אחד הפרמטרים שנבדקו בדוח משרד הבריאות על בתי החולים שפורסם אתמול בודק את הזמן שנדרש לבתי החולים לבצע צנתור בקרב הסובלים מאוטם שריר הלב, כשהתקן עומד על 90 דקות.
בקרב הקרדיולוגים הבכירים מדגישים את חשיבות ביצוע הצנתור כמה שיותר מהר, ויודעים שאי עמידה בזמנים יכולה לסכן חיים. "ככל שעובר יותר זמן עד ביצוע הצנתור, הנזק שנגרם לשריר הלב רב יותר", אומר פרופ' חיים לוטן, יו"ר איגוד הקרדיולוגים ומנהל מערך הלב בבית החולים "הדסה".
פרופ' לוטן מסביר כי "התקף לב זה חסימה של כלי שמוביל אל שריר הלב. השריר יכול לחיות ארבע עד שש שעות ללא דם, עם יכולת להתאושש. ככל שעובר הזמן הפגיעה בשריר תתעצם וזה יגרום לנכות קשה, אי ספיקת לב משמעותית בעתיד או אפילו למוות. לכן, אנחנו בהדסה מקפידים להיות בקשר כבר עם צוות האמבולנס. הם מתקשרים אלינו מזירת הפינוי ועד שהחולה מגיע, אנחנו כבר מספיקים להזעיק את הצוות הרפואי המתאים אל חדר הצנתורים".
"חלון הזמן של 90 דקות נקבע בצורה שרירותית, אך הוא זהה להנחיות האמריקאיות", מסביר פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מערך הקרדיולוגיה במרכזים הרפואיים בילינסון והשרון בפתח תקווה. "באירופה מחמירים אפילו יותר וקובעים שבמרכזים שיש בהם חדרי צנתור צריכים לבצע תוך שעה".
"מספרים חלק מהסיפור"
עם זאת, פרופ' קורנובסקי מדגיש כי "צריך לזכור שהמדד מתייחס רק לזמנים ולא בהכרח להצלחה של הפעולה, אז זה מדד שהוא מאוד חד מימדי. בעצם מספרים לנו רק חלק מהסיפור".
התוצאות שפורסמו, לדבריהם, טעונות שיפור, אך הם מאמינים גם שבעקבות חשיפת הנתונים לציבור - השיפור יגיע בקרוב. "יש מקום להשתפר, חייבים לשאוף שכל בתי החולים יוכלו לממש את כלל 90 הדקות לפחות ל-70% מהחולים, וזה עוד לא המצב", אומר פרופ' לוטן, "צריך לעבור בית חולים-בית חולים ולראות מה הבעיה בכל מקום.
פרופ' לוטן מוסיף: "לא כל בתי החולים נחלו הצלחה בבדיקה, יש כאלה שיצטרכו להתמודד עם הממצאים ולראות איך מארגנים את הדברים, הנהלות בתי החולים צריכות לקחת אחריות על זה".
"אני חושב שמשרד הבריאות פרסם את הנתונים כמנוף לשיפור", אומר פרופ' קורנובסקי, "ההד הציבורי של זה גדול, וברגע שדבר כזה הופך לשיחת היום, אני מבטיח שכבר הבוקר גם בתי החולים שדורגו כפחות טובים יתחילו לעשות עבודה שתוביל לשיפור דרמטי, כדי להצליח יותר בביקורת הבאה".