אחרי המחאה נגד המחירים הגבוהים של מוצרי מזון נטולי גלוטן, מסמנים חולי הצליאק בישראל את מאבקם הבא - תרופות וחיסונים נטולי גלוטן. בסוןף השבוע הפיצה קבוצת ״מחאת הצליאק״ עצומה הדורשת מחברות התרופות לפעול לייצור כל החיסונים והתרופות ללא גלוטן, ובמקרים שבהם זה בלתי אפשרי - לסמן על האריזה כי מוצרים אלה עלולים להכיל גלוטן ולכן הם מסוכנים לחולי צליאק.

בעצומה החדשה, שתוך יומיים זכתה לכ־1,150 חתימות, נכתב: ״אחוז גבוה באוכלוסייה רגיש לגלוטן, וחולי הצליאק במדינת ישראל - המהווים בין אחוז לאחוז וחצי מכלל האזרחים - נאלצים לוותר על חיסונים ותרופות המכילות גלוטן מחשש לפגיעה בבריאותם. רק משרד הבריאות יכול לתקן עוול זה״.

״בעוד שעל כל מוצרי המזון כתוב אם הם מכילים גלוטן, בתרופות אין אזכור לכך״, מסביר דן סולומון, ממובילי מאבק הצליאק ואביה של דניאל בת ה־9, הסובלת מהמחלה, ״חולי הצליאק צריכים לשאול את הרוקח אם הם יכולים לצרוך את התרופה שהוא רשם להם - ולקוות לקבל תשובה נכונה, כי במקרים רבים גם להם אין מושג. אנשים לפעמים נוטלים תרופות או מקבלים חיסונים מבלי לדעת שהם מסוכנים לבריאותם. אחרי זה הם סובלים מכאבי בטן ומתופעות לוואי, אבל לא מקשרים את זה לתרופות שהם נטלו".

סולומון ובתו התייצבו אתמול מול בית הנשיא בירושלים וקראו לו להתערב בסוגיה. לטענת יוזמי המחאה, מרבית חברות התרופות מתעלמות מחוזר שפרסם משרד הבריאות כבר בשנת 2003, ובו הוראה לציין בתכשירים המכילים גלוטן את המילים ״מכיל גלוטן״ - הן על גבי האריזה והן בעלון לצרכן. היום ייפגשו מובילי המאבק עם יו״ר אגף הרוקחות במשרד הבריאות, ד״ר אייל שוורצברג, ועם ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ׳ איתמר גרוטו, ויציגו בפניהם את טענותיהם.

המחירים ירדו - ועלו מחדש

לטענת החולים, לא ברור להם בדיוק אילו תרופות מכילות גלוטן ואילו לא. הם מביאים לדוגמה בדיקה שערך רוקח בבית חולים לילדים באוהיו בארה״ב מול חברות התרופות האמריקאיות ובה הוא מצא כי מרכיב הגלוטן מופיע ביותר מ־150 תרופות ותכשירים שונים - עם מרשם וללא מרשם.

בישראל מספקים מובילי המאבק כמה דוגמאות לתרופות נפוצות העלולות להכיל לטענתם גלוטן, בהן "אדוויל ליקוויד ג׳ל״ לשיכוך כאבים והורדת חום של חברת ניאופרם, וכן אקמול לילה, קולדקס, סילאזפריל (תרופה למניעת יתר לחץ דם) ופלוטין (נוגדן דיכאון) של חברת טבע. תגובות שתי החברות לטענה זו לא התקבלו עד סגירת הגיליון.

בימים אלו מתנהלת יוזמה דומה גם בארה״ב, שאותה מוביל מייקל וובר, חולה צליאק שפנה כבר בשנת 2008 למינהל התרופות האמריקאי (FDA) באותה הדרישה, אך לא זכה למענה והגיש בשבוע שעבר תביעה בנושא. לדברי סולומון, אם דרישות החולים בישראל לא ייענו, גם הם עשויים לפנות להליכים משפטיים, ״הכל עומד על הפרק״, הוא מבהיר, ״אנחנו מקווים אומנם לפתור את העניין בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, אבל אם זה לא יצליח - נעתור לבג״ץ״.

כזכור, מאבק חולי הצליאק החל במחאה על המחירים הגבוהים של מוצרי המזון ללא גלוטן. בעקבות הלחץ הציבורי הודיעו רשתות השיווק וחברות מזון על הורדת מחירי המוצרים, אבל כיום, לטענת חברי המאבק, כשלושה חודשים אחרי תחילתו, כבר העלו רוב הרשתות את המחירים בחזרה. במקביל ממתינים עדיין יוזמי המאבק למסקנות שיגיש צוות שהקימה שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן במטרה למצוא דרכים להוזלת מחירי מוצרי מזון ללא גלוטן וכן לבחון אפשרות של הכנסתם לפיקוח.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: ״המשרד מודע לתלונות בנוגע להיעדר סימון תרופות ותוספי תזונה המכילים גלוטן ופועל באמצעים העומדים לרשותו על מנת להבטיח את סימון התכשירים כנדרש״. בנוגע למאבק המזון של חולי הצליאק, אמרו במשרד הבריאות כי ״הוועדה הבין־משרדית לגיבוש מתווה לתמיכה בחולי צליאק טרם השלימה את עבודתה. בימים אלו מגובשות המלצות הוועדה לכדי מתווה כולל לתמיכה בחולים ולשיפור התנאים העומדים בפניהם״.