עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל, התייחס היום בראיון (שני) לאודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103fm למצב בגבול הצפון והגיב על התנהלות הממשלה נוכח המצב.

הצפון בוער: "לא יהיה מנוס מפתרון צבאי, לא נקבל הסכם מדיני"
עמית סגל תהה למה תושבי שדרות לא חוזרים לבתיהם - ולא צפה את תשובתו של אלמוג בוקר

"הקשב הציבורי ותשומת הלב הציבורית יותר מופנית לזירה הדרומית, וכאן באזורנו מתקיימת מלחמה של ממש", אמר. "פה לפחות הציפייה הייתה מממשלת ישראל לייצר מעט בהירות כאן בצפון, ולצערי, אנחנו כאן, כראשי הרשויות לא חווים את הבהירות הזאת. בחזית הדרומית יש הגדרה מאוד ברורה של המלחמה, כאן אתה לא שומע את הגדרת המלחמה, מה היעד, מן סוג של יותר מדיניות הכלה ואתה שואל 'עד מתי?'".

על השאלה מה עושים יישובים במרחק 9-5 ק"מ שלא פונו, השיב: "ישנם את היישובים כבר שנמצאים בהחלטת 975 של 0 עד 5, שגם הם עדיין לא פונו, ולצערי נאלצנו להגיש עתירה בגין הפינוי של אותם יישובים. הרצון הוא כמובן גם לפנות את 9-5. אבל לפחות לממש את יישום החלטת 975 שמדברת על פינוי של אותם יישובים. הם ביצעו פעימה אחת של 0 עד 2 ולאחר מכן פעימה של עד 3.5 בצורה מאוד דיפרנציאלית ולמעשה הותירו לא מעט יישובים כאן מאחור. יישובים אצלי במרום הגליל, שמתנהלת שם ממש חוסר שגרה. אני מכנה אותם 'היישובים הכלואים' כי הם חווים יום ולילה את אותה הגנה אקטיבית וזו ממש מלחמה בכל היבט. מותר ללמוד רק במקלט, כמובן שילדים קטנים וצוותי חינוך לא יכולים לשרוד יום מלא במקלט".  

עוד התייחס לתושבים שהחליטו לעזוב: "בשבועות האחרונים אנחנו מתחילים לזהות סוג של רילוקיישן של תושבים שכבר לא יכולים להתנהל בצורה הבלתי סבירה הזאת. כבר לא מדובר על שבוע-שבועיים. צירים שחסומים למשך ימים שלמים בלי יכולת לנוע, משפחות שנאלצות להישאר ביישובים וזו השגרה. סוללות תותחים. מדובר פה על תושבים עם לא מעט חוסן, אבל בסוף נשחק החוסן ומייצר אפילו אפשר לומר גם סוג של משבר אמון". 

"לגבי הדרום, יכול להיות שמדובר שם באיזושהי מציאות קצת שונה. בצפון, אין ספק שמתקיימת כאן מלחמה וצריך את החוסן הזה של התושבים. הציפייה לפחות שכרגע אם אתם לא מפנים, תאפשרו לאותם תושבים איזשהו שיפוי שאותם תושבים יוכלו לפנות את עצמם. ישנם תושבים שיש להם את החוסן הכלכלי, אז הם מצליחים לפנות את עצמם, ולצערי ישנם תושבים שגם ככה מתמודדים, לצד האיום הביטחוני, גם עם האיום הכלכלי. ההכנסה היחידה שלהם זו תיירות שקרסה ממאה לאפס, ענף החקלאות, וצריכים גם להתמודד עם מה שקורה בכלל כרגע ביישוב עצמו. הציפייה היא באמת שלפחות משרד האוצר, או מי ממשרדי הממשלה יספק איזשהו שיפוי לאותם תושבים, שלפחות בתקופה הזאת מצפים קצת לשוות לעצמם איזה חיים נורמליים". 

כשנשאל מה עושים התושבים שלא יכולים לפנות את עצמם, השיב: "יש את היישובים מאפס עד שתיים שפונו, הם התפנו למלונות בסמיכות בטבריה, והם מגיעים בבקרים לאסוף את הביצים וגם על זה התרעתי. אני חושב שהתושבים עצמם נעים ממש כברווזים ומסכנים את עצמם. גם כאן צריך להיות מתווה מאוד ברור לאלה שמחזיקים בענף החקלאות, לומר להם, 'תפסיקו לסכן את החיים שלהם', בשבוע שעבר, נורה כבר טיל נ"ט נוסף לעבר אותו לול, אבל התושבים לא חשים שנותנים להם ביטחון מלא. הציפייה היא שמי ממשרדי הממשלה יבואו ויגדירו לאותם תושבים עצמם, 'יש לכם את ההכנסה' כי הם לא מרגישים שמישהו באמת דואג להם בעניין כיסוי ההכנסה. צריך להבין זה מטה לחמם, זו ההכנסה היחידה של אותם תושבים".