רבות נכתב על המידה המשפילה שיש במבחני תפקוד לתובעי קצבאות מהביטוח הלאומי, בהם קשישים ונכים, אבל למידת האבסורד והארכאיות הבאה כנראה טרם נחשפנו. דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע מותח ביקורת על נהלי הביטוח הלאומי בכל הנוגע ליעילות המיצוי של זכויות המבוטחים. במקרה של עקרת הבית, מעמדה במוסד בעייתי במיוחד. 

בבואן של נשים לתבוע קצבת נכות הן נאלצות להוכיח שאיבדו את כושר עבודתן. רק שבניגוד לגברים, כושר העבודה שלהן לא נמדד על  פי פרמטרים רפואיים אלא על פי מבחנים משפילים, הבוחנים את מסוגלותן לבצע את מטלות משק הבית: ניקיון, שטיפת כלים, תליית כביסה ואפילו קילוף מלפפונים.

רק אם הוכיחה האישה כי אינה מסוגלת לבצע מטלות אלה, תאושר קצבתה. במקרים רבים תאושר לה קצבה חלקית בלבד. גבר שאינו עובד ותובע קצבת נכות אינו נדרש למבחן הכנסה דומה. הביטוח הלאומי מגדיר רק נשים כ"עקרת בית". 

על פי חוק הביטוח הלאומי, אישה מוגדרת "עקרת בית" אם לא עבדה למעלה משלוש שנים. הגדרה זו חלה גם על נשים שהפסיקו לעבוד לתקופה מוגדרת. 
ריקי (שם בדוי) היא בת 59 ואם לארבעה. היא עבדה במשך שנים במרכול, אבל בשנים האחרונות היא עקרת בית הסובלת מבעיות גב, מוגבלת בשימוש ביד שמאל עקב פגיעה בכתף, וגם חולת סכרת ומתקשה בביצוע עבודות הבית. 
בדוח של פקידות השיקום בביטוח הלאומי צוין לגביה בפסקנות: "ריקי יכולה להכין אוכל, לסדר את הבית גם ללא הרמת חפצים כבדים ולטפל בכביסה חוץ מתלייתה". 
רחל מרדכי מחיפה היא בת 62 ואם לחמישה. לאחר שלא עבדה מספר שנים היא הגישה תביעה לביטוח הלאומי על מנת לקבל קצבת נכות, בעקבות מגבלה קשה בתפקודה. 
 
מרדכי סובלת מסכרת הגורמת לה לחוסר תחושה בכפות הרגליים, בעיות אורתופדיות המקשות עליה את התפקוד. אף שנקבעו לה 75% נכות, זכאותה לקצבה נשללה מאחר ונקבע כי היא מסוגלת לתפקד במשק הבית. 
 
בחוות הדעת של העובדת הסוציאלית מהביטוח הלאומי נכתב: "רחל מתקשה לרכוס כפתורים ולשרוך נעליים. מתקשה לבצע מטלות הכרוכות במאמץ פיזי, כגון: תליית כבסים כבדים, שטיפת רצפות וכן להדיח כלים ולבצע עבודות קילוף וחיתוך עדינות. עם זאת, התובעת לא איבדה 50% או יותר מכושרה לתפקד במשק הבית".
לדברי לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, "ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה אפליה וקיפוח של נשים בחסות החוק. לא יכול להיות שבמדינה נאורה בוחנים אישה הפונה לביטוח לאומי בבקשה לקבלת קצבת נכות על פי היכולת שלה לגהץ ולשטוף כלים. הממשלה הבאה תיבחן גם ביכולתה לתקן את האפליה הזו. חוק הביטוח הלאומי הוא ארכאי". 
גם במוסד לביטוח לאומי טוענים כי הכנסת היא זו שהתמהמה בחקיקה: "הביטוח הלאומי כבר הגיש בעבר מספר הצעות לכנסת על ביטול האבחנה בין נשים לגברים בחוק הביטוח הלאומי. אולם היות ולתיקוני חקיקה מהסוג הזה ישנן השלכות תקציביות משמעותיות, עד כה הכנסת לא אישרה אף אחת מן ההצעות, אף שהביטוח הלאומי עצמו יזם מספר הצעות כאלו, עם חלופות".