ארגון 'פתחון-לב' יצא השבוע עם הקרן לידידות בסיוע משותף למען משפחות הדרום והצפון שפונו ואלו שנותרו להתגורר או חזרו ליישובי הדרום. במסגרת שיתוף הפעולה בין הארגונים, תרמה הקרן לידידות 100 אלף דולרים לטובת סיוע באספקת סלי מזון ומוצרים שונים, סיוע אותו שינעו מתנדבי 'פתחון-לב' לרווחת המשפחות.

את היום הראשון לפרויקט הסיוע פתחו מתנדבי 'פתחון-לב' בתל אביב, והביאו סלי מזון ומוצרים ל-130 משפחות מקיבוץ רעים, שהגיעו לתל-אביב למשכן הזמני-חדש בשני בניינים ברחוב הרצל, בו נפתחו גם שלושה מעונות וגני ילדים, חדר טיפולים וחניון לרכביי המשפחות.
את פני המשאיות בשעות הבוקר המוקדמות קיבלו בשמחה מספר מהדיירים החדשים במגדלים. אסף, מחברי הקיבוץ, אמר כי "זה מחמם את הלב לראות את הסיוע הזה מגיע אלינו ואת כל האנשים הטובים בארגונים שיש להם סימפטיה ומפתיה למצב שלנו. רק כעת עברנו לתל אביב ואנחנו מנסים לפתוח בחיים חדשים אחרי מה שעברנו".

קובי טולדנו, הגיע לתל אביב עם אשתו ושלושת הילדים לאחר ששהו באילת מאז אותה שבת של ה-7 באוקטובר. "אנחנו פה לאחר שיצאנו מהתופת שעברנו ברעים, התפנינו לאילת לחודשיים וחצי ועכשיו הגענו לבית זמני בתל אביב, עוד תחנה עד שנחזור בחזרה הבייתה".
לאחר שסיימו מתנדבי 'פתחון-לב' לפרוק את עשרות ארגזי הסיוע, המשיכו עם משאיות הארגון ליישובי הדרום ועוטף עזה. כשהגיעו לנתיבות יצאה לקבל את פניהם ליז, שעובדת באגף הרווחה כרכזת הפרויקטים של הגיל השלישי וניצולי השואה. "הסיוע הזה יגיע לנזקקים מהעיר שעברה טראומה רצינית במלחמה הזו", היא מספרת, ומציינת שהעיר שמדורגת באשכול סוציו-אקונומי נמוך, מתמודדת עם צורך בסיוע בימי שגרה, אדרבא כאשר מדובר בתקופה הזו.

ליז ממשיכה. "אני אמנם עובדת עם אזרחים ותיקים וניצולי שואה, אבל בתקופה האחרונה יוצא לי לעבוד גם עם אזרחים אחרים בעיר. רק בימים האחרונים, בחור צעיר בן 40, שמתמודד עם אפילפסיה, סוכרת וקטוע רגל, היה זקוק למיטה מתכווננת. הקרן לידידות סייעה לו ברכישת המיטה והצלחנו גם אנחנו לסייע לו בביגוד רגע לפני שהוא יוצא לשיקום. אני שמחה שיש לנו את האפשרות להשיב חיוך לפנים של אנשים במדינת ישראל".

רגע לפני שמשאיות 'פתחון-לב' חוזרות לכיוון מרלוג החירום בראשון לציון ולאחר יום שלם בו חולקו אלפי סלי מזון וארגזי סיוע, הן נכנסות לתחנה האחרונה עם סיוע לשדרות, שם פוגשים המתנדבים את ג'ינה.

ג'ינה כלפון, חגגה לפני מספר ימים 87. היא מוותיקות שדרות, הגיעה מלוב וגרה בעיר שנים רבות ומעידה שזוכרת עוד את הימים בהם גרה באוהלים. את המתנדבים היא פוגשת לבושה בחולצה עליה הכיתוב "מפונות ימית". "היא הייתה של אחותי והיא נתנה לי אותה, פינו אותנו משם", היא מספרת. "עברנו הרבה, אבל עברנו את זה במדינה שלנו. גם כשידענו שאנחנו סובלים, בסוף זו המדינה שלנו. סבלנו באוהלים במעברות, סבלנו מזה שלא היה אוכל, אבל אבא תמיד היה אומר: 'נאכל מחר, העיקר שאנחנו בבית'".

על תקופת המלחמה היא מספרת שבמשך שבועות האכילה ואירחה צלמי עיתונות שהגיעו לשדרות. "הם היו אומרים לי שהם לא מבינים מאיפה הכוח שלי, שהם לא ראו דבר כזה". האופטימיות של ג'ינה מדבקת וכל כולה רק תודה לכל מי שמגיע, מתעקשת לשמור על חיוביות. "אני מאחלת לכם את כל הבריאות ושיהיה לכם את הכוח להמשיך ולעזור. אני מברכת את הקרן לידידות ופתחון-לב, שאלוהים יברך אתכם, אתם נותנים לנו חיים ואני מאחלת לכם חיים. בעזרת השם שזו תהיה סוף סוף המלחמה האחרונה".

עם ערב, המתנדבים נפרדים מג'ינה והעיר שדרות, ועושים את דרכם לכיוון המרכז ותחילת ההכנות ליום שלמחרת, כשיצאו שוב עם בוקר לסייע למשפחות מפונות ולאלו שנותרו ביישובים בגזרת הצפון והדרום.