"2023 הסתיימה כשנה מורכבת וקשה מאוד מבחינה לאומית, אולם בזכות תמיכתם הנדיבה של מספר תורמים - טיבוע הציפורים והמחקר בתחנה המשיכו למרות הכל". כך אומר יותם בשן, מנהל התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע ע"ש נילי ודוד.

על פי סיכום הנתונים לשנה החולפת, עולה כי טובעו 8,787 ציפורים מ־82 מינים, מעל הממוצע העומד על 77 מינים בשנה. חמש ציפורים שענדו טבעות מחו"ל הגיעו אף הן לתחנה. עוד עולה כי לא פחות משלושה מינים של ציפורים טובעו לראשונה מאז הקמת התחנה לטיבוע ב־2004: כחל, קנית אורז וגיבתון אפור.

למרות זאת, עקב שינויי האקלים העולמיים והשפעת האדם על הטבע נמשכת גם השנה המגמה השלילית בירידה במספרים של המינים ה"יציבים" - האורחים הקבועים בשמי הארץ: דרור הבית, בולבול, ירקון, נקר סורי, שחרור, תור מצוי ועוד. בממוצע עוברים בתחנה 364 דרורים בשנה, וב־2023 עברו רק 203.

שלדג לבן חזה (צילום: התחנה לחקר ציפורי ירושלים, החברה להגנת הטבע)
שלדג לבן חזה (צילום: התחנה לחקר ציפורי ירושלים, החברה להגנת הטבע)

התחנה לחקר ציפורי ירושלים ע"ש נילי ודוד היא אתר טבע עירוני, הנמצאת בסמוך לכנסת ולבית המשפט העליון. המקום שייך לחברה להגנת הטבע והוא פתוח בכל ימות השבוע באופן חופשי, ללא כל תשלום.

מאז 2004 מתבצע בביתן אריאל ע"ש אריאל וויסמן בתחנה טיבוע של ציפורים החולפות בשמי הארץ, תהליך מחקרי שעוקב אחרי ציפורים לאורך שנים, נודדות ויציבות כאחד, וממנו ניתן להסיק רבות על עולמן של הציפורים והדרישות האקולוגיות שלהן, ועל הדרכים לשימורן ולפיתוח מותאם של אתרי טבע. הרשתות שבהן נלכדות הציפורים הן רשתות קבועות, והציפורים משוחררות לחופשי מיד לאחר הצמדת טבעת הזיהוי הזעירה לרגלן.

לדברי בשן, אחת הציפורים שהתגלו, כחל מצוי, "היא ציפור מדהימה ביופייה. מדובר בצייד שעשוי ללא חת, שניזון בעיקר מפרוקי רגליים אך גם מזוחלים, מכרסמים וציפורים קטנות. הוא מאתר את טרפו מעמדות תצפית בולטות. קנית אורז היא ציפור מזדמנת נדירה ביותר בארץ עם מספר תצפיות ספורות בלבד, מין שבדרך כלל חי בבתי גידול לחים ולכן זאת תצפית חריגה. גיבתון אפור נדיר מאוד בתחומי העיר ירושלים מכיוון שחובב דווקא שטחים פתוחים רחבים".

עוד הוא מוסיף כי "ניתוח נתוני הטיבוע בשנה האחרונה חושף מספר מגמות שעשויות להיות קשורות להשפעת שינויי האקלים על הנדידה. ממצאים אלה מדגישים את האופי הדינמי של נדידת הציפורים, ואת החשיבות העליונה של רצף המחקר בתחנות הצפרות השונות, המאפשר לנו לעקוב אחר מצבן של הציפורים בארץ ובעולם - ובכך לשפר את היכולת שלנו לשמור על החיות המופלאות הללו".