את יחי ויעל יהוד אני פוגשת בביתם בראשון לציון. אותו הבית שבו הם חיכו, בבוקר 7 באוקטובר, לילדים שיגיעו לביקור מניר עוז. הם עדיין מחכים. דולב בן ה־35 וארבל בת ה־28 נחטפו, נטע בן ה־32 ניצל. “היינו אמורים ללכת לבית הכנסת של סבא שלהם, אבא שלי, שנמצא ליד, כמו בכל חג", אומר יחי. “אבל לא הייתה לנו שמחה ולא תורה. הם לא הגיעו".
גם אחיו של אריאל, דוד, נחטף באותו בוקר עם אשתו שרון והתאומות שלהם אמה ויולי. אחותה של שרון, דניאל אלוני ובתה אמיליה נחטפו גם הן. דניאל, אמיליה, שרון, אמה ויולי שוחררו בנובמבר, במסגרת העסקה. “בניר עוז לא היה שום קרב, כמו בבארי, כפר עזה, שדרות, אופקים, או במקומות אחרים", אומר יחי. “לניר עוז החייל הראשון הגיע ברבע לשלוש בצהריים, אחרי שהמחבלים וגם האספסוף כבר עשו כבתוך שלהם. רצחו, שרפו, בזזו, חטפו, באין מפריע. רבע מהקיבוץ נחטף או נרצח, זאת מציאות בלתי נתפסת. כשישבתי עם גורמים במערכת הביטחון ודיברנו על האירועים, בניסיון שלי להבין מה קרה, אמרתי להם שהפרק המרכזי בספר התחקירים של 7 באוקטובר יהיה על ניר עוז. זאת באמת הייתה הפקרות במלוא מובנה".
עדותה בשבוע שעבר של אביבה סיגל, שחזרה מהשבי, במסגרת כנס של השדולה למען החטופים בכנסת, על תקיפה מינית של אחת החטופות ועל עינוי חטופה אחרת, התווספה לעדויות מצמררות שאט־אט מצטברות מהחטופות ששבו ומתחקירים בעיתונות הבינלאומית, בהם התחקיר המעמיק של ה"ניו יורק טיימס" על אודות דפוס פעולה של אונס, הטלת מום ואכזריות קיצונית נגד נשים כחלק מההתקפה על ישראל. הפרסומים הכו גלים בארץ ובעולם, ובעקבותיו זעקו המשפחות פעם נוספת כי החטופות בסכנה לפגיעות מיניות ואף עלולות לשוב לישראל כשהן בהריון. “זה חלק מהדברים שאנחנו מסויטים בגללם, ואין משהו שיכול לאפשר לנו להתחמק מזה", אומר יחי. “אנחנו מבינים שכל יום שהיא נשארת שם זה עוד יום בהרס הנשמה שלה, הנפש שלה. אז הדחיפות ברורה והעשייה לא נפסקת לרגע. אני גם יודע כמה שארבל עדינה, אני לא יכול שלא לחשוב לא רק מה היא עוברת מבחינה פיזית, אלא גם מה היא עוברת מבחינה נפשית. אני יודע שכשהיא תחזור אלינו בריאה ושלמה, ב"ה, מסע השיקום שלה יהיה ארוך. הוא לא ייגמר תוך שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים, הוא יהיה עד סוף ימיי".
יחי מספר כי ארבל עבדה לאחרונה במרכז הטכנולוגי שהוקם לחקר החלל כמדריכת מבקרים: “זה חשף בפניי עוד פן באישיות שלה, כששמעתי גם מניר עוז וגם מקיבוצים אחרים איזו חמודה, סבלנית וחייכנית היא, זה ממש מילא אותנו בגאווה על הילדה שלנו. כמובן שהיא מאוד מחוברת אלינו, להורים. היא כל כך דואגת לנו, בגלל זה במסרים שלי ברדיו, כשאני מדבר אליהם, אז אני מעודד אותם לא לדאוג לנו, שאנחנו חזקים, שאנחנו פועלים עבורם. רק שישמרו על עצמם ככל יכולתם".
התרעות פיקוד העורף