איך ישראל צריכה להתקדם בלחימה בעזה? בחינה של השיח ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט בעברית מראה שהציבור הישראלי חצוי מתמיד. ממחקר מיוחד שערכה חברת המודיעין העסקי "באזילה" עבור מעריב עולה כי צד אחד משוכנע שרק המשך המלחמה ולחץ על חמאס יוביל לשחרור חטופים, בעוד שהצד השני סבור שיש להעדיף את הפסקת המלחמה והוצאת הכוחות מעזה עבור עסקת חטופים – ושני הצדדים מחזיקים בעמדותיהם במידת שכנוע עצמי דומה.

הנתונים שנאספו במהלך השבוע שעבר מנתחים את כמות ותוכן השיח ברשת אודות המתח בין האפשרות שצה"ל ייצא למבצע לחיסול גדודי החמאס שנותרו ברפיח ובין המשא ומתן המתמשך בניסיון להגיע לעסקת חטופים, במהלכו חמאס דורש מישראל להתחייב לסיים את המלחמה. מהתמונה שעולה שיקללו מומחי באזילה את "מדד האהדה", שמנטר את כלל הסנטימנט הציבורי השלט בשיח אודות פוליטיקאים וסוגיות באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות. 

באופן חריג, הסנטינמט שאותר כלפי שתי האפשרויות זהה – ועמד על פלוס 5.5 (כאשר פלוס 10 מייצג שיח חיובי מוחלט ומינוס 10 מייצג שיח שלילי מוחלט). במבט משולב עם אינדיקציות נוספות, הדבר מצביע על כך שמדובר בשתי קבוצות שיח נפרדות כמעט לחלוטין: כך, לדוגמא, ניכרת הלימה בין גולשים התומכים ביציאה למבצע ברפיח לבין גולשים התומכים בממשלה, ובפרט בראש הממשלה בנימין נתניהו והשר איתמר בן גביר.

מומחי החברה איתרו מעל 205 אלף אינטראקציות שעסקו במבצע ברפיח בתקופה שנבחנה, רובן הגדול – 68% - בעלות אופי חיובי כלפי האפשרות לפתוח במתקפה. לצד זאת, השיח סביב המבצע ברפיח כלל לא מעט ביקורת על כך שהצבא היה צריך להיכנס לעיר הדרומית ברצועה לפני זמן רב. נראה כי חלק מהגולשים מקשרים בין מבצע ברפיח להגדלת הסיכוי לשחרור החטופים וחלק לצורך להביס את החמאס.

מנגד, מומחי החברה איתרו מספר גדול יותר של מעל 387 אלף אינטרקאציות שעסקו בעסקת חטופים, רובן הגדול בעלות סנטימנט חיובי כלפי האפשרות לחתום על עסקה גם תמורת המחיר הכבד של הפסקת המלחמה. בתמונת מראה לשיח על יציאה למבצע ברפיח, חלק גדול מהתומכים בעסקה הביעו חוסר אמון בנתניהו והטילו ספק ברצונו להגיע לעסקה – ועל כן הביעו חשש כי החטופים יישארו בשבי עוד זמן רב. מניתוח השיח נראה כי גולשים רבים חשים תסכול מכך שהמגעים לעסקה נמשכים זמן רב ואין כל התקדמות.

חברת באזילה מנטרת באמצעות כלים מתקדמים את השיח ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט המרכזיים בישראל. ניתוח נתוני החברה עשוי להצביע על שינויי עמדות בציבור בשלב מוקדם, ייתכן לפני שהן מקבלות ביטוי באמצעים נוספים דוגמת סקרי בחירות תקופתיים.