החלטת בג"ץ כי יש להרוס את בתי המריבה, מבני דריינוף בבית אל, עוררה סערה בקרב השרים וחברי הכנסת מהימין.

חבר הכנסת מוטי יוגב מהבית היהודי אמר היום (רביעי) לפני כניסתו לדיון בועדת חוץ וביטחון על פסיקת בג"ץ להרוס את המבנים בבית אל כי "יש לעלות עם דחפור די-9 על בית המשפט העליון ולהרוס אותו".

לצד הזעם, שרת המשפטים, איילת שקד, ושר החינוך, נפתלי בנט הבהירו כי על אף שאינם מרוצים מהחלטת בג"ץ יש לקבלה ובמקביל לפעול למען הרחבת ההתיישבות. 

שרת המשפטים הדגישה כי יש לקבל את החלטת בית המשפט. "אנו חיים תחת שלטון חוק ועלינו לקבל פסק הדין ועמו את רוע הגזרה. הבתים בבית אל יהרסו וייבנו מיד לאחר מכן. זוהי הדרך היהודית - לא מאבדים תקווה וממשיכים לבנות, לבנות ולבנות. ועדת ההסדרה, שקמה בימים האחרונים, נועדה בדיוק לשם כך ועל מנת למנוע את החורבן הבא.  נדאג שעם ישראל יבנה בארץ ישראל וירגיש בטוח במכורתו. חודש אב יהפוך מחודש של חורבן לחודש של שמחה. אני קוראת לשר הבטחון ולראש הממשלה לקיים את הבטחותיהם לבוחרים ולמען המתקת הגלולה להתחיל ולבנות כבר היום, בלי תירוצים", אמרה שקד.

שר החינוך, נפתלי בנט התייחס להחלטה של בג"ץ ואמר כי "פסיקת בג"ץ מאכזבת מאוד. מדובר בבתים שיש להם אישורי בנייה. יהרסו ויבנו מחדש - זאת חלמאות. עם זאת הפסיקה מחייבת וגם אם אנו לא מרוצים אנו קוראים לציבור לא להפעיל בשום מקרה אלימות. נקודה".

לצד הדרישה לקיים את ההחלטה הוסיף בנט: "אנו נדרוש התיישבות ביהודה ושומרון. המשך בנייה סדורה כמו בכל מקום בארץ ישראל. ראש הממשלה הבטיח לאנשי בית אל בנייה של שכונה חדשה. ההבטחה לא קויימה ונדרוש לקיים אותה. אני קורא בשום מצב לא להפעיל אלימות. הפסיקה לא נראית לי ראויה אבל היא הפסיקה. אנו במדינת חוק ונקיים את החוק. אני חושב שהמעשה של שר הביטחון היה בלתי הכרחי ולא היה מחוייב המציאות. אף אחד לא עבר שם על החוק. זאת היתה טעות בבחינת אבן אחת שמישהו זורק לבאר אלף איש לא יוציאו אותה".

"בג״ץ מנותק מהציבור הישראלי ומההתיישבות"

שר החקלאות, אורי אריאל, דרש מראש הממשלה, בנימין נתניהו ליישם את הבטחותיו ולקדם את הבנייה: "אני דורש מראש הממשלה לאשר עוד היום את בניית 300 יחידות הדיור שהבטיח עוד לאחר פינוי בתי האולפנא ולאפשר את בניית בתי דריינוף באופן מיידי לאחר ביצוע פסיקת בג״ץ. המציאות שבה הורסים בתי יהודים בארץ ישראל ועוד בתקופת כהונתה של ממשלה לאומית שנבחרה ברוב גדול היא מציאות שלא נוכל לאפשר את קיומה. יש להפסיק את ההקפאה מיידית".

שר התיירות, יריב לוין, כינה את פסיקת בג"ץ "חרפה" והוסיף כי "זהו כתם מוסרי נוסף על מערכת המשפט. שוב הוכח ששופטי בג״ץ פוסקים מתוך אג׳נדה פוליטית ומתוך שנאה למפעל ההתיישבות. אין ספק שלו היה מדובר בבנייה ערבית במזרח ירושלים או בבנייה בדואית בנגב לא היו שופטי בג״ץ פוסקים כפי שפסקו.אני קורא לממשלה להורות לאלתר על ביצוע כל צווי ההריסה הקיימים במדינה טרם ביצוע הצו בבית אל, ובמקביל עלינו לפעול לשינוי שיטת בחירת השופטים על מנת להבטיח כי הרכבו של בג״ץ יהיה מאוזן ופלורליסטי".


עימותים עם כוחות הביטחון בבית אל בעקבות הכרעת בג"ץ. צילום: מאיר הלל, סוכנות תצפית

שרת התרבות והספורט, מירי רגב, כתבה בעמוד הפייסבוק שלה כי החלטת בג״ץ בעיניין הריסת בתי דריינוף בבית אל אינה מפתיעה. "כפי שאמרתי בעבר, בג״ץ מנותק מהציבור הישראלי ומההתיישבות, לצערי הצדק לא נמצא בירושלים וקיימת אפליה בכל מה שקשור בצווי הריסה ומימושם בקרב הציבור הערבי והבדואי. אני דורשת שכל צווי ההריסה ייושמו וימומשו באופן שווה גם במגזר הערבי כפי שהם מיושמים במגזר היהודי. אני קוראת לשרת המשפטים להורות על ביצוע לאלתר של כל צווי ההריסה במגזר הערבי כפי שמיושמים במגזר היהודי".

"פסק הדין - מסמר נוסף בארון הקבורה של בג"ץ"

ח"כ בצלאל סמוטריץ' מסיעת הבית היהודי אמר בתגובה להחלטת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור כי "פסק הדין הזה הוא מסמר נוסף בארון הקבורה של בג"ץ כמוסד ששכח כבר מזמן את מקומו ואת תפקידו. מדינה מתוקנת לא יכולה להשלים עם מצב שבו ראש הממשלה והממשלה כולה מעוניינים לקדם מדיניות מסוימת, ובית המשפט, בגלל שיקולי כבוד ואגו, מסרב לאפשר לה לעשות זאת. מאחר ובית המשפט לא מכיר את מקומו, אין מנוס מלהעמיד אותו על מקומו בחקיקה".

יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג מתח ביקורת על בנט ושקד ואמר כי "אני מתקומם כלפי ההאשמות חסרות השחר של בנט וחלק מהשרים כלפי בג"ץ, ראש ממשלה שר ביטחון שרת משפטים ושר חינוך מהימין. אז את מי הם יאשימו אם לא את בית המשפט העליון?.

הרצוג הדגיש את העובדה כי מדובר בפלישה לא חוקית לטענתו והוסיף כי "מדובר באדמה פרטית שפלשו לתוכה. הרושם שנוצר שמפנים דיירים הוא לא נכון. מדובר בשני מבנים ריקים שבית המשפט העליון בראשות הנשיא גרוניס שהוא לא אקטיביסטי הורה כבר לפני שנה וחצי לפנותם. להפוך את זה עכשיו לקרדום לחפור בו נגד חיילי צה"ל זו שערוריה שאין כדוגמה. אני קורא לראש הממשלה לפטר את השר יריב לוין שהשתלח בנאצות בעליון ושרים אחרים שהשתלחו בשר הביטחון".

ח"כ יואל חסון טען כי על חברי הכנסת מהימין לקבל את הכרעת בית הדין, לסייע ביישום שלה ולא ללבות את האש. "סיפור הבתים בבית-אל פשוט מאוד, זה לא חוקי. שרים, ח"כים ואזרחים - כולם מחויבים לשלטון החוק ולכן אני מצפה ממנהיגי הימין שיפנו את הבתים מהמפגינים ויאפשרו לכוחות הביטחון ליישם את החלטת בג"ץ".

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' התייחסה בעמוד הפייסבוק שלה להכרעת בג"ץ ומתחה ביקורת על התנהלותו של נתניהו: "זה הזמן לשים קץ לאירוע האומלל הזה, שהאיר את ממשלת נתניהו במלוא כלימתה".
 
יחימוביץ' הפנתה אצבע מאשימה לימין וכתבה: "תתביישו. כששר הבטחון בוגי יעלון הוא השר היחיד בממשלה שמתייצב לימין שלטון החוק, ואומר שלא יתן לפורעי חוק לעשות כרצונם - תתביישו. כשבתים פרטיים נבנים שלא כחוק, במיזם עסקי, על קרקע פרטית שיש לה בעלים חוקיים – פלסטינים - תתביישו"
 
"כשחיילי צה"ל ושוטרים ממלאים את תפקידם וחוטפים מכות וקללות, משל היו צבא ומשטרה של שלטון זר - תתביישו. כשנפתלי בנט, שר החינוך של מדינת ישראל, עומד על הגג, מזדהה עם פורעי חוק, ולא אומר מילה לטובת חיילי צה"ל שנמצאים איתו שם בשליחות הממשלה - תתביישו", הוסיפה יחימוביץ'.
 
ח"כ עיסאוי פריג' התייחס גם הוא לצורך להרגיע את הרוחות: "כעת הגיעה שעת המבחן של הממשלה, של שרי החינוך והמשפטים שבמקום להמשיך וללבות את היצרים צריכים עכשיו לעמוד לצד בג"ץ ולסייע ליישם את פסיקתו. המשך ההשתלחויות בבג"ץ ובשלטון החוק ייתנו אולי לבנט, שקד, לוין וחבריהם מעט נקודות אצל נערי הגבעות, אבל יעלה את כולנו לגבעות ולהרים של אלימות שמחירם יהיה גבוה".
ח"כ אביגדור ליברמן תקף את רה"מ ואת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון. "החלטת בג״צ על הריסת הבתים בבית-אל שמה חותמת סופית על ההתנהלות הכושלת של רה״מ ושר הבטחון, שאו שעסקו ב'הטעייה ובהפרת סיכומים', כפי שהאשימה שרת המשפטים איילת שקד את השר יעלון, או שהם פשוט שלומיאלים שאינם יודעים לשלוט ולנהל כראוי. בכל מקרה, נתניהו ויעלון אינם ראויים להנהיג את המדינה", אמר ליברמן.

כזכור, בג"ץ דחה היום את הבקשה להימנע מהרס בתי דריינוף בבית אל. בית המשפט קבע כי הבתים נבנו על קרקע פלסטינית ועל כן יש להרוס אותם ביומיים הקרובים. 

בפסיקה נכתב כי "דעת הרוב ביקשה איפוא לשים סוף פסוק להתדיינות בגורלם של המבנים, אף ב'מחיר' ויתור מודע על האפשרות להכשירם. משאלה הם פני הדברים, לא ניתן לקבוע כי ההתפתחות התכנונית עליה עמדה העותרת עולה כדי נתון מהותי המצדיק דיון מחודש בסוגיה".
 
עוד נכתב בפסק הדין כי "בית המשפט כבר 'שקלל' את האפשרויות התכנוניות בפסק הדין הקודם ואיזנן עם שיקולים חשובים אחרים. הכרעתה של דעת הרוב לא נסמכה רק על התמשכותם של הליכי התכנון, אלא גם על התנהלותה של המדינה בהליך ועל היותה של הקרקע פרטית".