רפורמת הפטם בענף העוף שמשרד האוצר מקדם טורדת את מנוחתם של פעילי זכויות בעלי החיים והסביבה, שכעת יוצאים למאבק נגדה.


מטרת הרפורמה של האוצר כצעד בהורדת יוקר המחיה היא למעשה הרחבה ניכרת של גידול עופות למאכל, "הצפת השוק", כדי להשפיע על מחירי העוף. 

בארגוני זכויות בעלי החיים חוששים מפגיעה בחוק צער בעלי חיים, שגם כך קיימת מחלוקת באשר לשמירה עליו במשחטות, ושתביא להשמדת מיליוני אפרוחים בשנה. 
 

בעמותות אנונימוס, תנו לחיות לחיות ומגמה ירוקה, שיזמו את מה שמכונה "מחאת האפרוחים", טוענים כי מדובר בתוספת של לפחות 20 מיליון אפרוחים בכל שנה שיישחטו בלי שיש צרכנים שמבקשים את הבשר. קבוצה גדולה של חברי כנסת תמכה בטענה זו בדיון שקיימה אתמול ועדת הכלכלה של הכנסת.

החלק העיקרי של העופות שנקנים הוא אפרוחים בני 40 יום שהואכלו בהנדסה גנטית כדי לגדול מהר, ואלפים מהם מתים בתהליך. החשש של פעילי זכויות בעלי החיים הוא מהזינוק הצפוי במספר האפרוחים במדגרות ענף העוף כתוצאה מהרפורמה. לטענתם, הרפורמה תייצר בהכרח עודפים מיותרים בשוק, ובסופו של דבר גם לא תשפיע מהותית על המחיר. 
 

לפני שלוש שנים החליטו מועצת הלול והממשלה להילחם דווקא בהיצע העודף הקיים בשוק העוף בישראל, כלומר בעודפי האפרוחים שבוקעים במדגרות. אז נחתם הסכם בין מועצת הלול ל־14 קבלני הרבייה הגדולים בענף, ולפיו מספר האפרוחים שיבקעו במדגרות יוגבל עד 217 מיליון בשנה. עם החלת הרפורמה צפוי לזנק המספר ל־240 מיליון אפרוחים מומתים בשנה.
 

רונן בר מאנונימוס מסביר: "מדובר בלפחות עוד 20 מיליון אפרוחים שיעברו מדי שנה 40 ימי סבל מיותר בלי שיש ביקוש לבשרם".

פרט לסבל לבעלי חיים צפויה גם פגיעה סביבתית. יפעת צור, ראש תא תעשיית המזון מהחי במגמה ירוקה: "תעשיית המזון מן החי מוכרת בעולם כמזהמת יותר מכל תעשייה אחרת, כך שרפורמת הפטם לא רק תייצר עודפים מיותרים וסבל לבעלי חיים אלא גם זיהום מים וקרקע וכמויות אדירות של פסולת שברובה אינה מטופלת".
 

באוצר טוענים כי בפועל, מתוקף ההסכם מ־2012, נוצר "קרטל" שהביא לעלייה של 20% במחיר לצרכן בתוך שנתיים. מנגד, בעמותות זכויות בעלי החיים אומרים: "האוצר מציג נתונים מגמתיים. ההסכם הקודם בא למנוע עודפים בענף העוף וחסך סבל עצום מעשרות מיליוני אפרוחים בשנה. השינוי במחיר העוף הוא בהתאם למדד מחירי המזון. הרפורמה לא צפויה לגרום להוזלה במחירים, אלא לתנודתיות גבוהה יותר בשוק".