חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן הלך היום (רביעי) לעולמו בגיל 90, כך הודיעה בתו החורגת, דבורה טריזמן, אך לא הוסיפה פרטים נוספים על המקרה.
כהנמן היה פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002. מחקריו בתחומי שיפוט וקבלת החלטות, היוריסטיקה וכלכלה התנהגותית נחשבו לפורצי דרך בתחומם. הוא כיהן כפרופסור לפסיכולוגיה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי, ארצות הברית.
במהלך השנים הוענקו לו פרסים רבים, ביניהם פרס נובל לכלכלה, על מחקר שערך יחד עם עמוס טברסקי על 'הכרעה בתנאי אי ודאות' במסגרת עיסוקם בפסיכולוגיה חברתית, וההשלכה של המחקר על אופן פעולתם של כלכלנים, אף שלדבריו "מעולם לא למד קורס בכלכלה".
בנוסף זכה במספר רב של פרסי דוקטור לשם כבוד, בין היתר מאוניברסיטאות: הרווארד, מישיגן, בן-גוריון, חיפה והעברית בירושלים. הוא גם קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מהנשיא ברק אובמה ב-2013, העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.
במהלך עבודתו באוניברסיטה העברית חקר, יחד עם עמיתו עמוס טברסקי, את תהליכי קבלת החלטות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות. ב-1979 פרסמו השניים בכתב העת Econometrica מאמר פורץ דרך בנושא תורת הערך, אותו פיתחו כחלופה לתורת התועלת, מאמר שהפך למצוטט ביותר בכתב העת הזה, לתיאור תהליכי קבלת ההחלטות בתנאי אי-ודאות. מאמרם המשותף החשוב והמפורסם ביותר פורסם בירחון Science בשנת 1981, בנושא מיסגור החלטות והפסיכולוגיה של בחירה.
בריאיון שנתן ליו"ר חבר הנאמנים של מכון סנטה פה, מייקל מאובוסין אמר: "אם אתה רוצה לדעת אם אתה יכול לסמוך על האינטואיציה, זה כמו להחליט על ציור, אם הוא אמיתי או לא. אתה יכול להסתכל על הציור כל מה שאתה רוצה, אבל לשאול על המקור זו בדרך כלל הדרך הטובה ביותר להחליט האם הציור הוא אמיתי או לא".
בשנים האחרונות נתן את דעתו המלומדת על ההתפתחויות בתחום למידת המכונה ובינה מלאכותית, והקשר שלהם לפסיכולוגיה: "דברים בתחום זזו מהר מהמצופה. יש הרבה בעיות שניתן לפתור כך, אך יש בעיות שבינתיים לא".
הוא הותיר אחריו אישה, שני ילדים ושלושה נכדים.