גברים יותר טובים יותר מנשים במתמטיקה? מחקר מעמיק שערכו פרופ' לורי רובל מאוניברסיטת חיפה ופרופ' גוהיינה עואודה שחברי מאקדמיית אלקאסמי, ראש התוכנית לחינוך מתמטי לתואר שני, המתפרסם לראשונה לקראת "חודש האישה" הבין לאומי, ויום המדע בין לאומי שמצוין היום, יום חמישי, מנסה להסביר מדוע בחברה הערבית, בשונה מהחברה הישראלית ומחברות מערביות נוספות, בנות מקבלות ציונים גבוהים יותר מבנים במבחני פיזה במתמטיקה. כמו כן, בשונה מהחברה הישראלי, נמצא שאחוז הבנות שלומדות 5 יחידות במתמטיקה גבוה מאחוז הבנים (12.9% לעומת 8.2%).
כדאי לציין כי בשנים האחרונות יש עלייה באחוזי הסטודנטים הערבים הישראליים במקצועות מדעיים (מ-6.9% בשנת 1999 ל-16.3% ב-2019). "אני חושבת שצריכים לעודד את המגמה הזו בקרב כל המגזרים במדינה", אומרת פרופ' שחברי, "כדאי שנשים ילמדו יותר מקצועות ריאליים, לטובת החברה הערבית ולטובת הכלל".
פרופ' עואודה שחברי היא חוקרת חינוך מתמטי בהדגש של יחסי גומלין בין מתמטיקה ומציאות ולאחרונה חוקרת לאחרונה גם מתמטיקה ומגדר. במחקרה, שנעשה בשותפות עם פרופ' לורי רובל וד"ר מיכל איילון מאוניברסיטת חיפה, נבדקו התפיסות והגישות של 32 מורים במגזר הערבי בנוגע למגדר ולמתמטיקה. זאת בניסיון להסביר את הפערים המפתיעים בהישגים במתמטיקה לטובת הבנות.
במחקר הוצגה בעיה מתמטית היפותטית למורים עם שמונה פתרונות שונים כשהמורה צריך לבחור תלמיד להציג את הפתרון בפני הכיתה. המורים דיווחו שהם היו מזמינים ללוח בנות בעלות הישגים נמוכים כשיש להציג פתרון ישיר ופרוצדורלי, ונטו להזמין ללוח בנים בעלי הישגים גבוהים להציג פתרון יצירתי, זאת למרות שקיימים בנים וגם בנות ברמות הישגיות משתנות בכיתה. נראה שלטענתם של המורים, מטרת ההעדפה הזו היא לתת הזדמנות לתלמידים שמשתתפים פחות. עם זאת, יכול להיות שדרך זו דווקא משמרת דפוסים בעייתיים.
מראיונות שבוצעו עם המורים עולה כי מרביתם חושבים שההבדל נובע מדפוסי חשיבה שונים בין בנים לבנות, ולא מפערים ביכולות מתמטיות. לתפיסתם, בנות מעדיפות דרכים בטוחות ועל כן יבחרו בפתרונות יותר פרוצדורליים וסיסטמטיים ויעדיפו לעקוב אחרי הוראות, בעוד בנים מעדיפים דרכים חדשניות יותר ופתרונות קצרים, ויעדיפו לעבוד באופן עצמאי. מהראיונות עולה גם שבנות נוטות ללמוד בצורה שקדנית יותר ולהשקיע זמן ומאמץ, בעוד בנים נשענים על האינטליגנציה שלהם ולרוב לא לומדים מספיק.
פרופ' גוהיינה עואודה שחברי מציינת כי למרות ממצאי המחקר, הנשים בחברה הערבית הולכות יותר ללימודי חינוך וחברה מאשר ללמוד מקצועות ריאליים באקדמיה, ואילו הגברים הולכים למקצועות מדעיים יותר. נמצא שקרוב ל-80% מכלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הערבית בארץ הן נשים. במחקר שעשתה שותפתה פרופ' לורי רובל יחד עם ד"ר נדב ארנפלד ממכון ויצמן עולה כי בחלק מהמקרים הנשים נאלצו לוותר על תוכניותיהן עקב מגבלות גיאוגרפיות ומשפחתיות על הלימודים והעבודה מחוץ לכפר ומחוץ לחברה הערבית. זוהי תופעה שנובעת מהצטלבות ההתנסויות שלהן כנשים בחברה הערבית, וכערביות במרחב הישראלי-יהודי.
"מאוד חשוב לי שלא יהיה כאן מסר נגד תחום החינוך. אני מרצה לחינוך ואני רוצה להדגיש שהכי חשוב, לכל חברה, שאנשים טובים וחכמים ילכו לתחום החינוך" אומרת פרופ' רובל. "לכן חשוב במיוחד, שלאנשים בכל המגזרים תהיה בחירה, כדי שאנשים יגיעו לקריירות מתוך מוטיבציה ורצון לתרום".
פרופ' גוהיינה שחברי מציינת שאקדמיית אלקאסמי, בה היא מלמדת, יכולה להיות מקום בו נשים בחברה הערבית יכולות להתפתח גם מעבר לגבולות האלה. מכללת אלקאסמי שואפת לקבלת הכרה אקדמית מלאה ובהמשך גם להפוך למכללה המתוקצבת הראשונה בישראל בעיר ערבית, בין השאר מסיבה זו. "זוהי עוד סיבה טובה לפתוח מגמות כאלו במכללות האקדמיות הערביות כדי להכשיר נשים למקצועות ההייטק ולמקצועות המדעיים ולא להגביל אותן רק לחינוך והוראה. חבל לוותר על הפוטנציאל הזה. באקדמיית אלקאסמי יש את יש את הפוטנציאל מבחינת כלים וחברי סגל מתאימים. אנחנו מחכים רק להכרת המדינה בכך".