פרסום ראשון: העיר אופקים קרובה גיאוגרפית לרצועת עזה (כ-30 ק"מ מהגדר), ובעת הסלמה ביטחונית בעבר וכך גם ב-7 לאוקטובר ובימים לאחר מכן, העיר הייתה תחת מטחי רקטות מהרצועה, זאת כאשר בשכונות הוותיקות בעיר חסרים ממ"דים. כידוע, המתקפה שספגה העיר לא הסתכמה רק במטחי רקטות. באותה שבת של טבח, מחבלי החמאס דהרו לעיר, הסתובבו ופעלו בה ורצחו מעל חמישים מתושבי העיר. במהלך אותו היום כרז מסוק שטס מעל בתי התושבים בעיר, להיכנס לבתים בשל תקיפת מחבלים בעיר והדי הירי והצעקות נשמעו בכל רחבי העיר. 

"ממצב שאתה מתנהל ועושה הכל, אתה פתאום כלום"
מנסים לשוב לשגרה: היריד והשוק חוזרים לבאר שבע

למרות ההתרחשויות הללו, המוסד לביטוח לאומי הכיר תחילה רק במספר מצומצם של רחובות  ('תמר', 'הגורן' ו'האתרוג') בשכונת מישור הגפן בעיר כאזורי לחימה, לצורך זכאות תושביהם לסטאטוס נפגעי פעולות איבה. ההחלטה הזו הייתה תמוהה, בעיקר בשל העובדה שהרחובות הללו אינם סמוכים אחד לשני וברור לכל בר דעת שהמחבלים לא "דילגו" ביניהם מבלי לעבור גם ברחובות מקשרים. בהמשך, כחודשיים וחצי לאחר הלחימה, נציגי הביטוח הלאומי הגיעו לעיר לסיור ולאחריו הסכימו להרחיב את רשימת הרחובות המוכרים כ"קו ראשון". מספר ימים אחר כך אושרה הרחבה נוספת, בה דובר על כמה רחובות ומקטעי רחובות בודדים נוספים. משמעות ההחלטה שמצמצמת לרחובות מסוימים בלבד בעיר היא, ששאר התושבים שהיו נתונים באותה שבת נצורים ומבוהלים בבתים, אינם זכאים להכרה.

עיריית אופקים בעניין הזה דורשת שיכירו בתושבי אופקים כולה כנפגעי פעולות איבה – קו ראשון, הן לעניין עצם ההכרה האוטומטית, מבלי להכביד על התושבים שלא לצורך והן לעניין תשלום תגמולים בפעימות כפי ששולמו לתושבי שדרות ויישובי העוטף.

מרק גרינגולס, תושב אופקים, בן 53, סיפר ל"מעריב": "ב-07.10 התעוררתי מאזעקות בלתי פוסקות. כעבור זמן קצר מאוד התחלתי לשמוע יריות - כי אנו גרים בשכונה רמת שקד - הסמוכה לשכונת מישור הגפן, בה תקפו המחבלים". מרק מספר ששמע קרב יריות של ממש, כי בקוו אווירי זה 600-80 מטר מקסימום. מרק הוסיף: "הבנתי מהר מאוד את שמתרחש באופקים, סגרתי תריסים וחיכיתי עם אשתי והבת הקטנה שלנו, לפור גורלנו...שרדנו".

הוא התקומם על ההחלטה וטען: "אני מרגיש אי צדק". עוד הסביר: "כולנו נפגענו - אם בסגירת מקום עבודה, חווית אימה ומוות שחוויתי עם סיפורי הנפגעים מרחובות הסמוכים, אלה שהיו ממש ליד, אלה שנפצעו - שמעתי לא מעט, במסגרת החודשים האחרונים". 

תושבי אופקים נפגעו לא רק מהאירועים באותה שבת, אלא גם ממה שהתרחש לאחריהם. הם נאלצו לפנות את עצמם, כי המציאות הייתה בלתי נסבלת בשבועות הראשונים ללחימה. תכנית פינוי מטעם המדינה לא הוצעה להם. רבים מתושבי העיר, שעבדו ביישובי העוטף, איבדו את פרנסתם והנזק שנגרם להם הוא נפשי וכלכלי.

אסתר וסאי, בת 25 סטודנטית לחינוך שיתפה את "מעריב": "ב-7 לאוקטובר הייתי בחג עם המשפחה והתעוררנו כולנו בבהלה מאזעקות לא פוסקות. ירדנו למקלט ושמענו צרור יריות שנשמעו בכל השכונה. עלינו לבית ודחפנו על הדלתות והחלונות את כל הרהיטים שהיו בבית. נכנסו כל המשפחה לחדר הכי פנימי ונשכבנו על הרצפה מפוחדים, עם ילדים קטנים מבועתים שלא מבינים מה קורה סביבם".

אסתר גרה ברח' גולומב והגישה בקשה להכרה כנפגעת פעולת איבה, אך היא מאוכזבת: "ביטוח לאומי טרם אישרו את בקשתי". היא שיתפה בתחושה לה שותפים רבים מתושבי העיר: "הרגשתי שנטשו אותי ברגע הקשה בחיי".

הבררנות הזו צורמת ומקוממת את מרק, אסתר ושאר אנשי אופקים, בהם גם הח"כ אלמוג כהן מ"עוצמה יהודית", תושב העיר. יחד עם הח"כ נאור שירי מ"יש עתיד" שהציפו לפני שבועיים (ב-11 למרץ) את סוגיית אי ההכרה בתושבי אופקים כנפגעי פעולות איבה. הם העלו את הנושא על סדר היום של הוועדה המיוחדת בכנסת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, בראשותו של ח"כ אברהם בצלאל מש"ס. הצעתם זו נדונה במתכונת "דיון מהיר". בישיבת הוועדה השתתפו נציגי עריית אופקים, תושבי העיר, נציגי משרד ראש הממשלה, המשרדים לביטחון לאומי, האוצר, הביטחון, החינוך, הבריאות, הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. 

בדיון אמר כהן ש"העיר אופקים שכלה 53 מתושביה ונפלה בין הכיסאות. החלוקה לפי רחובות אינה הגיונית. מדובר באירוע גדול וקשה מאוד שכלל המון גופות, המון דם, המון קושי, והניסיון לכמת את זה לאזור או לרדיוס כזה או אחר היא טעות".

טל ישראלי, הנציגה בדיון של אגף התקציבים במשרד האוצר טענה שהאגף שלה פועל בעבודת מטה כדי לגבש תכנית שתיתן מענה לצרכי תושבי אופקים. 

עו"ד שלומי מור נציג הביטוח הלאומי הצהיר, שהביטוח הלאומי "לא מחפש לחסוך". הוא קרא לכל תושבי אופקים שנפגעו לספק מסמכים נדרשים ולפנות ולבקש הכרה. עוד ציין עו"ד מור, כי טרם התקבל אצלם מיפוי מדויק מהמשטרה של אזורי הלחימה באופקים ב-7 באוקטובר.

בעיריית אופקים יצאו מהדיון הזה נסערים ובדיוק שבוע לאחריו שלחה היועצת המשפטית של העריה, עו"ד רינת מסד-סמולניק מכתב זועם לשורה של מכותבים ביניהם ראש הממשלה, שר הביטחון, שר העבודה (הממונה על הביטוח הלאומי) ועו"ד שלומי מור המוזכר לעיל. במכתב היא ציינה, שניסיון הרשות שהיא מייעצת לה לשתף פעולה עם הביטוח הלאומי העלה חרס מבחינתה. היא חזרה במכתב על דרישת העריה להכיר בתושבי אופקים כנפגעי קו-ראשון ולהעניק להם זכויות בהתאם. עו"ד מסד-סמולניק טענה במכתב שההחלטה שהתקבלה אינה סבירה, לא מידתית ולא שוויונית. בנוסף עדכנה, שאם דרישות העיריה לא יענו בחיוב עד ליום 21 במרץ 2024, בכוונתה לנקוט בהליכים משפטיים ולפנות לערכאות משפטיות על מנת לדרוש את זכויותיהם של תושבי העיר.

מסקנות הוועדה בכנסת פורסמו באופן רשמי היום והן מופנות לארבעה גופים: המשטרה באמצעות המשרד לביטחון לאומי התבקשה להעביר למוסד לביטוח לאומי את מיקומי הלחימה באופקים ב-7 באוקטובר.  משרד האוצר התבקש לבחון מתן מענק הסתגלות לתושבי אופקים, בדומה למענק שקבלו תושבי שדרות, ולעדכן את הוועדה כשתתגבש תכנית המענה לצרכים הדחופים. תאריך יעד לתשובת השר נקבע ל-11 ביוני 2024. המוסד לביטוח לאומי התבקש לעדכן את הוועדה בקריטריונים המזכים את תושבי אופקים בקבלת תגמולי איבה ללא הצגת מסמכים. עריית אופקים התבקשה לסייע לתושבים בהגשת טפסים למיצוי זכויותיהם.

ח"כ כהן מסר היום ל"מעריב": "חשוב להדגיש כי רה״מ ויו״ר הקואליציה הבטיחו לי שהנושא יטופל, אני ממתין לכינוס של מנכ״ל הביטוח הלאומי ביחד עם הייעוץ המשפטי בכדי להביא פתרון. אני אופטימי שהפעם הצדק לא רק ייאמר אלא גם ייעשה".

עיריית אופקים אינה שבעת רצון ומטעמה נמסר ל"מעריב": "נכון לעכשיו טרם הושגו הישגים כלשהם מול ביטוח לאומי והרשות המאשרת במשרד הביטחון, והם אף החמירו וקבעו כי המועד האחרון להגשת התביעות להכרה כ"קו ראשון" הוא 1.4.2024 (מועד שלא היה קודם לכן)." עוד נמסר: "בקשת הביטוח הלאומי למפות את "אזורי הלחימה בעיר" אינה רלוונטית בעיננו. שכן יש להכיר בתושבי העיר כולה כנפגעי פעולות איבה, וזאת גם לפי הפסיקה שהכירה באירועי מלחמה חריגים כאירוע איבה".

עמדת העירייה לאורך כל התקופה הייתה כי יש לחזור לשגרה לצד נקיטת אמצעי בטחון מחד וטיפול בנפגעים מאידך. אופקים חזרה לכאורה לשגרה, אך זו שגרה מתוחה. כך לדוגמא רק היום הופצה ברשתות החברתיות הודעה כי ישנה חדירה של מחבלים לעיר והדבר גרם למתח רב לתושבי העיר ועורר חרדות רבות. תושבים רבים סובלים מקושי ממשי להתנהל כרגיל, לרבות בעיות שינה, התקפי חרדה וכיוב'. העירייה סבורה שחזרה לשגרה תיקח זמן והיא תלויה בהרבה גורמים. ברור מבחינתה כי מתן מענקים הולמים לתושבים, על מנת שיוכלו לשקם את חייהם ולממן טיפולים נפשיים שונים לעצמם תסייע באופן ניכר לכך.

העירייה נערכת במקביל לקרב משפטי, עם זאת, מטעמה נמסר עוד: "התבקשנו להמתין עוד שבוע וחצי עד להגשת העתירה, היות ומתקיימים מגעים בעניין זה מול משרדי הממשלה". 

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי מעניק סיוע כלכלי, נפשי ושיקומי לנפגעי פעולות איבה לאחר שהוכרו שנכחו באירוע טרור וזאת בהתאם לעדכון כוחות הביטחון הרשמיים במדינת ישראל שקובעים זאת. כזכור, הביטוח הלאומי ביקש לא אחת לשקול שינויי חקיקה ולבדוק אפשרות של פיצוי במצבים של אסונות לאומיים מחוץ למסגרת חוק התגמולים הקיים היום. הביטוח הלאומי ממשיך כל העת בשיח שוטף עם התושבים והרשויות כדי לתת את המענה המיטבי במסגרת בה הוא יכול ורשאי לפעול".