יום אחד בחודש אוקטובר 2013 הגיעה משאית של מובילים לבניין בשכונת התקווה והחלה לפנות את תכולת אחת הדירות, שבה התגוררו בני משפחתו של עבריין מסוכן שריצה אז תקופת מאסר לא ארוכה במיוחד. הופעת המובילים עוררה סקרנות בשכונה, שרבים מ"הבחורים הטובים" בה מזוהים עם מה שמכונה ארגון הפשע של משפחת מוסלי, בין היתר משום שהעבריין המדובר נחשב לאחד המוציאים לפועל הקשוחים ביותר בארגון, אם לא המסוכן והבוטה שבהם.
השמועה עשתה כנפיים במהירות סלולרית עכשווית, וכאשר חלק מ"הסקרנים" שלחו תצפיתנים לבחון מקרוב במה מדובר, הם נדהמו לראות את האישה של אותו אסיר נכנסת בסיום פינוי הדירה למכונית עם בלשי משטרה ועוזבת את המתחם ללא מבט אחד לאחור.
הסצינה המצמררת הגיעה במהירות הבזק לחלונות הגבוהים ביותר של משפחת מוסלי, שזה אומר "המוח" הכלכלי אלי מוסלי, המתגורר באחד ממגדלי הדירות הנושקים למתחם עזריאלי, ו"הבוס" יוסי מוסלי, אסיר שפוט ל־12 שנה, ששהה אז בתא מבודד באגף ההפרדה הארצי של כלא באר שבע. המידע הגיע כמובן גם אל האח הצעיר, שי מוסלי (30), שכמה חודשים לפני כן עזב את הארץ אל מתחם עסקי ההימורים והמלונאות של המשפחה ברומניה.
מוסלי הצעיר, שניהל קווי אשראי וצ'יינג'ים של המשפחה בגוש דן, עזב את הארץ בחופזה עקב מעורבותו בסדרת חיסולים שחוללה מהומת אלוהים מול שני ארגוני פשע מתחרים, אבל בעיקר לנוכח התהדקות החבל סביב צווארו מצד המשטרה במחוז תל אביב ובמחוז מרכז, שם ספרו עד אז יותר מ־14 גופות של עבריינים מארגוני הפשע של מוסלי, אברג'יל ורוחן, ללא מענה משטרתי משמעותי.
נצ"מ אשד. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90
מבחינתו של שי מוסלי, החיסול הבעייתי והאסטרטגי מכולם היה זה של יוסי קסטרו, עבריין שקט אך מבצעי ומסוכן מבית בורגני ברמת השרון, שהיה איש כספים חשוב בארגון של אבי רוחן והתמזג יפה גם בצמרת הארגון "האח" של יצחק אברג'יל במשולש הערים חולון, בת ים וראשון לציון.
החיסול של קסטרו ב־20 בספטמבר 2012 היה קו פרשת המים גם מבחינת ארגון הפשע של אבי רוחן. הוא ביטא פילוג פנימי, נדיר, והכניס גם את ראשי הארגון מהשרון לקלחת מלחמת הצ'יינג'ים נגד ארגון מוסלי, הפעם בגזרת פרדס כץ ופתח תקווה, אבל על כך בהמשך.
שי מוסלי, תלמיד ישיבה לשעבר, שהפגין נהנתנות ויהירות במסעדות ובבתי מלון נחשבים בארץ ובעולם, נסע במכוניות יוקרה והקיף את עצמו בחברים ובשומרי ראש, נהג להצמיד אליו על בסיס קבוע גם את שימי ענו - "קרביץ" עם קבלות, בן גילו מחולון, אשר חמק בארץ מחקירה זניחה של סכסוך שכנים והצטרף אליו לתקופת הרגיעה ברומניה, עם כל התענוגות שבדבר.
ואז התקבלה הידיעה על החבר הבכיר מהגוורדיה הצעירה של הארגון, שמשפחתו נטשה את ביתה בשכונת התקווה ליעד בלתי ידוע, ככל הנראה מאחר שהפך בכלא לעד מדינה. התענוגות שיש לבוקרשט להציע, במיוחד אם אתה משתייך לשבט מוסלי, הפכו בן רגע למותרות על רקע חלום הבלהות שתקף את שי מוסלי ואת יד ימינו שימי ענו, שמושא התעלומה הטרייה היה שותפו המבצעי וגם בן משפחה קרוב שלו.
בימים הראשונים לאחר נטישת הבית בשכונת התקווה "נעלם" לחבריו גם האסיר באחד מבתי הכלא בשרון. החשש מפני המשמעויות של ה"היעלמות" נקלט היטב במודיעין המשטרה ובשב"ס, שם האזינו לשיחות של כל גורמי המפתח במשפחה ובארגון - בכירים וזוטרים כאחד. הללו נזהרו מאוד שלא להפליל את עצמם, אבל כולם עסקו בקדחתנות בשאלה אחת - לאן נעלם הבחור? הדלפות וגישושים בנושא זרמו לכמה כלי תקשורת, וצו איסור הפרסום הגורף שהוציא ימ"ר תל אביב על עצם השאלה רק חידד את המסקנה - המחסל משכונת התקווה הפך לעד מדינה.
המסע הקטלני
במשך 18 חודשים, עד גל המעצרים השבוע, שמרו בכספת של משטרת תל אביב ובפרקליטות המחוז את הסוד שכל עברייני ישראל ידעו בעצם, על העד הייחודי שגייסו חוקרי מפלג התשאול של ימ"ר תל אביב בפיקודו של נצ"מ גדי אשד.
לפי הגרעין הקשה בעדויות של עד המדינה, שימי ענו ושי מוסלי היו מעורבים איתו בסדרה של חיסולים מוצלחים וכושלים, שניהם חלקו איתו מאות שעות של סתלבט ועצבים, מתח וסיכונים. שניהם ביצעו איתו גביות של כספים מחייבים וממהמרים, וכן, הם ספרו איתו גם גוויות של יריבים.
לפיכך הייתה לעובדה שהשניים שהו יחדיו במתחם הנוחות הרומני משמעות אחת: הקרקע בוערת, שכן לרומניה יש יחסי הסגרה מצוינים עם ישראל. מוסלי וענו ארזו את מיטלטליהם ועלו למטוס הראשון שהוציא אותם משם אל היעד האקזוטי הבא, מרוקו. מדינה ללא יחסי הסגרה עם ישראל, שהפכה בשנים האחרונות מקלט לעבריינים נמלטים רבים, עד יעבור זעם בפרקליטות הבינלאומית בירושלים.
אחד מאותם עבריינים הוא הרב אליעזר ברלנד, שבאביב 2013 נמלט מישראל למרוקו, שם התקבצו סביבו מאות מחסידיו, מה שעורר מהומות "שמחות" בקהילה אבל משך תשומת לב רבה מדי מבחינתם של מוסלי וענו. תוך ימים ספורים בתחילת נובמבר מיהרו השניים לעזוב את בירת צפון אפריקה קזבלנקה לטובת יוהנסבורג בדרום אפריקה, עוד מדינה שאין לה יחסי הסגרה עם ישראל. גם בה התפתחה זה עשרות שנים קהילה של עבריינים נמלטים מישראל - מאז הימים העליזים של יוסי הררי ועמיר מולנר בשנות ה־90, בכירי כנופיית רמת עמידר שנמלטו מהארץ ופיתחו שם תעשייה שלמה של כסף מזויף, יהלומים ו"מעשים טובים" בשיתוף ויני מנדלה, גרושתו של המנהיג האגדי, עד שנמלטו משם לישראל ולמקסיקו.
הנחיתה של מוסלי ביוהנסבורג לא הייתה עניין של מה בכך, שכן בדרום אפריקה שוהים כבר תקופה ארוכה כמה עבריינים ישראלים בכירים ומסוכנים, חלקם מזוהים באופן מובהק עם יצחק אברג'יל עצמו, הגם שהם עצמאים לדרכם ואינם מחויבים להתערב בכל סכסוך של מוטי חסין, אבי רוחן או אחרים מארץ הקודש. העובדה שמוסלי מזוהה עם הכסף הגדול של משפחתו רק סייעה לו להתקבל שם ללא העוינות, שיש כאלה שציפו לה או חששו ממנה. לא מן הנמנע שראשי משפחת מוסלי ומקורביה בצמרת הפשע בישראל התגייסו כדי לארגן "הודנא" בגלות, תוך כדי המשך ההתייעצויות הקדחתניות באשר לדרך שבה צריך לנהוג מול המשטרה, האוחזת בעד מדינה מהגרעין הקשה ביותר של ארגון הפשע.
שמי ענו. צילום: באדיבות פוסטה
בכל אותה העת עקבו בדריכות אנשי המודיעין של ימ"ר תל אביב ולהב 433 אחר המתרחש בין כפר שלם לכפר המכביה, מקומות המפגש של בכירי ארגון מוסלי וארגוני הפשע מרמת גן. במקביל, אנשי המחלקה הבינלאומית באגף החקירות והמודיעין במטה הארצי צפו בחוסר אונים דיפלומטי אחר מסע ההימלטות של מוסלי וענו מרומניה אל המדינות העוינות לישראל ביבשת השחורה.
אבל גם זה לא הכין אותם להחלטה שהתקבלה בארגוני הפשע אי שם, בישראל או באפריקה, "לפרק" את שימי ענו, השותף המבצעי ובן המשפחה של עד המדינה, משרתו הנאמן של שי מוסלי בארץ ובגלות. הסיבה? לקטוע את השרשרת בעדויות של עד המדינה על מעשי רצח, שמישהו בארגון הפשע ידע היטב כי הם בוצעו יחד עם ענו ובהוראה של שי מוסלי לכאורה. חיסול נאשם השותף לפשע בפרשות הקשות ביותר ייתר את עדות עד המדינה וירוקן אותה מתוכן.
הנחת העבודה הזאת הפכה למבצע אופרטיבי ב־18 בנובמבר 2013. גופתו של שימי ענו נמצאה בשדה פתוח ביוהנסבורג הפראית. ראשו נוקב מכדורים שנורו מאחור, מה שמלמד על ההוצאה להורג שלו באכזריות מהסוג המקובל בארגוני פשע מקצועיים. מוסלי נשאר בדרום אפריקה עד היום, ליתר ביטחון.
רצח יוסי קסטרו
למרבה ההפתעה, בדרום אפריקה קיבל את פניו של שי מוסלי אחד הבכירים לשעבר בארגון העוין של אבי רוחן, דותן שוקרון. אף הוא עזב בחופזה את ישראל כמה שבועות לאחר שחברו הקרוב, יוסי קסטרו, נהרג באישון לילה מפיצוץ מטען חבלה ברכבו כשיצא מדירה של שוקרון ברמת השרון.
מטבע הדברים, ההערכה הראשונית הייתה שאיש הכספים קסטרו הוא קורבן נוסף של מלחמת הצ'יינג'ים, וכי הוא חוסל על ידי גורמים מארגון מוסלי. בתוך פחות מ־24 שעות התגלו בקיעים ראשונים בתיאוריה הזאת. שוקרון, הצלע השלישית בטריו ההנהגה של ארגון הפשע מהשרון - אבי רוחן, משה "צ'יקו" בית עדה ודותן שוקרון - לא השתתף בהלוויה ולא הופיע בשבעה של קסטרו, שהיה אחד האנשים האהובים בעולם התחתון בישראל.
הלחישות הצורמות מהלוויה על ה"כיפה אדומה" אצל שוקרון הפכו למידעים במשטרה על כך שקסטרו חוסל משום שהוא שמר אמונים למוטי חסין וסירב לדרישות של שוקרון להזרים כספים של הארגון באמצעות הצ'יינג'ים של ארגון מוסלי שופע המזומנים, שהציע אז קווי אשראי בריביות קוסמות. הרי מהסיבה הזאת בדיוק חוסל אבי דוד, חברם המשותף מארגון אברג'יל, שערק לארגון מוסלי תמורת אשראי בתנאים זולים וגמישים. עד כמה נכונים הפרטים והמידעים? קשה לדעת, אך בכל מקרה, הקרע בין שוקרון לבין חבריו בארגונים של רוחן ואברג'יל הפך לעובדה גלויה, משמע - גם שוקרון ערק לארגון מוסלי.
בתוך כמה שבועות ארזו שוקרון ואשתו את תכולת ביתם, העמיסו במכולה וטסו בעקבותיה לדרום אפריקה. אליהם הצטרפו שניים מנאמניו: האחיין כרמי שוקרון וחברו הקרוב שלומי באסה. מה היה האינטרס של שוקרון ושל אנשיו לעזוב את ארגון הפשע מהשרון, שבו הם צמחו, ולחבור לארגון מוסלי? הנוכחות שלו ושל אנשיו לצד שי מוסלי, לפני ואחרי החיסול של שימי ענו, מלמדת שכסף לא היה חסר בחיבור הזה. לפי עדויות של מקורבים, האחיינים שוקרון שהו הרבה במחיצתו של שי מוסלי, ואף נטען בהקשר זה שהם היו שומרי הסף שלו. במקביל, שוקרון ארגן לעצמו רישיון לניהול, מכירה, ליטוש ומימון סחר ביהלומים, ונטמע היטב בקהילת סוחרי היהלומים המקומית.
חודשים ארוכים מאז החיסול של ענו זרם הכל על מי מנוחות. מוסלי ושוקרון הקימו בסיס ישראלי נוסף בארץ הסוואנות, וחברים מהארץ ביקרו שם ללא הפסקה, מעדכנים ונופשים וגם מלהגים על עד המדינה ועל המפעילים שלו במשטרה. אחד כזה הוא מור דדון, שנעצר השבוע בחשד שהיה אחד מ־15 חברי הארגון שקשרו לחסל את מוטי חסין. כשטען בנאיביות בבית המשפט שהוא אסיר משוחרר ששהה חודשים ארוכים בדרום אפריקה, השיב בשנינות נציג הימ"ר, פקד יובל בן שושן: "נכון, מור דדון השתחרר מהכלא ונסע לדרום אפריקה, אבל שם היה חברו שי מוסלי, שלא נסע לדרום אפריקה כדי להמציא תרופה לחיידק האבולה".
דותן שוקרון. צילום: באדיבות פוסטה
ב־2 באוגוסט יצאו דותן וכרמי שוקרון מביתם המפואר במכונית ב.מ.וו יוקרתית לקוקטייל חגיגי שנערך בסוף אותו שבוע ביוהנסבורג ליהלומנים, בחסות ענקית היהלומים המקומית, חברת דה בירס. אשתו של אחד מהשניים נסעה לפניהם ברכב נוסף והבחינה שרכב המזוהה בדרום אפריקה כרכב משטרה עיכב אותם לבדיקה. האישה המשיכה למקום האירוע. כאשר בוששו להגיע, פנתה לחברים, ובהמשך גם למשטרה המקומית. למחרת בבוקר נמצאה המכונית שרופה בשמורת טבע מחוץ ליוהנסבורג ("הארטביספורט דאם"). במושב האחורי נמצאו שתי הגופות ירויות, כפותות וחרוכות.
מי אחראי לחיסול הכפול? משטרת דרום אפריקה לא באמת מתאמצת לחקור מי מחסל עבריינים זרים המגיעים אל שטחה. במשטרת ישראל רק יודעים לומר בהקשר הזה שהעריק השלישי מארגון רוחן, שלומי באסה, שעזב את הארץ עם האחיינים שוקרון לאחר החיסול של קסטרו, חזר לפני כחצי שנה לישראל והוא שוהה במושב עוצם, צמוד לשלום דומרני, חבר הנפש של אבי רוחן. את הפרשנות על המהלך הזה איש לא מסכים לומר.
בחזרה לכלוב העצורים
הפרטים מהחקירות של 20 החשודים שנעצרו השבוע עקב העדויות של עד המדינה, יתבררו לאשורם רק בימים ובשבועות הקרובים, אז יתברר מה נותר מהן לאחר החיסול של שימי ענו והגלות של שי מוסלי. בינתיים, באולם המעצרים של השופט שמואל מלמד בבית משפט השלום בתל אביב, מיקדה השבוע את תשומת הלב דמות אחת, זו של יוסי מוסלי, המוגדר במשטרה כראש ארגון הפשע של המשפחה.
אחרי כמעט עשר שנים מאז מעצרו, מהן שמונה שנים בתנאי הפרדה קשים, הוא חזר לכלוב של בית המשפט בתל אביב, רזה בהרבה מיוסי מוסלי "השמן" שנכנס לכלא, אבל שופע ביטחון ומנהיגות ומחלק הוראות כמו אז. השופט מלמד התנגד בתוקף לבקשת העיתונאים והצלמים הרבים, שייצא מהאולם כנהוג במקרים כאלה, כדי לאפשר צילום של החשוד המפורסם. הוא כנראה ידע למה.
יוסי מוסלי. באדיבות פוסטה
מוסלי, חבוש בכיפה ארוגה לבנה גדולה וחולצת טריקו שחורה אופנתית, חיוור משהו, נשען בזרועותיו על הזכוכית המקיפה את תא העצורים ונראה מעט מכופף, הגם שהקפיד לזקוף ראש. מבעד למשקפיו היה אפשר לראות את עיניו המרצדות מפזרות מבטים לכל עבר, כמי שמחפש פרצופים מוכרים מהעבר. ההמולה הייתה קשה לו. החיים בתנאי הפרדה ניכרים עליו, והוא עצמו לא ניסה להסתיר זאת, להפך. "שמונה שנים אני בתנאי הפרדה", הקפיד לומר לשופט, שהאריך את מעצרו ב־15 ימים בלבד.
רשימות נוספות של אמיר זוהר באתר פוסטה posta.co.il