כשהמשוררת יונה וולך כתבה בשנות ה-70 את המילים לשירה "כשתבוא", היא בטוח לא שיערה עד כמה הם יתארו את ההתנהלות הרקובה של האמונים על החוק במאה ה-21. אין דבר הממחיש טוב יותר את הטלטלה שעוברת כיום המשטרה כמו שתי השורות הראשונות בתחילת השיר: "כשתבוא לשכב איתי, תלבש מדים של שוטר". 

אם המדים נועדו ליצור אחידות, מכובדות והרתעה, הרי שנראה כי הם משמשים כעת למימוש התרבות הכוחנית של הניצבים ולטשטוש הגבולות בין מותר לאסור. היום, יותר מתמיד, מתביישים קציני המשטרה הזוטרים להיות חלק מהארגון המונופוליסטי האמור להיות אמון על שלום הציבור במדינה. הם צופים נבוכים במועמד הכריזמטי למפכ"לות, ניסים מור, החשוד כי הטריד מינית שוטרת זוטרה שנזקקה לעזרתו, ונדהמו יומיים קודם לכן עם חשיפת שמו של מפקד מחוז ש"י, ניצב קובי כהן, שהודה כי חיזר אחר שוטרת צעירה וניהל עמה התכתבות אינטימית.
שני הקצינים חותמים את הרשימה – הזמנית כנראה – של שישה ניצבים שפוטרו או פרשו בשנה האחרונה. כאחרון עברייני הרכוש שנתפס על חם, הם נמלטו מהעמידה מול בית דין המשמעתי כשבכיסם טמונה פנסיה שמנה (יוצא מהכלל הוא ניסו שחם, המואשם בעבירות מין).

הצפת כלי התקשורת בשמות הקצינים גורמת לחלחלה, וטוב שכך, אבל אל לנו להיתמם. הטרדות מיניות מצד קצינים בכירים במשטרה, המכוונות בעיקר כלפי שוטרות זוטרות וחיילות שח"מ צעירות, הן חדשות מרעישות כמו מאפה עבש. 
אז מדוע עכשיו? על פי השמועות הרצות בחלק מהמסדרונות, אחד הקצינים שנבעט מהארגון החליט למות עם פלישתים ולנקום באלה שנשארו. אחרים מצביעים על דור הפייסבוק הצעיר, חובב השקיפות, שמאס במפקדיו שיכורי הכוח, המסתובבים עם אקדח נוצץ על החגורה שאינה מצליחה להדק את תחתוניהם למקומם. אין צניעות, אין מוסר, אין אמות מידה. שוטרים אלה הביטו היום בפניו הנבוכות של המפכ"ל יוחנן דנינו ושמעו אותו מדבר על הפגיעה באמון הציבור ועל התסכול. "מה שקורה ברמה האישית מאוד מעציב אותי", אמר דנינו במבט מיוסר, "הוא מעציב אותי כמי שהקדיש את רוב חייו הבוגרים למשטרת ישראל".
אז רב־ניצב דנינו, אחרי שתגמור להתעצב לך ויימאס לך להצהיר כי המשטרה זקוקה לטיפול שורש, אולי תזכור מי האיש שמינה בארבע השנים האחרונות את אותם ניצבים. מי נתן להם גיבוי, דרגה, שכר, תנאים. בכל שלב יכולת להתנות את הקידום בבדיקת פוליגרף פשוטה וחשאית, שהייתה יכולה לחשוף קופת שרצים נעלמה.

ולפני שאתה הופך לרופא שיניים, תפנים כי לטיפולי שורש דרוש זמן ארוך, ואילו זמנך עד לסיום תפקידך קצוב. מה שלא בנית במשך כמעט ארבע שנים, לא ייעשה בארבעה חודשים. למחליפך תשאיר משטרה חולה, מרוסקת ורקובה, שתוכל להשתקם רק עם מפכ"ל יצירתי ווירטואוז, כזה שלא היה לנו כאן כבר שנים רבות. ואם במפכ"ל חדש עסקינן, אולי השר החדש לביטחון פנים יבין כי זה הזמן לשקול להביא מועמד מבחוץ.