גדול אמני ישראל, הצייר והפסל מנשה קדישמן הלך לעולמו שלשום לאחר שחש ברע ואושפז בבית חולים שיבא בתל השומר. קדישמן (82), שזכה בפרס ישראל בפיסול, נחשב בעיניים רבים כאחד האייקונים של האומנות הישראלית העכשוויות. אנשי תרבות רבים הספידו אותו במהלך סוף השבוע וסיפרו כי היה "חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי".
השחקן הוותיק חיים טופול סיפר כי הוא ביקר את קדישמן בבית החולים שלשום, בטרם מת: "הוא היה מעין מנטור עבורי בתחום הפיסול", סיפר טופול. האמן עופר ללוש, השוהה בבייג'ין, הספיד את חברו וסיפר כי "קדישמן היה איש גדול מהחיים". ללוש סיפר אתמול לחדשות 2 כי מדובר באדם, "שניחן בתכונה הכי יקרה שיכולה להיות: לאהוב ולהיות נאהב... הוא היה אמן גדול ולא פחות מכך - איש חכם".
קדישמן נולד בתל אביב. בגיל 15 אביו נפטר, וקדישמן נאלץ לעזוב את בית הספר על מנת לעזור בעבודות הבית ובפרנסה. לאחר שהתגייס לצה"ל, הצטרף קדישמן הצעיר ליחידת הנח"ל הראשונה.
במסגרת שירותו, הוא שימש כרועה צאן בקיבוץ מעין ברוך ובקבוצת יזרעאל. מדובר היה במפגש הראשון של קדישמן עם החיה שהפכה בשלבים מאוחרים יותר בחייו למוטיב הבולט ביותר עם יצירותיו. קדישמן למד, בתחילת דרכו המקצועית, בין השנים 1947-1950, פיסול במשך שלוש שנים אצל משה שטרנשוס שהיה פסל וצייר. בהמשך למד אצל האמן והפסל רודי להמן בין השנים 1959-1960.
בסוף שנות ה-50', עבר קדישמן להתגורר בלונדון, שם למד פיסול בבתי הספר לאמנות סנט מרטין וסלייד, שם הכיר את האמן אנתוני קארו, שהתפרסם ביצירת פסלי ענק מפלדה ואלומיניום. קארו הנהיג בשנות ה-60 תנועה שהתמחתה ביצירת גישות חדשות לאמנות הפיסול. קדישמן הפך עד מהרה לאחד האמנים הבולטים בתנועה. במהלך 13 השנים שהתגורר בלונדון, התפרסם קדישמן ברחבי העולם.
הוא נשא אישה באותה תקופה, ונולדו לו שני ילדים. בני הזוג נפרדו בשלב מסוים והאומן חזר לגור בישראל והחליט להשתכן בתל אביב. עבודותיו הוצגו ברחבי העולם, בשנת 1995 קיבל את פרס ישראל בתחום הפיסול. באותה השנה הוא החל לצייר את דיוקנאות הכבשים המפורסמים שלו שמהווים את סימן ההיכר שלו. בשנת 2005 הוקרן בפסטיבל ירושלים הסרט "הכבשה הכחולה" העוסק בחייו. קדישמן זכה בפרסים רבים במהלך חייו, בהם גם פרס סנדברג לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון ישראל, פרס ראשון בתחרות פיסול בפריז ובפרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול מטעם עיריית תל אביב יפו.
במסגרת שירותו, הוא שימש כרועה צאן בקיבוץ מעין ברוך ובקבוצת יזרעאל. מדובר היה במפגש הראשון של קדישמן עם החיה שהפכה בשלבים מאוחרים יותר בחייו למוטיב הבולט ביותר עם יצירותיו. קדישמן למד, בתחילת דרכו המקצועית, בין השנים 1947-1950, פיסול במשך שלוש שנים אצל משה שטרנשוס שהיה פסל וצייר. בהמשך למד אצל האמן והפסל רודי להמן בין השנים 1959-1960.
בסוף שנות ה-50', עבר קדישמן להתגורר בלונדון, שם למד פיסול בבתי הספר לאמנות סנט מרטין וסלייד, שם הכיר את האמן אנתוני קארו, שהתפרסם ביצירת פסלי ענק מפלדה ואלומיניום. קארו הנהיג בשנות ה-60 תנועה שהתמחתה ביצירת גישות חדשות לאמנות הפיסול. קדישמן הפך עד מהרה לאחד האמנים הבולטים בתנועה. במהלך 13 השנים שהתגורר בלונדון, התפרסם קדישמן ברחבי העולם.
הוא נשא אישה באותה תקופה, ונולדו לו שני ילדים. בני הזוג נפרדו בשלב מסוים והאומן חזר לגור בישראל והחליט להשתכן בתל אביב. עבודותיו הוצגו ברחבי העולם, בשנת 1995 קיבל את פרס ישראל בתחום הפיסול. באותה השנה הוא החל לצייר את דיוקנאות הכבשים המפורסמים שלו שמהווים את סימן ההיכר שלו. בשנת 2005 הוקרן בפסטיבל ירושלים הסרט "הכבשה הכחולה" העוסק בחייו. קדישמן זכה בפרסים רבים במהלך חייו, בהם גם פרס סנדברג לאמנות ישראלית מטעם מוזיאון ישראל, פרס ראשון בתחרות פיסול בפריז ובפרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול מטעם עיריית תל אביב יפו.
בעבר כאשר נשאל על מוטיב הכבשים בעבודתו, ענה קדישמן: "הכבשים הן חלק ממני, מהטבע שאני קשור אליו. אני מרגיש שכל כבשה שתלויה בבית היא כמו איקונה של סנטה מריה בבית נוצרי. הכבשה היא איקונה חילונית, שבעיניי קשורה באופן מטאפורי לחיילים שנפלו במלחמות. ליצחק במעמד העקידה היה איל כתחליף. לחייל ההרוג לא היה איל שיתפוס את מקומו. כתבתי פעם על עבודה שלי 'החייל ההרוג לעולם לא יאמר אני אוהב אותך'".