רועי שפרניק (39), מייסד עמותת “קירות שקופים" הפועלת כ־11 שנים במטרה לתעד ולחשוף את סבלם של בעלי החיים בתעשיות שמפיקות מוצרים מהחי, מצא עצמו מאז ה־7 באוקטובר מגויס למשימה נוספת: קליטת אלפי פניות מתושבי העוטף ומחיילים שעוסקות בכלבים שנכנסו מעזה לישראל, ופניות של לוחמים שחילצו כלבים משטחי האש, הצלת חייהם של כמה שיותר מהם ושיקומם. “מ־7 באוקטובר גיא גלבוע־דלאל, האחיין של בת הזוג שלי טל גלבוע, חטוף בעזה, וכבר בשבת ב־12 בצהריים הרגשנו שאנחנו בסיטואציה בלתי נתפסת", מספר שפרניק.

דובר צה״ל מאשר: איראן שיגרה כלי טיס בלתי מאוישים לשטח ישראל
במקום ירי לעבר ישראל: כך איראן עלתה מדרגה במערכה מול צה"ל

“טל, היועצת הראשית של ראש הממשלה בנושא זכויות בעלי חיים, שהייתה עסוקה בשבועיים הראשונים עם המשפחה כי קיבלנו פצצה רצינית, כתבה יום־יומיים אחרי אותה שבת פוסט וביקשה שכל מי שצריך עזרה עם בעלי חיים, מאזור הדרום - שידבר איתי. ביום הראשון והשני למלחמה כמעט לא התעסקו בבעלי חיים כמובן כי היו מחבלים בעוטף, ואז, לאט־לאט התחלתי לקבל ריקושטים מתושבי העוטף על בעלי חיים שלהם שנשארו בבתים השרופים וההרוסים.

היו הרבה טרגדיות כמו בעלי חיים שהמחבלים שרפו אותם עם הבתים. בשבועיים הראשונים לא יכולנו להתקרב לעוטף והצלנו כלבים שלוחמים מצאו או שהצלחנו להגיע אליהם בדרך לא דרך. בהתחלה כל העניין היה מאולתר כי הרשויות המקומיות קרסו ולא היה מי שיתעסק בזה".

בכמה כלבים מדובר?
“אנחנו מדברים בערך על אלף כלבים. כשהייתה כניסה מסיבית של כוחותינו לעזה הרבה כלבים ברחו, אבל חלק כמובן מתו, חלק נפצעו וחלק עדיין שם בעזה. די לחצו על החיילים מכיוונים שונים לעצור את נושא הבאת הכלבים מעזה אז זה צומצם פחות או יותר. רוב העזתים שעזבו את הבתים לא לקחו איתם את בעלי החיים. רוב הכלבים שהעזתים החזיקו הם כלבי שמירה מסוג רועה גרמני".

“יש כלבים מדהימים"
שפרניק החל לעבוד בשיתוף פעולה צמוד עם צה"ל ועם הרשויות המקומיות מאזור העוטף כדי ללכוד את הכלבים המגיעים מעזה ולטפל בהם. “חלק מהם מתרבים בשטח וזו לא סביבה בטוחה עבורם, והיו הרבה לחצים מגורמים שונים לירות בכלבים ולהרעיל אותם, ‘לסיים עם הבעיה הזו’, ולא להתעסק גם בבעיה הזו", הוא מסביר.

כלב שניצל מעזה (צילום: קירות שקופים)
כלב שניצל מעזה (צילום: קירות שקופים)

“אני לא אומר שאני לוקח תמיד רק את הצד של הפעילים למען זכויות בעלי החיים, אלא אני מסתכל על המציאות כמו שהיא: יש כלבים קשים, כלבים מסוכנים שאתה לא יכול להכניס לבית, אלו כלבי בר. יש אסכולה שאומרת שצריך להרוג את כל הכלבים האלה כי הם מפגע. אני אומר שצריך לעצור לרגע כי הוכחנו שמתוך הכלבים האלה שלפנו גם כלבים מלטפים והכי עדינים בעולם, שהיו רגילים לתנאים־לא תנאים בעזה. בכתבות שונות שפורסמו בנושא נטען ש־90% מהכלבים מעזה לא בני אימוץ וצריך להרוג אותם, ושלהתאמץ בשביל 10% שהם כן בני אימוץ זה לא רלוונטי אלא שולי, כשבפועל זה יותר 60% כלבים בעייתיים ו־40% מהכלבים סבבה".

משרד הבריאות טוען שהכנסת כלבים וחתולים לשטח מדינת ישראל עלולה להוביל להפצת מחלות. איך בעצם מתמודדים עם האתגר הזה?
“בסופו של דבר עזה היא לא מדינת ישראל, זה חו"ל. הכלבים נכנסים לפה כשאין שם שום שירותים וטרינריים, אז אני מבין את ראש השירותים הווטרינריים בישראל שהוא לא רוצה לקחת סיכון שחס ושלום תיכנס מחלה מעזה דרך בעלי חיים כי זה יהיה על הראש שלו. מצד שני יש שם כלבים מדהימים, הם פליטים מאזורי לחימה קשים של הפצצות.

כלבים שמגיעים אלינו ולא עוברים דרך הסגרים רשותיים שבהם הם מקבלים את הטיפולים הווטרינריים הראשוניים, נשלחים לווטרינר, לבדיקות דם ולחיסונים והיו כמה שבועות במרפאה. לסיכום, יש הנחיה, ואני מבין אותה, אבל אני לא מסכים עם ההנחיה הגורפת. הם בורחים כי אין להם מקורות מזון. אנחנו עושים את כל הבדיקות והחיסונים שצריך ומשתדלים להתנהל באחריות. הכל בשליטה".

“זאת כבר הבעיה שלנו"
בימים אלה יזם שפרניק קמפיין גיוס המונים בפלטפורמת GIVE BACK לצורך הצלת כמה שיותר כלבים שמגיעים מעזה. “כל כלב שמחולץ זקוק לטיפול וטרינרי בסיסי וחלקם לטיפולים וטרינריים מורכבים יותר. חילצנו כלבים שהיו פצועים מירי ופגועים מרסיסים, ויש גם כלבים רבים שזקוקים לשיקום אצל מאלף.

הדברים האלה עולים כסף ואני כולה עמותה קטנה, ומצאתי את עצמי בלית ברירה עסוק רק בהצלת הכלבים מעזה, שזה לא הבייס הקבוע שלי", הוא אומר. “אנחנו צריכים לספק לכלב את השיקום הקל ולשם כך אנחנו צריכים כסף כדי לשים אותו בפנסיון אילוף ולא סתם לזרוק אותו בכלוב. היה כלב שנזקק לכריתת עיניים והצלנו אותו או כלב קטוע רגל שהגיע אלינו על סף מוות עם פציעות ירי מעזה והצלנו את חייו והוא השתקם יפה. הדלק זה הציבור שתומך, בעלי החיים שמשתקמים, ואתה רואה שהכלבים לאט־לאט משתחררים מההלם שלהם".

באיזה מצב הם מגיעים אליך?
"לא אמציא לך סיפורים, אתה מקבל כלבים בהלם טוטאלי, הם לא יודעים מה זה בן אדם, הם מגודלים על ידי אנשי חמאס וג’יהאד אסלאמי שלא בדיוק יודעים לתת להם חום או יחס חם ומחבק. לאט־לאט אתה רואה איך הכלבים נפתחים ועוברים תהליך מרגש, והיום הם משחקים בכדור ומשתוללים, הם נפתחו, יצאו ממנגנון ההישרדות של לחפש אוכל ולצאת מסכנה".

כמה דרישה יש לאימוץ?
“בתחילת הלחימה היה גל מאוד גדול אבל הוא מעט ירד. אנחנו כל הזמן מעודדים אותו. צריך לעשות את ההשתדלות שלא לנטוש כלב כי אם כלב נכנס להסגר ובהסגר יש עומס – ממיתים את הכלב. יש כאוס שאנחנו מנסים להשתלט עליו, ואנחנו לא רוצים לראות בעלי חיים סובלים. אלו כבר לא כלבי עזה אלא כלבי ישראל וזו ה’בעיה’ שלנו שאנחנו צריכים לטפל בה, להציל את חייהם. יש סיפורי הצלחה מדהימים ואימוצים מרגשים של כלבים.

הפרויקט הוא כמו השקעה של הציבור. בסופו של דבר הכל כלכלי. אני לא יכול לקחת הלוואות ולמצוא את עצמי בחובות של מיליון שקלים, ואתה בקלות יכול להגיע לזה. אתה פשוט לוקח 50 כלבים, לא מצליח למצוא להם בית ואז אתה מסתבך. לא נצליח להציל את כולם כי אין מספיק משאבים או מאלפים אבל אפשר לעשות עשרות ואולי אפילו מאות מעשי חסד, תלוי בהשקעה ובכמה הציבור יכול לתת. זה פרויקט חסד וזה חלק מהאנרגיה של עם ישראל.

העם היהודי הוא עם של חסד ורחמים. עד כה הצלנו אינספור כלבים ולרבים מצאנו בית מאמץ. בסופו של דבר, האושר הוא לראות בסוף התהליך את הכלבים שטיפלנו בהם מאושרים בבית מאמץ, לכן פתחנו בקמפיין מימון המונים. הפרויקט שלנו מציל חיים".