הרכב של תשעה שופטים בבית המשפט העליון קיבל באופן חלקי את העתירות נגד ״חוק החרם״, המטיל אחריות נזיקית ללא הוכחת נזק על מי שקורא לחרם על ישראל, וביטל סעיף בחוק. הסעיפים הנוגעים לסנקציות על תקצוב של עמותות ומוסדות מתוקצבים שקוראות לחרם על ישראל נותרו על כנם.
חוק החרם, שנכנס לתוקף ביולי 2011, מאפשר לתבוע פיצויים ממי שקורא, או לוקח חלק בקריאה פומבית, להטיל חרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על מדינת ישראל, על מוסדותיה או על גופים אחרים מפאת זיקתם לישראל או לשטחים הכבושים. כך, למשל, קריאה לחרם על מוסדות אקדמיים בישראל או בשטחים, או חרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, נכללים בהגדרת החוק. החוק אף מסמיך את שר האוצר להטיל סנקציות כלכליות חמורות על כל מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו.
כזכור, ב- 2012 עתרו שמונה ארגוני חברה אזרחית לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק החרם. העותרים ציינו כי החוק מטיל "תג מחיר" על התבטאויות פוליטיות לגיטימיות ופוגע בדיון הציבורי, דווקא בנושאים הבוערים והשנויים ביותר במחלוקת. בכך הוא פוגע בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי, לכבוד ולשוויון. הסנקציות החריפות שהחוק קובע, מרתיעות מראש את מי שיבקשו להביע עמדה פוליטית באמצעות קריאה לחרם, ועל כן פגיעתו של החוק קיימת עוד בטרם הוגשה תביעה על בסיסו.
בארגונים שעתרו לביטול החוק מתחו ביקורת חריפה על פסיקת בג"ץ: "בג"ץ נמנע היום מלעשות את הדבר המתבקש - להגן על חופש הביטוי. חוק החרם הוא חוק לסתימת פיות, שכל תכליתו היא השתקת ביקורת לגיטימית. החלטת בג"ץ מאפשרת פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובזכות הבסיסית לפעולה פוליטית בעניין שבמחלוקת." לדברי מעין דק מקואליציית נשים לשלום, שקידמה בעבר חרם ומשיכת השקעות, "חרם ועידוד משיכת השקעות מוכרים בעולם ככלים לגיטימיים ובלתי אלימים. בהחלטתו היום, בג"ץ מאשר את השתקתה והגבלתה של מחאה לגיטימית שנועדה להעביר ביקורת ולפעול לשינוי המדיניות הישראלית".
עו"ד גבי לסקי, המייצגת את תנועת גוש שלום בעתירה: "מדובר בהחלטה מצערת בעלת משמעויות מרחיקות לכת, שופטי בג"צ משנים את המשפט החוקתי הישראלי כפי שהכרנו אותו עד היום ומעמיד את האינטרסים של המשך מפעל ההתנחלויות מעל הזכות הבסיסית לחופש הביטוי הפוליטי של כל אזרחי המדינה".
התרעות פיקוד העורף