"מארחים אותנו מאוד יפה, ואנחנו מתקבלים בחום ובאהבה. טוב לנו כאן בתל אביב - אבל הלב בבית, בקריית שמונה". כך אומרת בגילוי לב נורית קבלו, שמתארחת עם משפחתה, ועם עוד כ־200 תושבים מפונים מקריית שמונה, במלון לאונרדו ביץ' ברחוב הירקון בתל אביב. במלון, אשר נושק לטיילת התל אביבית, נערכו במבצע מיוחד למתן מעטפת לכל הצרכים של המפונים הרבים שהגיעו בהתראה קצרה, החל מ־22 באוקטובר, בעקבות ההסלמה בגבול הצפון: "לא הייתה נוסחה לאירוע בסדר גודל כזה. עם הרבה אהבה ומסירות של כולם ורוח גבית מהנהלת רשת פתאל, הצלחנו לייצר מודל מוצלח של מעטפת", מספר אורי בניהו, מנהל מלון לאונרדו ביץ'.

בשיחה עם "מעריב", מספרת קבלו על הגעגועים לקריית שמונה, שהפכה בחודשים האחרונים לעיר רפאים: "לא נראה לנו שנוכל לשוב בקרוב הביתה. נכנסנו לשגרת מלחמה בתל אביב, ואנחנו עדיין לא רואים את האור בקצה המנהרה". עד פרוץ המלחמה קבלו עבדה כמנהלת בגן ילדים בקיבוץ שאר ישוב באצבע הגליל. עם המעבר המאולץ לתל אביב החלה קבלו לעבוד כגננת בגן שהוקם עבור ילדי מפונים בסמוך למלון, שבו נמצאים גם ילדי מפונים מבתי מלון נוספים.

"הגיעו ללאונרדו ביץ' כ־30 ילדים בגילי שלושה חודשים עד 18 שנים. בסיוע של צוות המלון בראשותו של אורי בניהו, שקיבל אותנו מאוד יפה, פתחנו גן במלון - ובהמשך עברנו למבנה שהוקצה לכך לא הרחק מכאן", היא מספרת. קבלו הקימה את הגן יחד עם תושבת נוספת מקריית שמונה שפונתה עם משפחתה – ליז רונן, שעד פרוץ המלחמה עבדה כסייעת בגן לילדים עם צרכים מיוחדים בעירה. "מזל שאני כאן עם נורית ויכולה לסייע לילדים המפונים בגן שהוקם עבורם", היא מציינת. "אני נמצאת במלון עם הבת שלי והנכדים הקטנים. בעלי מתנדב במילואים, והוא מגיע בסופי שבוע. הוא מיהר להתנדב להתגייס כאשר פרצה המלחמה, וחווה מראות קשים בבארי. הוא מגיע לכאן רק בסופי שבוע".

בניהו מוסיף כי במסגרת המעטפת שמוענקת למשפחות המפונים, הוחלט להסב תחילה חדרים במלון להקמת גן עבור הילדים, בדומה לפעילויות ייחודיות ומגוון שירותים נוספים. "לא מדובר כאן באירוח של תיירים מהארץ ומחו"ל, זה משהו שונה עבורי כמלונאי. מאוד התחברנו לאוכלוסייה שהגיעה מקריית שמונה והפכנו למשפחה", הוא מספר בסיפוק. "כולם מכירים כאן את כולם, ואנחנו מארחים תושבים מכל הגילים, עם מאמץ יומיומי להעניק מענה לכל אחד ואחת".

תושבת נוספת, עינב לנדאו, מספרת כי החיים של המפונים במלון הפכו למעין סוג של משפחה אחת גדולה. "קריית שמונה היא אומנם עיר קטנה, אבל לא כולם מכירים את כולם. כאן הפכנו למשפחה גדולה, נוצרה חברות לכל החיים, גם אחרי שנחזור הביתה", היא אומרת. "לפני שהגענו לכאן הייתה סטיגמה של הבועה התל אביבית, אבל היא התנפצה. מחמם את הלב היה לראות את המתנדבים הרבים שהגיעו לסייע בכל דבר, החל ממתן שירותי כביסה ועד למופעי שירה בהתנדבות. עשרות תל אביבים נרתמו בתחילת המלחמה וגם עיריית תל אביב סייעה לנו רבות, בשיתוף פעולה עם המלון".

ברשת פתאל ציינו כי מפרוץ המלחמה התארחו כ־18 אלף מפונים מהדרום ומהצפון בכ־40 בתי מלון. "הקליטה המהירה והיעילה ביותר של המפונים הייתה בשני מישורים. האחד, היערכות וחשיבה מוקדמת על הצרכים החשובים ביותר לאנשים שנסים מבתיהם בחיפזון, והשני, למידה מהירה של הסיטואציות המשתנות וגמישות בהתנהלות כלפי המפונים", מספרים עוד ברשת. "תוך זמן קצר נוצר בתוך כל מלון עולם ומלואו. בחלק מהמלונות, בשיתוף פעולה עם התושבים, התחלנו תהליך של חזרה לשגרה במידת האפשר".