה תומכת בקרב כוח האדם – יש לאפשר לעובדים את המרחב לקיים ביניהם שיח תומך, מקרב ומקל על המצב הקשה ועל הטראומה. יש לעודד אותם לדבר עם הקולגות והממונים עליהם ולבקש עזרה, ללא שיפוטיות.

• תדרוך נוהלי אבטחה, בטיחות וביטחון, במיוחד במקומות עבודה הנמצאים באזורים הנתונים למתקפות טרור.

מנכ"ל המוס"ל, ד"ר מיקי וינקלר, אומר: "צה"ל הוא צבא העם ובאופן טבעי המשק הישראלי מושפע רבות מהמלחמה לא רק בפן הכלכלי, אלא גם בפן הנפשי. חשוב שהמנהלים יכירו את ההתנהלות מול עובדים שחוזרים משדה הקרב".

אייבי מוזס, יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, מוסיף: ״הצורך לשמור על בריאותם הנפשית של אנשים שחוו אירועי טרור ורצח הוא קריטי וחשוב בתהליך השיקום וההשתלבות מחדש במקום העבודה. זוהי סולידריות חברתית ואני מצפה ממדינת ישראל לעודד פעולות מסוג זה".

אייבי מוזס (צילום: יוסי בכר)
אייבי מוזס (צילום: יוסי בכר)

ד"ר טל שוורץ גרניט, מומחית בטיפול בפוסט־טראומה מהקריה האקדמית אונו, מסבירה: "אני מכירה מקרוב את הצורך של החוזרים הביתה מהמלחמה ולשגרת העבודה להרגיש כי המערכת המקבלת אותם חזרה אינה מתייחסת כאילו דבר לא קרה, אלא עוצרת ותומכת דרך היכולת לראותם. יש לתת את הדעת לחזרה בהדרגה להיקף שעות המשרה ולתפוקת המשימות ולתת לגיטימציה להפסקות ממושכות יותר".