מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם הבוקר (חמישי) דוח מטריד על מחירי המזון בארץ, על פערי ההכנסות ועל שיעור העוני.
על פי ממצאי הדוח, בין השנים 2005-2011 עלו מחירי המזון באופן משמעותי ומרבית קבוצות המזון נעשו יקרות יותר מאלה שבמדינות המשתייכות OECD .
מהדוח עולה כי ב־2005 היו מוצרי החלב בישראל יקרים ב־6% מהממוצע במדינות המפותחות, אך ב־2011 היו יקרים ב־51% מהממוצע. גם הלחם, הדגנים ומוצרי הבצק, שהיו זולים יותר ב־19% מהממוצע התייקרו בתוך שמונה שנים לרמה הגבוהה ב־26% ממוצע OECD . אחת הסיבות לכך, לדעת מחברי הדוח, היא שהממשלה אינה משחררת את חסמי היבוא על מוצרי מזון ולא פותחת את המשק המקומי לתחרות.
נוסף על כך, מהדוח עולה כי שיעור צריכת מזון מיובא עומד על 16% בלבד מסך ההוצאה הפרטית על מזון לעומת שיעור צריכת רהיטים מיובאים (40%), מוצרי חשמל (80%) ומוצרי הלבשה וצריכה אישית (70%).
חוקרי מרכז טאוב מצאו גם כי התחרות הקיימת בתעשיית המזון כמעט שאינה מתקיימת בקרב סוגי המזון הנצרכים ביותר ובהם מוצרי קמח ודגנים, בשר ומוצריו, פירות טריים, חלב ומוצריו ומשקאות קלים. שיעור היבוא בקטגוריות אלה נחשב לנמוך במיוחד.
הדוח בחן את המגמות במשק לאורך 12 החודשים האחרונים והעלה גם כי שיעור העוני בישראל ממשיך להיות גבוה ביחס למרבית המדינות המפותחות, אף שחלה בו ירידה קלה בשנים האחרונות. כמו כן נטען כי אי השוויון בהכנסות בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח ונמצא במגמת עלייה ארוכת טווח, וכך גם מדד עומק העוני (הפער בין הכנסתן הממוצעת של המשפחות העניות לקו העוני). כך לדוגמא, ההכנסה הממוצעת של משפחות עניות בישראל ב־1992 הייתה נמוכה ב־26% מקו העוני, וב־2010 הייתה נמוכה ב־31%.
הדוח בחן את המגמות במשק לאורך 12 החודשים האחרונים והעלה גם כי שיעור העוני בישראל ממשיך להיות גבוה ביחס למרבית המדינות המפותחות, אף שחלה בו ירידה קלה בשנים האחרונות. כמו כן נטען כי אי השוויון בהכנסות בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח ונמצא במגמת עלייה ארוכת טווח, וכך גם מדד עומק העוני (הפער בין הכנסתן הממוצעת של המשפחות העניות לקו העוני). כך לדוגמא, ההכנסה הממוצעת של משפחות עניות בישראל ב־1992 הייתה נמוכה ב־26% מקו העוני, וב־2010 הייתה נמוכה ב־31%.
במקביל ערכה השבוע הכנסת ישיבה מיוחדת של הוועדה לביקורת המדינה כדי לדון בממצאי מבקר המדינה הנוגעים לבזבוז המזון. על פי ממצאי הדוח, כמויות המוערכות בעשרות אלפי טונות של פירות וירקות הראויים למאכל אדם, ולעתים אף באיכות גבוהה, מושמדות מדי שנה מטעמי כשרות במקום להגיע לנזקקים. נוסף על כך, המבקר קבע כי במשרד החקלאות, במועצת הצמחים ובמשרד לשירותי דת לא יודעים מהו היקף התופעה, וכלל לא נבחנה האפשרות להפנות, בכפוף לדרישות ההלכה, תוצרת זו להאכלת נזקקים. מבקר המדינה אף הדגיש כי גופים פרטיים רבים, ובהם מלונות, חברות לשירותי הסעדה ומסעדות נמנעים מתרומת המזון העודף או מגבילים אותה משיקולים משפטיים מחשש לתביעות. בנושא זה הציע המבקר כי יוסרו החסמים המשפטיים ויינתנו תמריצים כלכליים לגופים אלה, כך שתוגדל כמות המזון הנתרמת.
יו״ר הוועדה ח״כ קארין אלהרר (יש עתיד) קראה למשרד הכלכלה להסדיר בחוק את ניצול עודפי המזון ולמשרד החקלאות להתקין תקנות בנושא, ואמרה: "40% מהזבל היומי בישראל מורכב ברובו ממוצרי מזון או ממזון שפג תוקפו. כשיש במדינה אנשים עניים שאין להם כסף לקנות אוכל, הפערים הם בלתי נתפסים".
לדבריה, "בעוד שבישראל קיימים אנשים רעבים עודפי מזון בכמות ובאיכות נזרקים בגלל חוסר מחשבה, חוסר תכנון ועצלות חוקתית".
במכתב שנשלח אתמול אל ראש הממשלה בנימין נתניהו מתח יו"ר חסדי נעמי, אחת העמותות הגדולות והוותיקות בישראל בתחום הרווחה, ביקורת על חוק ההזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים השובתים רעב.
לדברי הרב יוסף כהן, "מדובר במחבלים שאחראים לרצח ולפגיעה במאות אזרחים ישראלים, ומוזנים מדי יום גם שלא בכפיה, מקבלים מיטה וזוכים להמשיך את חייהם".
הוא הוסיף כי "זה המקום להזכיר שבישראל 2015 יש עשרות אלפי אנשים רעבים שמקבלים מענה ממגוון עמותות המנסות לרפא את מחלת הרעב, שלצערנו רק הולכת ומתפשטת. איננו מצליחים להבין את ההיגיון בכך שמדינת ישראל מנסה לקדם את החוק הזה, בזמן שבישראל יש ישראלים חפים מפשע שמוצאים עצמם רעבים מדי יום ביומו".