היצע הדיור הציבורי העלוב לאוכלוסיות החלשות בישראל, התורים הארוכים של הזכאים שהוא יצר והמדיניות הדרקונית של קביעת הקריטריונים הסבוכים לזכאות לדיור כזה מהווים בעשורים האחרונים תופעה שהפכה כבר לאות קלון המסמל את קריסת מדינת הרווחה בישראל, אבל אוכלוסיית האמהות החד הוריות סובלת מהמדיניות הקיימת אף יותר ממשפחות זכאים של שני הורים ורבות מהן מידרדרות לעוני בשל אותה מדיניות.

בישראל למעלה מ- 120 אלף משפחות חד הוריות המונות כ- 520 אלף נפשות. מדיווחי עמותת "ידיד - מרכזי זכויות בקהילה", המסייעת לאוכלוסיות חלשות, עולה כי נשים חד הוריות רבות מאבדות את ביתן בהליך גירושין, או נאלצות לעבור לעיר אחרת בשל אלימות הבעל ולמרות זאת מתמודדות רובן עם ממסד אטום של נוהלי זכאות משרד השיכון שדוחקים אותן מחוץ למעגל הזכאות לסיוע בשכר דירה או בדיור ציבורי ובעקבות זאת מול חברות הדיור הציבורי ובעלי נכסים שלא ממהרים לסייע להן.
"המציאות הזאת הופכת רבות מנשים גאות המגדלות את ילדיהן בכבוד לשבר כלי", אומרים ב"ידיד" ומדגישים: "אם נוסיף לאלה את סכומי הסיוע הנמוכים המשולמים למי שאינה זכאית לדיור ציבורי (מי שיש לה פחות משלושה ילדים מתחת לגיל 18) הרי שהמסקנה היא שחסם הדיור הוא אחד המשפיעים ביותר על המצאותן של אמהות חד הוריות רבות במצוקה כלכלית קשה ובחיים מתחת לקו העוני גם אם הן עובדות ולעיתים קרובות ביותר מעבודה אחת".

גליה דרורי, אם חד הורית בת 36 לשני ילדים בני 7 ו-8 מאזור השרון היא דוגמא חיה לאבסורד שחוות אלפי אמהות כמוה. היא אינה זכאית לדיור ציבורי משום שאין לה שלושה ילדים ומעלה. מאחר שבן זוגה לשעבר לא מסוגל לשלם לה מזונות היא נמצאת במסלול מזונות של הביטוח הלאומי ומקבלת 3500 ש"ח לחודש קצבת מזונות ועוד 1,100 סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון ו-280 ש"ח קצבת ילדים. זאת כל הכנסתה - 4,880 ש"ח בחודש. 
"אני נמצאת עומדת מול שוקת שבורה. גם אם היה לי ילד שלישי לא הייתי זכאית לדיור כי הקצבה שאני מקבלת היא מזונות ולא הבטחת הכנסה ובלתי אפשרי להפוך את הקצבה, אפילו שזה אותו סכום פחות או יותר. בעל הבית מעיף אותי עכשיו מהדירה, אני בחובות כל הזמן, ואני לא יכולה לעבוד. שבע שנים אני מחוץ למעגל העבודה, כי אם אני אעבוד אני מאבדת את כל הזכאות לקצבת המזונות ורוב הסיכוי שגם את הסיוע בשכ"ד, וגם אצטרך לממן צהרונים לילדים כך ששכרי ייצא בהפסדי וזה מלכוד 22, אני אוציא יותר ואכניס פחות".

"חלק ניכר מהכסף שימש שלא לייעודו".  יואב גלנט. צילום: פלאש 90
דרורי מדגישה: "בזמן שנשים גרושות שמקבלות מזונות מהגרוש יכולות לעבוד, אני משותקת. אם לא הייתי מאבדת את המזונות מביטוח לאומי, הייתי יוצאת לעבוד אפילו במשרה חלקית ומקבלת השלמת הכנסה. היום אם אני מרוויחה מעל 600 ש"ח בחודש, על כך שקל קצבה אני מפסידה 60 אגורות עד להיעלמות הקצבה מסכום הכנסה מסויים". 
אבל מילא האבסורד בחוק המזונות, יש לו השפעה ישירה גם על הזכאות לסיוע בדיור: "מרגע שהתחלתי לקבל מזונות מביטוח לאומי אני לא יכולה לקבל הבטחת הכנסה שכן מקדמת במשהו את הסיכוי לקבל גם סיוע בדיור ציבורי עם ערעורים למרות שיש לי 'רק' שני ילדים. ואני לא מדברת על כפל קצבאות, שלא קיים בביטוח לאומי, אלא במקום".
את המציאות הזאת ניסתה ראשת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, לשנות עוד בכנסת הקודמת עם חוק המזונות החדש שהגישה ושהממשלה הפילה. שרי האוצר והרווחה הקודמים, יאיר לפיד ומאיר כהן מיש עתיד, הביעו רצון ונכונות לקדם הצעת חוק ממשלתית משלהם בנושא אבל הדבר לא הבשיל לפני שראש הממשלה נתניהו פיטר את לפיד ופיזר את הכנסת הקודמת לבחירות מוקדמות.
היום (שלישי) התקיים בכנסת יום הדיור הציבורי במסגרתו קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה דיון מיוחד בנושא. בנייר עמדה שהגישה העמותה לוועדה מציינים אנשי "ידיד", עו"ד שני רבינוביץ ורן מלמד, כמה מהסיבות המרכזיות המביאות אמהות חד הוריות למצוקת דיור חריפה בשל המדיניות הקיימת והם ממליצים לרשויות: להפסיק את הכשל הבירוקרטי שמייצר התניה בין זכאות לדיור לבין מסלול מזונות של ביטוח לאומי, להגמיש את הקריטריונים של גובה הסיוע בשכר דירה (שלא עולה על 30% מהשכ"ד ללא קשר לצרכי האם ולגובה השכ"ד שהיא משלמת), להתיר את התניות הגורפות בזכאות לדיור של שלושה ילדים ומעלה מתחת לגיל 18 ולשפוט כל מקרה לגופו שהרי ברבות מהמשפחות החד הוריות גם ילדים מעל 18 ממשיכים להתגורר עם האם בין אם הם חיילים, לומדים ובמקרים רבים גם מנסים לסייע בעצמם אבל נסמכים עדיין על שולחנה.
שר הבינוי והשיכון הנוכחי, יואב גלנט (כולנו) ער לבסיס המצוקה של היצע הדיור הציבורי העלוב והיום, בישיבת ועדת ביקורת המדינה של הכנסת את התכנית החדשה של משרדו להגדלת ההיצע במסגרתה ישקיע משרד השיכון למעלה ממיליארד ש"ח עד סוף 2016 בדיור הציבורי. 
700 מיליון ש"ח מקרן הדיור הציבורי יופנו לרכישת דירות על ידי המדינה, ועוד 280 מיליון ש"ח תוספת ייחודית בתקציב המדינה שיאושר בחודש הבא בכנסת יופנו לרכש כזה, מתוכם 150 מיליון ש"ח לדירות חדשות ועוד 130 מיליון ש"ח לבניית 2600 דירות קטנות. 
"בקרן הדיור הציבורי נצברו בעבר מעל 3 מיליארד ש"ח. לצערנו, חלק ניכר מהכסף שימש שלא לייעודו ועם כניסתי לתפקיד נותרו בקרן כ-700 מיליון ש"ח בלבד. הנחיתי לממש את לשון החוק ולהשתמש בכסף לרכש דיור ציבורי", אמר השר גלנט בדיון ברמז של ביקורת קשה כלפי קודמו בתפקיד, השר אורי אריאל, והוסיף: "בימים אלה עלה קצב רכישת הדירות באופן משמעותי והגיע ללמעלה מ-20 יחידות בכל חודש. אנחנו פועלים להאיץ את הקצב".
אבל, כאמור, ההיצע הוא רק חלק מהבעיה שעיקרה הוא אותם קריטריונים אבסורדיים לזכאות לאותו דיור ציבורי שבשילוב נוהלי משרד השיכון, חברות הדיור והביטוח הלאומי מקשים על אלפי הנשים החד הוריות כדוגמתה של גליה.