סיון פדידה, יועצת אסטרטגית תושבת העיר הרצליה: "הבחירות לרשויות המקומיות הפעם התאפיינו באדישות ובייאוש מבחירות, מהבטחות, ממפלגות ומפתקים לצד הרצון לשנות, לגוון ולרענן את המערכות. תוצאות הבחירות העידו על מגמות מעניינות בציבור, בין היתר העובדה שאנשים כבר לא מפחדים משינויים. ניקח בחשבון את אחוזי ההצבעה הנמוכים והלך הרוח במדינה בצל במלחמה ויש לנו תוצאות מעניינות ומערכת בחירות מותחת במיוחד שהמליכה כוכבים חדשים וגרמה לראשי רשויות מכהנים להבין שהם כבר לא פופולריים כמו פעם והם צריכים לעבוד קשה יותר כדי לקבל את תמיכתם ואמונם של התושבים".
דרמה פוליטית בהרצליה: יריב פישר הדיח את ראש העיר המכהן
"בין האירועים המעניינים הבולטים - בנתניה, ראש העיר המיתולוגית והאהודה מרים פיירברג ניצחה ב4% בלבד את המועמד אבי סלמה, שעד לפני רגע היה אדם די אנונימי. בעיר חולון הובס מוטי ששון לאחר 32 שנות כהונה ע"י המועמד הצעיר שי קינן. ששון כידוע, פיתח את העיר במשך 3 עשורים ולמעשה אחראי לעיצובה. קרבות צמודים על חודו של קול התנהלו בקריית מוצקין ובהרצליה - ראש עיריית קריית מוצקין חיים צורי הודח לאחר 30 שנות כהונה ובהרצליה ראש העיר פדלון הודח לאחר עשור של עשייה מוערכת בעיר. ברמת גן ניצח בקרב צמוד ראש העיר המכהן כרמל שאמה הכהן וניכר שמערכת הבחירות שם הייתה סוערת במיוחד, בירוחם התנהל קרב נשי בו הודחה טל אוחנה שנחשבה לראש עיר פופולרית במיוחד על ידי נילי אהרון שכיהנה כיו"ר אופוזיציה, ובגדרה יואל גמליאל הודח לאחר 15 שנות כהונה על ידי סהר פינטו".
"היינו מצפים שעשיית ראשי הרשויות ותפקודם בעת מלחמה יהוו שיקול מכריע על תוצאות הבחירות, אך לא כך הדבר. לצד קמפיינים נגטיביים ואישיים, עבודות מטה ושטח טובות, השפעה משמעותית על תוצאות הבחירות היא חילחולה של המחאה כנגד המהפכה המשפטית והמאבק לקידום ערכים ליברליים, כך למשל תנועת "חוזה חדש" שהצליחה להיכנס למועצות הרשויות בהן התמודדה וזאת על ידי חיבור (יש שיאמרו לא טבעי), בין מערכת הבחירות הארצית למוניציפלית והתאמת הסיסמאות והמסרים. נראה שאי אפשר לנתק בין מה שקורה במדינה לבין זרוע הביצוע הכי חשובה שלה - הרשות המקומית. התושבים הבינו שהמאבקים על צביון המדינה מתחילים במאבקים על צביון הרשות שלהם. התושבים גם הבינו כמה חשובה רשות חזקה ואפקטיבית בזמני חירום ומי הראשון לדאוג להם, אך יחד עם זאת הבנה זו, ברוב הרשויות, לא באה לידי ביטוי בבחירה בקלפי, וזו בעיני הטרגדיה של הבחירות המקומיות".
משה פדלון, ראש העיר היוצא, מסר: "בעשר השנים האחרונות הייתה לי הזכות להוביל את הרצליה - העיר הנהדרת והנפלאה שכולנו אוהבים. הבאנו את החינוך להיות הטוב במדינה, הפכנו לעיר יציבה מהמובילות בישראל, תוך קידום התחדשות שאפשרה לעיר להישאר צעירה, פיתחנו מתקני ציבור מהטובים במדינה, וזה כשתמיד ליבי היה שווה גם לאלו שהיו זקוקים ליד מכוונת ולב חומל. נולדתי בהרצליה וכאן גרה משפחתי. אני לא נפרד מהעיר, ואני לא נפרד מהתושבים הנהדרים שגרים פה. אמשיך לתרום, להתנדב ולפעול למען העיר ולמען המדינה. אני מאחל הצלחה להנהגה החדשה של העיר ולכל חברי המועצה הנבחרים. הצלחתכם היא הצלחת הרצליה שאנחנו כל כך אוהבים".
גורם בפוליטיקה העירונית: "הרצליה היא דוגמא מובהקת להצלחה משמעותית של תנועת המחאה. המאבק יצר תנועה ליברלית עירונית, בהובלת דנה אורן-ינאי, שאיחדה את הארגונים הפוליטיים והאנשים בעיר. לאחר ה-7.10, התנועה התחזקה בזכות העברת הארגון והמתנדבים ממאבק למען הדמוקרטיה לסיוע למפונים ולחיילים. את הכוח הזה התנועה הביאה לבחירות. שלושת המפלגות הליברליות (חוזה חדש, יש עתיד ומרצ) הגיעו לקמפיין מתואמות ומאוחדות למען נצחונו של המועמד הליברלי – יריב פישר (יש עתיד)".
"הציבור הליברלי, שמונה בהרצליה כ-75% מהאוכלוסייה, חשש מכהונה נוספת של מועצת עיר שמייצגת את ה-15% הקיצוניים ביותר – יהדות התורה, ש"ס, ליכוד, סמוטריץ'. הדבר השני שהניע את הליברלים לקלפי הוא כניסתו לפוליטיקה של רפי קדושים, שהורשע בפלילים. עד להתחזקות ועבודה משותפת של הכוחות הליברלים בעיר, ראש העיר משה פדלון נחשב למועמד החזק ביותר, ואף למועמד בלתי-מנוצח כשניגש להיבחר לקדנציה שלישית. כעת, העיר ממתינה לספירת המעטפות הכפולות, שיכריעו את זהותו של ראש העיר הבא. בתוך כך, הסיעות הליברלית חולשות על רוב המועצה עם 11-12 מנדטים. מה שישנה לחלוטין את מועצת העיר, ותתאים אותה בראשונה מזה עשור לאופי תושבי העיר. בסופו של דבר נראה שרפי קדושים מי שהיה בחלקו הסיפור הגדול של הבחירות צפוי להישאר באופוזיציה".
יריב פישר ראש העיר הנכנס כתב על פדלון: "אני מבקש בראש ובראשונה להודות לראש העיר היוצא משה פדלון למרות האי הסכמות על הדרך אני מכבד ומעריך את העובדה שהקדשת לעיר עשר שנים מחייך. זה לא מובן מאליו".