בדיון שהתקיים היום (רביעי) בועדת החינוך של הכנסת אנשי אקדמיה טענו כי לא קיים חרם אקדמי על ישראל, בעוד שחברי הכנסת הסיטו את הדיון לפסים פוליטיים.
"כיצד יתכן שבזמן שדאעש עורף ראשים בסוריה ובעיראק, בזמן שבאיראן כובשים ופוגעים בריבונותה של תימן, בוחשים בענייניה של לבנון וזכויות אדם נרמסות בעולם הערבי ברגל גסה, מדינת ישראל היא המדינה היחידה שנאלצת להתמודד עם קמפיין אגרסיבי ומתוזמר. אם מדינות אירופה אינן מונעות מסולם ערכים אוניברסאלי ולא מסולם ערכים הומני- אז מה מניע אותן בפעילותיהן? אין לי ספק שזוהי האנטישמיות הישנה והרעה", כך אמר יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) בדיון בנושא החרם האקדמי על מדינת ישראל. 
"בחיים המעשיים שלנו, אנחנו לא כל כך מרגישים את החרם האקדמי; יש לנו שיתופי פעולה עם מדענים מחו"ל, אנחנו זוכים למענקים מהאיחוד האירופאי והחוקרים שלנו מאוד מוערכים בעולם, אבל אסור לנו לשקוט על השמרים", אמרה פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,

בדיון השתתפו נשיאי אוניברסיטאות וחוקרים אשר הדגישו כי החרם האקדמי אינו גלוי אלא סמוי. "כל אחד מאיתנו נתקל במהלך עבודתו בקולגות שמגיבים בצורות מגוונות כלפי מדינת ישראל. חלקם ישתפו איתי פעולה מבחינה מחקרית אך לא יגיעו לביקור או לכנסים בישראל", תיאר את המצב המורכב פרופ' דן אורון מהאקדמיה הלאומית למדעים. 

"אין ספק שיש גחלים לוחשות"
"מדינת ישראל צריכה להתנהל בחוכמה ולאפשר חופש תנועה למדענים. יש לעולם גם בעיה עם מוסדות אקדמיים שנמצאים מעבר לקו הירוק. אנחנו לא מרגישים בחרם, אך עם זאת, אין ספק שיש גחלים לוחשות", הוסיף אורון.
פרופ' מנחם בן ששון, נשיא ועד ראשי האוניברסיטאות לשעבר, הסביר כי יש הבדל בין חרם גלוי לחרם סמוי. "בינתיים אוניברסיטאות לא מחרימות וגדולי החוקרים נמצאים פה בזירה, אך יש תופעה של חרם רדום. אני מצפה מהגורמים שיושבים כאן להקצות תקציבים ולהביא את החוקרים הבינלאומיים והסטודנטים מחו"ל לבקר בישראל ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם האקדמיות בעולם". 
פרופ' שלמה גרוסמן, יו"ר ועד ראשי המכללות ונשיא המכללה האקדמית אשקלון, הוסיף כי "קיימת תסיסה בקמפוסים ומקורה בסטודנטים והיא עולה כלפי מעלה למרצים. הבעיה הרצינית היא שהסטודנטים מתארגנים ויוצרים אווירה אנטי ישראלית כללית נגד האקדמיה. הצעתי לשלוח סטודנטים עם מלגות לחו"ל שיהוו את הגרעין שיפעל מול מארגני החרמות". 
חברי הכנסת שהשתתפו בדיון העדיפו למקד את הדיון בהיבט הפוליטי-מדיני ולאו דווקא האקדמי. ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) אמר: "אנחנו עוברים מוועדה לוועדה באותו נושא. זהו מאבק רב חזיתי ולכן מורכב יותר. אנחנו רואים רק את קצה הקרחון ויש הרבה יותר מתחת לפני המים. אנחנו יכולים לטפל בסימפטומים אבל צריכים לטפל במחלה עצמה והמחלה היא שמדינת ישראל לא פועלת להוביל הסדר מדיני. הסדר מדיני אמנם לא יפתור את כל הבעיות כי יש גם אנטישמיות, אך זה היה מוריד עומס ניכר".
חנין זועבי (הרשימה המשותפת) אמרה כי "יש פשע ששמו כיבוש שכל העולם מכיר בו. יש סבל של שני מיליון בני אדם בעזה. יש דור שלם שמונעים ממנו ללמוד ולנוע. לישראל אין שום ביקורת עצמי והעולם איבד כל ביטחון או אמון שתהיה לישראל ביקורת עצמית ולכן לקח על עצמו לקדם פתרון תוך שימוש באמצעים של חרם".