מיכה שוורץ מתקרב לגיל 70, ועדיין כל בוקר יוצא ללול, במושב שדמות דבורה, כדי שלא יהיו תקלות. הקיץ, כשהחום חצה את גבול ה־40 מעלות באיזור הגליל התחתון, הוא ידע שכל מעלה נוספת תעלה בעופות מתים ובהפסד כספי. רק לפני כמה שבועות, ביום השיווק, החמסין הרג לקולגה 8,000 עופות.
“זו עבודה בתוך החרא, סלח לי על הביטוי”, התנצל. “זה מסריח, לא נעים, קשה. כשיש לך בעיה בלול, העופות מתים ואין דרך חזרה. בימים החמים אני בכלל לא בבית, כל הזמן בתנועה, לראות שהכל בסדר. מי שנולד איכר, לא יכול להיות מהנדס”.
את המשפט האחרון שוורץ אמר מדאגה, כי ענף הפטם, עופות למאכל, נמצא כעת בסערת רגשות ואיום קיומי ממשי. עד עכשיו השוק דאג לווסת את עצמו באופן מבוקר כדי שתהיה עבודה לכולם. המשחטות היו מסמנות את הביקוש, המדגרות היו מספקות את האפרוחים ולכל מגדל הייתה מעין מכסה שאיכשהו הבטיחה את פרנסתו.

רק שכעת חוק ההסדרים מעביר שינוי שלפיו יבוטלו המכסות, כדי לרסק את מה שמשרד האוצר מכנה “הקרטל בענף הפטם”. מעכשיו יוכלו לגדל כמה שרוצים, וכך, לטענת המושכים בחוטים, ירד מחיר העוף בחנויות.
“ישבנו עם פקידי האוצר שדיברו איתנו במילים יפות ואמרו ‘דווקא אתכם אנחנו רוצים לשמור’. אמרתי ‘איך אתה יכול, אם זה מה שאתה עושה?’”, סיפר גדעון גואטה, לולן ממושב גורן. “אני בעד תחרות והורדת יוקר המחיה, אבל תיצור תחרות שווה. תמנע מונופול. מי שבעל משחטה, או מכון תערובת, או מדגרה, שלא יגדל בעצמו עופות. אני יכול להתמודד מול מגדל אחר, אבל לא מול מגדל שהוא בעל מערכת גדולה. הוא מגיע ישירות לקמעונאי ולסיטונאי. הרי ברגע שאתה פותח את השווקים, הראשון שנמחק זה אני”.

גדעון גואטה, לולן ממושב גורן. צילום פרטי
 
בארגון מגדלי העופות מספרים שבאוצר מחזירים אותם שוב ושוב לשנת 2012 אז המחירים היו בשפל, אבל לדבריהם זו לא הייתה שנה מייצגת.
“זו הייתה שנת משבר בענף. הפטם נמכר בפחות מעלות הייצור”, מספר שוקי בשן, יו”ר ארגון מגדלי העופות. “צריך להשוות בממוצע רב־שנתי ולא לשנה אחת. מחיר העוף ב־15 השנים האחרונות לא עבר את המדד. קרה פעם שמישהו קנה עוף במחירים לא סבירים? קרטל יכול היה תיאורטית להקטין ב־30% את הכמות ולגרום למחירים לעלות וזה לא קרה מעולם, כי המועצה לא נתנה”.
יעבדו במחשבים?
 
שוורץ מלקק עד עכשיו את פצעי אותו משבר לפני שלוש שנים. “באופן אישי הפסדתי אז מיליון שקל”, הוא מספר. “המון חקלאים פשטו רגל. במשך השנים ירדה כמות המגדלים מ־6,000 ל־600. הצלחנו לחיות בכבוד, להתפרנס כמו שצריך, להחזיר חובות ועכשיו שוב בלגן בענף. הרי ברור מה יקרה. האוליגרכים לא אומרים ‘בואו נמשיך כולנו להרוויח’. כל אחד רוצה להראות שהוא יותר גדול. יהיה בלגן. יום אחד מחיר העוף יהיה שקל ולמחרת עשרה שקלים. בעלי ההון ישתלטו”.
בישראל, אם כל הלולים יגדלו כמה שהם רוצים, יש אפשרות לספק עופות ב־40% מעל הביקוש. לכן קיים הוויסות, שנועד לכך שהמחירים לא ירדו לרצפה ומגדלים לא יספגו מהלומה. לול יכול לגדל שישה מחזורים של עופות בשנה, אבל בגלל הוויסות הוא מגדל חמישה מחזורים. כך נשמרים פרנסת המגדל ומחיר המטרה.
“אנחנו לא אנשים צעירים, מתקרבים לגיל 60, ועשרות שנים נמצאים בענף”, מספר גואטה, ממושב גורן. “אנחנו מחזיקים עובדים צעירים ומבוגרים. יש אצלי צ’רקסים מהסביבה. אומרים לי ‘לך תבנה משחטה’. לבנות משחטה בגילי? אין שום אפשרות. אז שתהיה תחרות הוגנת ושוויונית, שיגרמו שבמסגרת חוק הריכוזיות שמי שמגדל לא יוכל להיות בעל משחטה או בעל מכון תערובת. שימשיכו לאפשר לנו להתארגן במסגרת”.
מושב גורן נצא בגליל המערבי לא רחוק מהגבול. לא מעט מהענף נמצא סמוך לגדר המערכת, מצפון ודרום.
“הם נמצאים שם למעלה מ־60 שנה”, אומר חיים חבלין, שמנהל את המחלקה החקלאית בתנועה הקיבוצית. “נתנו להם ביצים וחלב ואמרו ‘תתחילו להתפרנס’ וככה הם יישבו את המקומות האלה. אז מה הם יעשו בלי הלולים, יתחילו לעבוד במחשבים? האוצר טועה לחשוב שיוקר המחיה נמצא אצל החקלאים, דבר שהוא מאוד לא נכון. יוקר המחיה נמצא בפערי התיווך, אצל רמי לוי או בשופרסל. הם קונים מאיתנו בזול. כל אלה שגוזרים קופונים מרוויחים בלי שיעלה להם שקל לייצר ובהם שר האוצר, משה כחלון, מעדיף לא לטפל. הוא רואה אותנו כחזקים והמאורגנים, אבל כל אחד מאיתנו קם בארבע בבוקר לחלוב את הפרות ולהאכיל את התרנגולות”.
שוורץ חושש לעתידו. “דוחקים אותנו החוצה”, הוא אומר. “כחלון אומר שהוא יגרום להוזלת המוצרים, אבל מה עם שורת האנשים הממוטטים שנשארת מאחור, אנשים שימותו? אני מגדל 50 אלף עופות, אבל יש כאלה שמגדלים 5,000 ומתפרנסים. 50 אלף שקל הכנסה בשנה, אז כחלון גיבור עליהם? שדמות דבורה הוא היום מושב פורח, אבל כשאני באתי היו כאן ביצות. גרנו במעברה. תמיד עבדתי קשה וביום שאפסיק לעבוד אני אמות. התרסקה לי יד במלחמה ואני סובל סבל אימים, אבל כשלא אוכל לצאת לעבודה, אלך לפסיכיאטר. אין לי פנסיה, אין לי כלום. אני חי מהמשק. כל גרוש שהיה שמנו באדמה, בתקווה שהוא יביא משהו”.
האנשים האלה לא מבינים לאיזה קרטל צירפו אותם ומה בדיוק רוצים לפרק. “אני צוחק כשמדברים איתי על הדברים האלה”, אומר מאיר צור, מזכ”ל תנועת המושבים ויו”ר התאחדות חקלאי ישראל. “אני יושב עם חברי הכנסת שלנו, שכולם באופוזיציה, ואנחנו צוחקים ואומרים שאם אנחנו הגוף הכי חזק איך אנחנו לא מסוגלים להעביר את הדבר הכי קטן? זו בדיחה. תגיד דבר אחד שיש בו קרטל. אלה שטויות במיץ עגבניות, ססמאות פופוליסטיות זולות. אנחנו באים לממשלה ואומרים ‘רוצים לפקח על מחיר העוף? אנחנו בעד. האוצר והחקלאות ביחד איתנו נקבע את המחיר’. הם לא רוצים, כי הם לא מוכנים להתעסק עם זה. הם רוצים גופים חזקים, כלכליים, מטורפים. רוצים כותרות בעיתונים. אם רק היו רוצים, תוך שעה היינו בונים נוסחה”.
החמור של הרשל'ה
המשבר הגדול בחקלאות נשמע בקולו של צור והוא הרבה יותר רחב מענף הפטם. “זו פעם ראשונה שהמשבר גדול ועמוק והוא בסיוע ממשלת ישראל”, צור אומר. “הממשלה קיבלה החלטה לחסל את החקלאות. הם לא יגידו את זה, אבל אלה פעולות של חיסול. כל שנה עוזבים את מעגל העשייה בין 10%־%15 מהחקלאים. הגיל הממוצע של חקלאי הוא 63. אנחנו כמו החמור של הרשל’ה שלא נותנים לו יום אחד לאכול והוא ממשיך לחיות ועוד יום הוא לא אוכל והוא עדיין חי ובסוף מת ואי אפשר לתקן”.
מה עומד מאחורי הפעולות האלה?
“חוסר מחשבה, חוסר ציונות. מדברים רק כמה עולה לייצר ביצים בארץ ובכמה אפשר להביא מטורקיה. זו המשוואה ואין שום ערך מלבד זה”.
החקלאים לא מתכוונים לשתוק. כבר נחסמו צמתים ויש מחשבות לגבי המשך המאבק. זו מלחמה על הבית. “אנחנו מתחילים לבחון את הצעד הקשה ביותר”, מזהיר חיים חבלין, איש התנועה הקיבוצית. “צעד שלא רצינו להגיע אליו, כי קיווינו שדברים יסתדרו. אנחנו בוחנים לעצור בשלב הראשון את תהליך שיווק העופות וכך אולי להסביר לממשלה מה יכול לקרות ביום שלא נשלוט בענף. אנחנו מאחדים מסביבנו את מגדלי הביצים, החלב, פירות, ירקות ודגים. לקראת ראש השנה נעצור כמה שיותר שיווקים עד שיבואו וידברו איתנו”.
החקלאות זה ענף שידע לא מעט מלחמות ומאבקי הישרדות במהלך השנים, אבל הלוחמים רק הולכים ומתבגרים וכוחם מתחיל להיגמר. “אחד כמוני, שיש מאחוריו משפחה, בסופו של דבר יזוז הצידה”, אומר גואטה, ממושב גורן. “יש לי ילד שעובד איתי והוא לא יישאר בגליל, כי אין ממה להתפרנס. הענף מת. אבקש מילדי, ‘חפשו את עצמכם במרכז הארץ’. נשאיר את הענף בידי ארבעה או חמישה גופים גדולים, בעלי הון. זה מה שיש וזה מאוד כואב”.
ממשרד האוצר מסרו בתגובה: “כתוצאה מהקרטל בענף הפטם ששם לו למטרה להקטין את היצע העוף לצרכן על מנת להעלות מחירים, עלו מחירי העוף לצרכן בכ־25%. ההצעה לביטול הקרטל, שהוביל משרד האוצר בשיתוף עם משרד החקלאות, נועדה להילחם ביוקר המחיה ולהפחית את מחירי העוף לצרכן. הוצאה על עוף הנה חלק משמעותי ביותר במסגרת תצרוכת משקי הבית ובעיקר בשכבות חלשות, ועל כן חשובה ביותר. בנוסף, בעקבות ההידברות עם החקלאים אף הותאמה החלטת הממשלה והשאירה סמכויות מסוימות למועצת הלול בענפי העוף”.