יום הבחירות לרשויות המקומיות, יום של חגיגה דמוקרטית, הוא יום טוב לפרסם בו את "מדד הדמוקרטיה" לערים. המדד פותח ב"מרכזים לצדק חברתי", עמותה שבין מטרותיה עידוד מפעלי חינוך הפועלים לצדק חברתי, שוויון, דמוקרטיה, רווחה ומנהיגות ברוח מגילת העצמאות בחברה הישראלית. העמותה מעודדת יצירת קבוצות וקהילות מקומיות שיפעלו לשינוי חברתי הממומנת בעיקר מתרומות, כחצי מהן מחו"ל.

בחסות אחוזי ההצבעה הנמוכים: האם עוצמה יהודית בדרך להישג עצום?
המלך החדש של תל אביב? צפו בקבלת הפנים המלכותית לבן גביר

המדד, פותח בידי הכלכלן יוגב שרביט ומתכנן הערים עידו פורת, שני חוקרים של רשויות מקומיות. המדד משקלל 25 פרמטרים כמותיים בשבעה תחומים, וכולל מדדים כמו: בחירות (אחוז הצבעה, גיוון סיעות ועוד), רמת השקיפות של העירייה, שיתוף הציבור ומידת הפעילות הציבורית וההתנדבותית ביישוב, מידת ההשקעה לפעילות דמוקרטית במרחב הציבורי ואיוש משרות על בסיס מקצועי למול איוש על בסיס פוליטי. 

המדידה היא השוואתית ובוצעה באשכולות רשויות מקומיות בגודל דומה, גם במועצות אזוריות. התוצאות מדגימות הפתעה, בין הערים הגדולות (מעל 100 אלף תושבים). הרצליה, עם ציון מדד של 73%, היא העיר הגדולה הדמוקרטית ביותר וממוקמת לפני תל אביב עתירת המשאבים (72%), שחולקת את המקום השני עם חיפה. היתרון הגדול של הרצליה על פני תל אביב הוא בהשקעה במרחב הציבורי (86% מול 75%). בין הערים הבינוניות הובילה רעננה, ובין הערים הקטנות הובילה רמת השרון. בתחתית המדד נמצאות ירושלים, בני ברק ובת ים.

שלט בחירות בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
שלט בחירות בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מנכ"ל המרכזים לצדק חברתי, יזהר כרמון: ״הממצאים ממחישים את החשיבות של השלטון המקומי. תפקידנו כאזרחים וכאזרחיות להיות על המשמר ולזכור שסוגיות היומיום בחינוך, ברווחה, בתרבות ואפילו בביטחון נקבעות ומתעצבות קודם כל בעיר. הבחירות הקרובות הן הזדמנות פז לחזק את המרחבים הדמוקרטים שסביבנו".

למקום האחרון כאמור הגיעה בת ים, עם ציון של 53% ורק 36% על מידת הדמוקרטיות של הבחירות. בתחתית, מעל בת ים, יש נוכחות בולטת לערים שבהן אוכלוסייה חרדית גדולה: שנייה מהסוף בני ברק (54%), עם ציון נמוך במיוחד של 33% על השקעה במרחב הציבורי. שלישיות מהסוף ירושלים ובית שמש (55%). ירושלים דווקא מקבלת ניקוד גבוה של 87% על שקיפות, אבל רק 35% על השקעה בחינוך.

"אנחנו רואים שעיר גדולה עם משאבים יכולה לייצר יותר הזדמנויות למעורבות דמוקרטית". הסביר שרביט. "לערים עניות אין משאבים לייצר דמוקרטיה", הוסיף פורת. הבעיה היא כמובן שההזדמנויות נחוצות לא פחות ואולי יותר בערים בלי משאבים. חמש מתוך שש הערים שמובילות בין הערים הבינוניות (100-50 אלף תושבים) במדד הן מהמרכז, כשהראשונה היא רעננה (69% ציון כללי, 96% על שקיפות). במקום השני היא נהריה, עם ציון של 60% (82% על השקעה במרחב הציבורי).

בששת המקומות האחרונים בין הערים הבינוניות נמצאים יישובים חלשים מהפריפריה או מהפריפריה החברתית: אחרונה מודיעין עילית החרדית (עם ציון של 36% - 17% בלבד על שקיפות), ואחריה בסדר עולה: אום אל-פחם הערבית (40%), רהט הבדואית, ביתר עילית החרדית (41%) ולוד ורמלה (52%). לכל היישובים האלה יש ציונים נמוכים במיוחד (15%-32%) על מעורבות ציבורית ושיתוף הציבור.

בת ים (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)
בת ים (צילום: יצחק הררי, פלאש 90)

לשרביט חשוב להדגיש שיש ערים חלשות חברתית-כלכלית שמצטיינות במדד הדמוקרטיה, בייחוד בערים הקטנות (50-25 אלף תושבים). אמנם רמת השרון במקום הראשון (68%), אבל הוא נותן דוגמא את שדרות שאחריה (65%) ודימונה (61%), טירת הכרמל, כרמיאל (58%) ועכו. שדרות ודימונה חזקות במיוחד בתחום השקיפות. "שדרות במקום גבוה כי היא מקצה משאבים למקומות שמשפיעים. אתה רואה רשות שאמורה לא להיות חזקה והיא מפגינה חוזק", אמר שרביט.

בין המועצות האזוריות מוליכה בפער עצום המועצה האזורית עתירת המשאבים תמר (67%), שבשטחה רק כ-1,600 תושבים אבל גם מפעלי ים המלח ומלונות ים המלח. לא מפתיע שאת הציון הגבוה ביותר - 100% - היא קיבלה במדד ניהול התקציב. מידת הדמוקרטיות של הבחירות לעומת זאת קיבלה שם רק 25%. במקום השני, במרחק נקודות עצום מתמר, שתי מועצות אזוריות בשפלה הדרומית - חבל יבנה ונחל שורק (46%). את שני המקומות האחרונים בין המועצות האזורית תופסות שתי מועצות ערביות עניות במיוחד - אל קסום (16%) ונווה מדבר (21%). שלוש ממועצות עוטף עזה - שער הנגב, אשכול וחוף אשקלון - ממוקמות במרכז עם 37%-38%. שדות נגב ממוקמת נמוך יותר עם 32% בלבד.

מנכ"ל המרכזים לצדק חברתי, יזהר כרמון, אמר כי "הרשויות המקומיות בולטות בשנים האחרונות כאיים של יציבות, אחריות ושפיות אל מול המשבר החברתי והמנהיגותי החמור. זה ממחיש עוד יותר את החשיבות של השלטון המקומי. תפקידנו כאזרחים וכאזרחיות להיות על המשמר ולזכור שסוגיות היומיום בחינוך, ברווחה, בתרבות ואפילו בביטחון נקבעות ומתעצבות קודם כל בעיר. הבחירות הקרובות הן הזדמנות פז לחזק את המרחבים הדמוקרטים שסביבנו".