עולים על כל הציפיות: הפנים של גל ההגירה מאוקראינה

אלא שבשנה האחרונה התנהלה עוד רכבת אווירית בין שתי המדינות, הפעם בכיוון ההפוך, כאשר אלפי יהודים אוקראינים העתיקו את מרכז חייהם ממולדתם הישנה ועלו לישראל. לפי הנתונים שפרסמו משרד הקליטה והסוכנות היהודית לקראת ראש השנה, 6,900 עולים הגיעו מאוקראינה בתשע"ה – עלייה חדה לעומת 4,600 עולים בתשע"ד – כאשר רק מצרפת הגיעו יותר עולים: 7,350 בני אדם. רק בשבעת החודשים הראשונים של 2015 נחתו בארץ 4,103 עולים מאוקראינה - מחצית מכלל העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר באותם חודשים. 
 

הסיבה לעלייה החדה טמונה, בין היתר, בלחימה שמשתוללת כבר קרוב לשנה וחצי בין צבא אוקראינה לבין הבדלנים הפרו־רוסים במזרח המדינה. מחודשים שבהם נרשמה עלייה של לא יותר מ־300 יהודים, ולעתים גם פחות מ־200, החל ממרץ 2014 נרשם זינוק חד, כאשר עד סוף יולי האחרון הגיע הממוצע החודשי ל־527 עולים, ולעתים אף נרשמו קרוב לאלף עולים בחודש אחד. 
 

משבר הפליטים באירופה, הזוועות של דאע"ש בסוריה ובעיראק וההסכם הגרעיני עם איראן השכיחו כמעט לחלוטין את הלחימה באוקראינה, שלא רק גרמה למותם של כ־8,000 בני אדם ועקירתם של יותר ממיליון בני אדם מבתיהם שנמלטו לאזורים אחרים במדינה או לחו"ל, אלא גם הובילה את רוסיה ואת המערב למשבר המדיני והצבאי החמור ביותר מאז תום המלחמה הקרה לפני 25 שנה. 
 

המשבר באוקראינה פרץ בפברואר 2014, אחרי שהפגנות המוניות נגד סירובו של הנשיא הפרו־רוסי, ויקטור ינוקוביץ', לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי - הביאו לבריחתו של ינוקוביץ' ולהקמת משטר פרו־מערבי בקייב. רוסיה, שלא ראתה באהדה את המתרחש בשכנתה, מיהרה להשתלט עם כוחות צבא על חצי האי קרים, שאף ששימש מקום מושבו של הצי הרוסי בים השחור, השתייך לאוקראינה מאז 1954. אחרי משאל עם שהלגיטימיות שלו מוטלת בספק, ואשר לא זכה להכרה בינלאומית, הכריזה רוסיה על סיפוחו מחדש של חצי האי ב־18 במרץ 2014. 
 

במקביל, החלו הפגנות בדונייצק ובלוגאנסק, המחוזות דוברי הרוסית במזרח אוקראינה,  בדרישה לקיים משאל דומה, ובתחילת אפריל השתלטו הבדלנים הפרו־רוסים על מוסדות השלטון בשני המחוזות והכריזו על הקמת ממשלות עממיות מקומיות שינסו לקדם את ההצטרפות לרוסיה. בתגובה, פתחו הרשויות באוקראינה במבצע צבאי נרחב, והחלו קרבות עזים בין כוחות הממשלה, שעשו שימוש במטוסי קרב ובהפגזות ארטילריות, לבין הבדלנים, שנהנו מסיוע לוגיסטי וצבאי מצד רוסיה. 
 

בפברואר האחרון הושג הסכם הפסקת אש בין הבדלנים לבין הממשלה באוקראינה אחרי שיחות בהשתתפות מנהיגי רוסיה, אוקראינה, צרפת וגרמניה. ההסכם מבוסס על תוכנית השלום של נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, שבמסגרתה יוענק למחוזות המורדים מעמד מיוחד במסגרת החוקה עם יותר סמכויות של מינהל עצמי.

 
כוחות בדלנים במזרח אוקראינה. צילום: רויטרס

מאז נראה שהמשבר באוקראינה נדחק לעמודים הפנימיים של כלי התקשורת לטובת כותרות אחרות, אבל בפועל שני הצדדים המשיכו לנהל חילופי אש, שפגעו גם באזרחים שעדיין נותרו נצורים במזרח המדינה. בתחילת החודש הוכרזה הפסקת אש נוספת שנועדה לאפשר את פתיחתה של שנת הלימודים, אולם יומיים לאחר מכן הבדלנים פתחו בהתקפות על הכוחות האוקראיניים מצפון לדונייצק וממערב לעיר והשתמשו גם בטנקים ובנשק נגד מטוסים. בהמשך השבוע תקפו הבדלנים גם באזור העיירה הורליבקה, בלוגאנסק ובעיירה סצ'אסטייה שמצפון ללוגאנסק. ב־14 בספטמבר נהרגו שני חיילים אוקראינים בחילופי אש עם בדלנים, וארבעה ימים לאחר מכן נהרג חייל נוסף, ושני נפצע בפיצוץ של מטעני צד באזור לוגאנסק.
 

לנוכח החשש מפני קריסת התהליך, צפויה להתקיים ב־2 באוקטובר פגישת פסגה בפריז בין נשיא אוקראינה פורושנקו, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד. במוקד תעמוד כוונתם של הבדלנים לקיים בחירות מקומיות ב־18 באוקטובר באופן עצמאי, וזאת בניגוד להסכם שקבע כי הבחירות ייערכו בהתאם לחוק האוקראיני. בתחילת החודש הודתה מרקל כי עדיין יש עבודה רבה בדרך לפתרון המשבר החמור באוקראינה. "אנחנו בתהליך של עבודה עדינה ומפורטת בניסיון לרשום התקדמות", אמרה. "למרבה הצער, ההתקדמות הייתה אטית מכפי שחשבנו, אבל אנחנו מחויבים מאוד לתהליך הזה". 

"ברור שהסיבה העיקרית היא המלחמה", אומר יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי בראיון ל"מוסף יום כיפור". "מאז שתמה העלייה הגדולה, אחרי נפילת ברית המועצות בתחילת שנות ה־90, הממוצע בשנים האחרונות עמד על 2,000 עולים בשנה, ופתאום יש קפיצה ל־7,000, ואני מאמין שבשנה הבאה המספר יגיע אפילו ל־8,000". 
 

לדברי שרנסקי, המלחמה השפיעה גם על העלייה מרוסיה, משם הגיעו במהלך תשע"ה כ־5,900 עולים לעומת כ־4,800 בשנה שלפניה. "יש הרגשה שרוסיה מסתגרת מהעולם החופשי ונוצר מעין מסך ברזל חדש בין רוסיה ובין העולם, ואנשי עסקים ואנשי תרבות מתחילים לעזוב את המדינה", הוא מסביר. "זאת דוגמה איך מצב מלחמה באזור מסוים משפיע לא רק על כל האוכלוסייה האוקראינית, אלא גם על רוסיה". 
 

שרנסקי, שנולד בעצמו בעיר דונייצק והיה מסורב עלייה סובייטי ואסיר ציון, מספר כי ערב המלחמה הנוכחית התגוררו באזור הקרבות כ־15 אלף יהודים, וזאת לעומת כ־50 אלף בעת שהיה ילד בדונייצק. מאז החלה הלחימה פעלה הסוכנות היהודית – בשיתוף עם ארגונים יהודיים ונוצריים נוספים - לחלץ את היהודים שעדיין נמצאים בסכנת חיים באזור ולהעביר אותם למחנה מעבר לקראת עלייה, שהוקם בעיר דנייפרופטרובסק.
 

"כל יום אנחנו בקשר עם משפחות שצריך להציל אותן ולהעביר אותן לדנייפרופטרובסק. לפעמים אנחנו מוצאים משפחות מתחת לבניין שנהרס, אבל עכשיו יש פחות כאלה", הוא מציין. "יש אנשים שהיו בקשר איתנו וחיכו עד הרגע האחרון כדי לצאת מהאזור. היה גם גרעין קשה של מי שבכלל לא היו מעוניינים לעזוב והלחימה שינתה את דעתם, והיו גם יהודים שנערכו במשך שנים לעלייה לישראל, אבל נשארו שם והיו פעילים במסגרת הקהילה המקומית והסוכנות. עד לפני חודשיים גם פעל אולפן לעברית בדונייצק, אבל כיום כבר אין שם אנשים שחושבים להישאר". 
 

לטענת שרנסקי יש תיאום עם ממשלת אוקראינה במבצע חילוץ היהודים. "יש סיכום עם השלטון בדונייצק שאם יש מסמכים שמראים שהאנשים יוצאים לצורך עלייה לישראל, לא מעכבים אותם", מספר שרנסקי, אבל מודה שיש "הרבה מחסומים והפתעות בדרך". "כאשר אתה מעביר אנשים מדונייצק לדנייפרופטרובסק, אתה חייב לעבור דרך מחסומים. לפעמים אלה בדלנים שמאיישים אותם ולפעמים מחליפים ידיים. יש הרבה אנרכיה, ולא מדובר בשלטון יציב שאפשר לחתום איתו הסכם או שהוא יכול לתת הוראה לכל מי שמאייש עמדות לאפשר את המעבר. אבל יש הרבה עזרה מארגונים נוצריים, ולפעמים צריכים להשתמש בהם על מנת להביא משפחות". 
 

"ברור שהסיבה העיקרית היא המלחמה" נתן שרנסקי. צילום: נתי שוחטף פלאש 90
 

לא רק המלחמה מעסיקה את האוקראינים ומעודדת את העלייה לישראל. בסוף החודש שעבר ניצלה אוקראינה מפשיטת רגל, אחרי שהממשלה השיגה הסכם עם קרנות הגישור ועם קרן המטבע הבינלאומית על הסדר חוב שכולל תספורת של 20% מהחוב שעומד על 18 מיליארד דולר ומכירת איגרות חוב חדשות. במסגרת המשא ומתן המורכב שנמשך חודשים ארוכים העביר הפרלמנט צעדי צנע נוקשים - שמזכירים את המצב ביוון - אשר כוללים בין השאר קיצוץ של 15% בפנסיות והעלאה דרסטית במחיר הגז. 
 

בזירה הפוליטית, הקואליציה של הנשיא פורושנקו ושל ראש הממשלה ארסני יצניוק סובלת מזעזועים שמקשים על יציבותה. המפלגה הרדיקלית כבר יצאה מהקואליציה עם 20 חבריה, והמנהיג שלה קרא להדיח את פורושנקו בשל "רודנות". בשבוע שעבר קראה ראשת הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו, שמפלגתה חברה בקואליציה, להתפטרות הממשלה, בשל טענות לשחיתות ולגניבה של 3.1 מיליארד קוב של גז טבעי. עם הבחירות המקומיות שצפויות להיערך בחודש הבא, נראה כי המתח בין המפלגות רק יגבר ויקשה להעביר חוקים שינסו לשפר ולו במעט את המצב במדינה השסועה. 
 

לפי שרנסקי, לנוכח המציאות המורכבת, היהודים "מבינים שאין להם עתיד" באוקראינה. "גם המצב הכלכלי וגם המצב הפוליטי במדינה כל כך מסובכים, שאפילו מי שלא נפגעו ישירות מהמלחמה מרגישים שכבר אין תקווה", הוא אומר. שרנסקי מציין כי צעירים מרחבי אוקראינה, ולא רק מאזורי הקרבות, מגיעים לישראל במסגרת התוכניות השונות של הסוכנות היהודית, כמו "מסע" או "תגלית", וכך מתאפשר להם להתוודע לארץ במשך שבועות או חודשים אחדים. 

בסופו של דבר, כך לפי שרנסקי, 90% מהצעירים בוחרים לעשות עלייה, ולאחר מכן גם מביאים את ההורים ובני משפחה נוספים. "זה אומר שיש הרבה צעירים שלא חשבו לעשות עלייה, אבל עכשיו הם מבינים ברצינות שצריך לעשות את זה", הוא אומר. "הם לא מוכנים לקבל החלטה סופית, ולכן הם הולכים לישראל ובודקים איך זה. פגשתי צעיר שהעדיף קודם להגיע במסגרת 'תגלית', אחר כך במסגרת 'מסע' וגם למד באולפן. שאלתי אותו למה הוא עשה את כל זה, והוא הסביר שהוא רצה לבדוק לעומק שכאן הוא יכול לבנות את החיים שלו". 

מלבד כל אלה, גם האנטישמיות ממשיכה להטריד את יהדות אוקראינה. בערב ראש השנה בשבוע שעבר הציתו אלמונים את פסל המנורה באתר הזיכרון בבאבי יאר, שם רצחו חיילים נאצים יותר מ־33 אלף יהודים בסוף ספטמבר 1941. זאת הייתה הפעם השישית שבה הושחת האתר מאז תחילת השנה הנוכחית, ואנשי אבטחה הספיקו לכבות את האש לפני שהרסה לחלוטין את המנורה. 
 

בלשכת הנשיאות בקייב הבהירו כי הם רואים בדאגה "התקפות ברבריות כאלה", ופורושנקו הורה לתגבר את האבטחה סביב אנדרטאות ברחבי המדינה. גם ראש הממשלה יצניוק הבהיר בפגישה עם מנהיגי הקונגרס היהודי העולמי בסוף החודש שעבר כי הממשלה תילחם באנטישמיות "באופן קשוח ונחוש" והבטיח כי "לא מדובר רק במילים". 
 

אולם מבט על הנתונים עדיין מספק תמונה מדאיגה מבחינת העלייה באנטישמיות במדינה שהייתה עדה למקרים רבים של שנאת יהודים, במיוחד בתקופת השואה, אך גם אחריה. לפי נתוני הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות שפורסמו במאי האחרון, בשנת 2014 התרחשו באוקראינה 23 מקרים של ונדליזם על רקע אנטישמי, לעומת תשעה מקרים בשלוש השנים הקודמות, בעוד הדוח של מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת תל אביב שפורסם בערב יום השואה האחרון ציין כי נרשמו באוקראינה 28 מקרי אנטישמיות במהלך 2014 לעומת 23 בשנה הקודמת. 
 

בחודשים האחרונים, על רקע המלחמה במזרח המדינה, גם נשמעו יותר ויותר קריאות בעלות נופך אנטישמי מובהק. מנהיג הבדלנים בדונייצק, אלכסנדר זחרצ'נקו, האשים בפברואר האחרון כי מנהיגי אוקראינה הם "נציגים עלובים של העם היהודי העצום והרב", בעוד שבהפגנה של התנועה הלאומנית "פרבי סקטור" בעיר רובנו בחודש מרץ האשימה בכירה במפלגה את היהודים בהידרדרות המצב באוקראינה.
 

באופן מפתיע, שרנסקי אינו מצביע על האנטישמיות בתור הגורם המרכזי לעלייה הנוכחית. "כשאני הייתי נער בדונייצק, הייתה הרבה יותר אנטישמיות ואפשר היה להרגיש את זה כל רגע באוויר. אבל כשאני מבקר עכשיו באוקראינה, אני לא מרגיש את זה", אומר השר לשעבר שמדגיש כי אין אנטישמיות מוסדית, וכי הן הרשויות בקייב והן השלטון הבדלני במזרח המדינה לא מעוניינים לאפשר לרגשות האנטישמיים שקיימים מתחת לפני השטח לצאת החוצה. 
 

שרנסקי מבהיר כי הוואקום השלטוני שנוצר במזרח אוקראינה עלול לעורר תופעות מקומיות ופרטיות של שנאת יהודים. האירוע המדאיג ביותר שמציין שרנסקי התרחש ב־15 באפריל אשתקד, כאשר שלושה רעולי פנים הגיעו לבית הכנסת בדונייצק והדביקו על הקירות עלונים שנחתמו לכאורה על ידי מנהיג הבדלנים, דניס פושילין, ובהם נכתב כי בשל תמיכת היהודים בשלטון בקייב, כל היהודים "מעל גיל 16 שמתגוררים ברפובליקה של דונייצק" חייבים להירשם ולהציג מסמכים שמעידים על הדת שלהם ועל כל בני משפחתם והרכוש שלהם. "מי שינסו להתחמק מהרישום צפויים לביטול האזרחות שלהם, הרכוש שלהם יוחרם והם יסולקו מהרפובליקה", נאמר באזהרה. 
 

"היינו מאוד מודאגים וגייסנו את כל מי שיכולנו, אבל לא היה שום דבר", אומר שרנסקי על התקרית האנטישמית, שספגה גינויים גם מפושילין עצמו וגם מהממשלה בקייב. "אלה יוזמות פרטיות וצריך לעקוב אחרי זה, אבל הגידול בעלייה לא נובע מאנטישמיות". 
 

לקראת השנה הקרובה מאמין שרנסקי כי העלייה מאוקראינה תמשיך לגדול, והוא צופה 8,000 ואף 9,000 עולים חדשים שמרביתם ינצלו את התוכניות של הסוכנות היהודית על מנת להגיע לישראל לתקופה קצרה לפני שיעתיקו לכאן את כל חייהם. "יהודים שזכאים לעלות לפי חוק השבות ויכולים לבדוק אופציות שונות, מגיעים בסופו של דבר לישראל", טוען שרנסקי. "זה הניצחון האמיתי של הציונות".