בזמנים שבהם נראה כמעט בלתי אפשרי לחשוב על כל דבר אחר מלבד האסון הנורא שפקד את ישראל, אנו נדרשים בכל זאת לדאוג, כמו תמיד ואולי אף יותר, לבריאות הפיזית והנפשית שלנו ושל ילדינו וליצור שגרה. הגענו ב"מעריב" לעיר יקנעם שבעורף, ובדקנו כיצד מצליחים לשמור על שפיות בצל המלחמה.

עוד בימיה הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, כשההלם והשכול היכו במדינה שלמה, אלפי בתי עסק ומוסדות ציבור בחזית ובעורף סגרו את שעריהם ואילו ביקנעם, המתנ"ס החליט לעשות בדיוק ההפך ופתח את שעריו.

בהובלת יו"ר המתנ"ס לאה פדידה נרתמו כל עובדי המתנ"ס למשימה הלאומית ונערכו לספק מענה הפוגתי וחינוכי לילדים, למבוגרים ואף נערכו לקליטת מפונים שיגיעו להתארח בעיר.

מתנ"ס יקנעם ידוע כלב הפועם של העיר, ועם פרוץ המלחמה יצר מערכי התנדבות של אלפי מתושבי העיר שיחד נרתמו ויצרו יוזמות התנדבותיות רבות. בין היוזמות הייתה קבוצת נשים שמתכנסת במתנ"ס והן סורגות אביזרי חורף לכוחות הביטחון שבשטח, קבוצה שמסיירת במקלטים, בודקת תקינות ומשפצת, קבוצת נשים שאופות לחיילים ואפילו קבוצה שמיועדת לנשות המילואים שמקבלות סיוע בבייביסטינג ופעילויות לילדיהן ללא עלות.

בנוסף ליוזמות ההתנדבותיות, מתנ"ס יקנעם שם לעצמו כמטרה עליונה לדאוג לשגרת הילדים ובזמן שכל מסגרות החינוך היו סגורות, הוא קיים פעילויות הפוגתיות לילדים בשעות היום, סדנאות יצירה, הפעיל מגוון רחב של חוגים והתקיימו הצגות לכל המשפחה בשביל ליצור קצת שפיות בימים אלה.

לצד הניסיון של שמירת שגרת התושבים, אל יקנעם הגיעו משפחות רבות שפונו מביתם ומתנ"ס יקנעם רצה לחבר אותם אל הקהילתיות המיוחדת של העיר ולגרום להם להרגיש חלק אמיתי. לשם כך הוא יצר עבור ילדי המפונים מגוון רחב של פעילויות וחוגים ללא תשלום לצד שילובם במסגרות החינוכיות, במעונות ובצהרונים ולמבוגרים העניק מעטפת מלאה שכוללת סיוע בכל צרכיהם, תמיכה רגשית וחיבורם עם אנשי הקהילה ובפעילויות החברתיות.

יו"ר המתנ"ס לאה פדידה: "עם תחילת המלחמה הבנתי כי התפקיד המשמעותי שלנו, של העורף, הוא יצירת שגרה. כאשר העורף חזק ומתפקד הלוחמים בחזית יכולים להתרכז אך ורק בניצחון. יחד עם צוות המתנ"ס ומאות מתושבי יקנעם שהתנדבו ללא הפסקה הצלחנו לקדם מגוון רחב של יוזמות מבורכות, פעילויות הפוגה לילדים ויצרנו שגרה עירונית בצל המלחמה. אני רוצה להודות לכל המתנדבים שלקחו חלק, בתמיכה במפונים, בהעלאת רעיונות ובשיתוף הפעולה הקהילתי שמחמם את הלב. אני גאה להוביל את המתנ"ס ולראות כיצד ליבה של העיר ממשיך לפעום ולהאיר את כולנו".

מתנ''ס יקנעם (צילום: מתנ''ס יקנעם)
מתנ''ס יקנעם (צילום: מתנ''ס יקנעם)

נס ציונה

הוצגה תוכנית החומש של עיריית נס ציונה למיגון מוסדות החינוך ומטרתה מיגון תקני מלא לתלמידי העיר. התוכנית כוללת בין היתר, בקשה למשרד החינוך לבניה מחדש ועם מיגון תקני מלא של אשכול, ראשונים ובן צבי, בעלות של כ 100 מיליון ש"ח.

ראש העיר שמואל בוקסר: "בראש סדרי העדיפויות שלנו, הבטחת ביטחונם של תלמידי העיר. פעלנו מהשבוע הראשון ללחימה, בכל דרך אפשרית, לשפר ולהרחיב את המרחבים המוגנים במוסדות החינוך. המטרה שלנו, בטווח הארוך להגיע ל 100% מיגון".

בישיבת מועצת העיר, עודכנו חברי המועצה על תוכנית החומש הסדורה של העירייה למיגון מוסדות החינוך בעיר. התוכנית החלה להיבנות ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה. היא נשענת על מקורות מימון עירוניים ולאומיים, וכוללת פעולות לשיפור המיגון במוסדות החינוך: בטווח הקצר, הבינוני והארוך.

תוכנית המיגון כוללת 3 שלבים:

מרחבי מיגון לטווח קצר – לאחר בדיקה, איתור והכשרה של כלל המרחבים המוגנים הקיימים בבתי הספר, לצד תרגול של כלל הילדים בכניסה למרחבים, בתוך זמן ההתגוננות, הצליחה העירייה להעלות באופן משמעותי את כמות הילדים שמצליחים להגיע למרחב מוגן תקני ולצמצם פערים שעלו בתחילת הלחימה. עוד בין הפעולות לטווח הקצר, פעלה העירייה גם להכשרת מרחבי לימוד נוספים הסמוכים למרחבים מוגנים – להבטחת הגעת התלמידים בתוך 90 שניות למרחב מוגן קיים, כמו למשל הכשרת כיתות בבינתחומי הדר עבור תלמידי אשכול או אוהלים בביה"ס ראשונים בסמוך למקלט. עוד הגדירה העירייה מרחבי "הכי מוגן שיש" במוסדות חינוך כמרחבים של תקרת בטון וקירות וביצעה, תוך החמרה מההנחיות פיקוד העורף, פעולות לשיפורי המיגון, בין היתר: הצבת קירות בטון; מיגון חלונות בשקי חול; מדבקות למניעת פגיעת שברי זכוכית כתוצאה מפגיעת רסיסים ועוד.

מרחבי מיגון לטווח בינוני – לאחר השלמת שיפורי המיגון לטווח הקצר, כאשר נחשפה "תמונת המצב" האמיתית של פערי המיגון, פעלה העירייה מול מוסדות החינוך בהם עדיין נותרו פערים: אשכול, ראשונים, בן צבי, חב"ד, גולדה, בן יהודה ובן גוריון. טיפול נקודתי בכל בית ספר, על פי הנתונים הקיימים בו, בין היתר על ידי: רכישת מרחבים מוגנים מוסדיים לבית ספר אשכול, פתח כניסה נוסף למרחב המוגן כדי לאפשר כניסה של יותר תלמידים למקלט בזמן התקן ועוד.

מיגון תקני לטווח הארוך – עיריית נס ציונה פועלת מול משרד החינוך לבניה מחדש של 3 בתי ספר יסודיים ישנים עם פערי המיגון הגדולים ביותר: אשכול, ראשונים ובן צבי. בעלות כוללת של כ 100 מיליון שקלים, במימון משרד החינוך. מהלך זה גם יאפשר שדרוג תשתיות ישנות, מיגון תקני מלא ל100% מהתלמידים ומענה לרעידות אדמה.

הבקשות להריסה ובניה מחדש בהליך מהיר של בתי הספר אשכול וראשונים, כבר הוגשו למשרד החינוך. בקשה לבניה מחודשת של ביה"ס בן צבי נמצאת בביצוע. העירייה תפעל בכל הכוח לאשר ולקדם את המהלכים האלה במהירות האפשרית. בנוסף, פועל צוות העבודה המקצועי למציאת פתרונות מיגון ארוכי טווח לבתי הספר העל יסודיים בדגש על גולדה ובן גוריון שבהם הפערים הגדולים ביותר.

חברי המועצה עודכנו כי כיום נס ציונה נמצאת באופן יחסי לערים אחרות במקום מתקדם בנושא המיגון – כאשר בכלל גני הילדים קיים מיגון תקני מלא, ב-14 מוסדות חינוך (בתי ספר- יסודי ועל יסודי) קיים מיגון תקני זמין ונגיש לכלל התלמידים להגעה בתוך 90 שניות. ב-7 מוסדות חינוך בהם קיים פער, פועלת העירייה למציאת פתרונות.

תוכנית החומש המלאה הוצגה לחברי המליאה אמש. התוכנית נבנתה במהלך השבועות האחרונים בהוראת ראש העיר, ובאמצעות צוות עבודה מיוחד בראשות מנכ"לית העירייה, מנהלת אגף החינוך, מהנדס העירייה, קב"ט מוסדות החינוך, נציגי פיקוד העורף והצוותים המקצועיים. 

ראש העיר שמואל בוקסר: "ועדת החינוך של הכנסת דנה אתמול, יום שלישי על הצורך למצוא פתרונות לפערי המיגון במוסדות החינוך בארץ. כלל הנקודות לפעולה שהועלו במסגרת דיון הועדה - אנחנו כבר מבצעים שבועות ארוכים. עם פרוץ הלחימה היה לנו ברור שאנחנו אלו שצריכים לפעול לביטחונם של הילדים ולא לחכות לאף אחד. ולכן, תוכנית החומש מבטאת את המחויבות שלנו, לעשות ככל יכולתנו בשאיפה ל-100% מיגון בבתי הספר מהכי צעירים ולמעלה. בדיוק כפי שפעלנו למגן 100% מגני הילדים".