בפרקליטות מחוז ירושלים התלבטו רבות איזה כתב אישום להגיש נגד חמשת תושבי צור באהר שיידו אבנים על רכבו של אלכסנדר לבלוביץ' בפיגוע בראש השנה האחרון, ליד ארמון הנציב, והביאו למותו. למורת רוחם של בני משפחתו של לבלוביץ', הצעירים הואשמו לבסוף בסעיף הריגה ולא רצח. עו"ד דניאל ויטמן, המשנה לפרקליטת מחוז ירושלים (פלילי), שלם לחלוטין עם ההחלטה. "ברור שלהגיש כתב אישום בגין הריגה היה המעשה הנכון והאחראי", הוא אומר כעת בראיון ל"מעריב המגזין". "למחוקק הפתרונים לגבי תיקון החקיקה, אבל החוק הישראלי כפי שהוא כיום לא אפשר להאשימם ברצח".


זירת פיגוע האבנים בירושלים שבו נהרג אלכסנדר לבלוביץ'. צילום: אריק אבולוף
 
לאחרונה, כחלק מגל הטרור הפוקד את המדינה, מתמודדת פרקליטות מחוז ירושלים עם עלייה משמעותית במספר תיקי המעצר הנבחנים בפרקליטות וכן עם עלייה משמעותית במספר כתבי האישום המוגשים בגין ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, יידוי אבנים ועבירות הסתה. לצורך כך הורה פרקליט המדינה לתגבר את כוח האדם בפרקליטות, ותובעים רבים עושים את דרכם מדי יום בהסעות מאובטחות לבית המשפט במזרח ירושלים. "כמו כל הגורמים האחרים, שמפנים בימים האלה משאבים לכיוון ירושלים, היה ברור שאי אפשר להותיר את פרקליטות מחוז ירושלים כמו שהיא, עם עומס עבודה שכמעט הכפיל את עצמו", אומר ויטמן. "לכן פרקליט המדינה הורה לגייס פרקליטים ממחוזות אחרים אלינו, ואני מקווה שיגיעו גם נוספים. מלבד זאת, המצב הביטחוני לא מותיר אף ירושלמי אדיש, וגם הפרקליטים חשים זאת, כשהם עושים את דרכם לבית המשפט ברחוב צלאח א־דין. לכן ארגנו הסעות מאובטחות בשאטלים".


מיידים אבנים. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

עם ריבוי התיקים והעלייה החדה במעורבות קטינים באירועים חמורים, ניצבים הפרקליטים בפני לבטים לא מעטים. לדברי עו"ד ויטמן, פרקליט במחוז כבר כמעט שני עשורים, מדובר בתקופה הסוערת ביותר של מערכת המשפט בעיר, גם בהשוואה לאינתיפאדה השנייה. לסערה הזאת מצטרפת ביקורת קשה של נבחרי ציבור וגורמים קיצוניים, כולל התקפות אישיות על שופטים, הקוראת תיגר על ריבונותה של מערכת המשפט בישראל. 
 
"סנונית ראשונה"
 

דניאל ויטמן, 46, הגיע לפני 18 שנה להתמחות בפרקליטות מחוז ירושלים. משנת 1998 הוא משמש פרקליט במחוז, וב־2013 מונה לתפקידו הנוכחי. "מדובר בתקופה יוצאת דופן", הוא מציין ממשרדו ברחוב עוזי חסון בירושלים. "ההחמרה החלה בקיץ 2014, עם חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ורצח הנער מוחמד אבו חדיר. השיא הגיע בחודש אוקטובר האחרון, עם עלייה של 70% בכתבי אישום ובקשות מעצר עד תום ההליכים בעבירות בעלות אופי ביטחוני".
 
ההשוואה לאינתיפאדה האחרונה מחזירה את ויטמן 15 שנים אחורה. "אני לא היסטוריון", הוא אומר, "אבל לתחושתי יש הבדל גדול בין אז לעכשיו. האמצעים הזמינים ליצירת הסתה, בעיקר ברשתות החברתיות, יוצרים אינטנסיביות גבוהה הרבה יותר באירועים. ההסתה הזאת בהחלט יוצרת אווירה משלהבת שמביאה להסלמת המאבק, לריבוי הפרות סדר ולביצוע עבירות קשות מאוד. אבל זה לא דבר חדש. בכיכר תחריר מכירים זאת היטב".
 
לדברי ויטמן, ההסתה ברשתות החברתיות גרמה למעורבותם של קטינים רבים באירועים הביטחוניים. בעוד בשנת 2013 הוגשו בירושלים 309 כתבי אישום בגין הפרות סדר, מתוכם 86 נגד קטינים, ב־2014 נרשמו 509 כתבי אישום כאלה, ומתוכם 191 הוגשו נגד קטינים. "אין לי ספק שמגמת העלייה הזאת נמשכת בחדות גם ב־2015", אומר ויטמן. "אנחנו מוצאים באופן תדיר נערים בני 15, 16 ואף צעירים מכך, שלוקחים חלק בפעילות טרור".
 
נבחרי הציבור בכנסת מנסים להילחם בעלייה במספר הקטינים המעורבים בהפרות סדר ובפיגועים באמצעות חקיקה. בעקבות פיגוע הדקירה ב־12 באוקטובר בשכונת פסגת זאב בירושלים, שבו נער בן 13 ובן דודו, שניהם תושבי מזרח ירושלים, דקרו נער יהודי בן 13, הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי תקדם הצעה לתיקון חוק הנוער, אשר תחריג קטינים שביצעו עבירות של טרור ותאפשר לדון אותם לעונש מאסר. זאת בניגוד לחוק הקיים היום, שלפיו קטין מתחת לגיל 14 לא יכול להישלח למאסר.


איילת שקד. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
 
ההצעה הזאת מצטרפת לתיקונים נוספים לחוק הנוער שיזמה שקד ושעברו לאחרונה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. לפי אחד מהם, ניתן יהיה להטיל קנסות על הורים לילדים שהורשעו בפעילות טרור ונשלחו למאסר; כמו כן, לאחרונה עבר תיקון לחוק העונשין, המאפשר שלילת כספי גמלאות מהוריו של ילד שהורשע בעבירות של יידוי אבנים מתוך מניע לאומני. על פי התיקון, בתקופת המאסר של הילד יישללו קצבאות הביטוח הלאומי של הוריו כגון קצבת ילדים, מענק לימודים, תוספות כספיות כגון דמי מזונות, תוספת עבור הילד לקצבת נכות, קצבת שארים ועוד. "אני חושב שזה אפקטיבי מאוד", מגיב ויטמן על התיקונים החדשים. "ענישה כלכלית מטילה אחריות על ההורים וגורמת להם לשים לב איפה הילדים שלהם. זהו כלי חשוב נוסף למיגור התופעה".
 
למאמצי החקיקה מצטרף גם גזר הדין של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יגאל מרזל, שגזר בשבוע שעבר עונש כבד של 40 חודשי מאסר על נער בן 16 ממזרח ירושלים, שהורשע ביידויי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר מתחם "בית אורות" שבעיר. "זה היה גזר דין חשוב", אומר ויטמן. "הפסיקה הזאת היא סנונית ראשונה שצריך לברך עליה, אף על פי שאנחנו חושבים שצריך להחמיר עוד יותר. העונש הזה בהחלט נותן לטעמי ביטוי נכון לחומרת התופעה ולצורך של מערכות אכיפת החוק להילחם בה. קשה לדבר עדיין במושגים של הרתעה, מכיוון שאנחנו עוד בתחילת הדרך ליישומם של השינויים, ולכן מוקדם להעריך כיצד השטח יתנהג. אבל אני מאמין שברגע שתהיה ענישה מחמירה נגד קטינים וגם נגד בגירים, הדברים ייתנו את אותותיהם בתוך זמן קצר. להערכתי, ענישה מחמירה תביא להרתעה ולהפחתה של עבירות מסוג זה".
 
צעד קדימה

מלבד העיסוק בתיקים הביטחוניים, ויטמן חתום על כמה מכתבי האישום החמורים והמתוקשרים שהוגשו בחודשים האחרונים, ובהם כתב האישום שהוגש בתיק הרצח של נועה אייל וכתב האישום נגד הרב הראשי לישראל לשעבר יונה מצגר בגין עבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים ועוד. "לאחרונה אנחנו מרגישים את העומס באופן מהותי", אומר ויטמן. "מדובר במחוז העמוס ביותר בארץ. אנחנו רק חלק ממערך שלם שמתמודד עם הטרור".
 
אך לא רק העומס מעיב על מערכת המשפט בישראל בימים אלה, אלא גם הביקורת כלפי מערכת המשפט בכלל ובג"ץ בפרט. רק לאחרונה התעוררה סערה ציבורית בעקבות דבריו של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), שטען כי שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן "שם את עצמו בצד של האויב" וקרא לו "לפשוט את מדי השופט ולהצטרף לרשימה המשותפת", בעקבות החלטת בג"ץ לעכב הריסות בתי מחבלים עד לקיום דיון בעתירות נגד ההריסה. המתנגדים כינו את דבריו של ח"כ יוגב "מסע הסתה מסוכן נגד בית המשפט העליון".
 
"גם לנו יש לעתים ביקורות והשגות על החלטות בית המשפט, ואנחנו מעבירים אותן באמצעות ההליכים המקובלים של הגשת ערעורים", מתייחס כעת ויטמן לפרשה. "כשאנחנו לא מצליחים לשכנע את בית המשפט, אנחנו עושים עבודה. לכן הגשנו סטטיסטיקות בתחום הפשיעה, שהביאו לכך שהשופטים הטו אוזן, כמו במקרה של הקטין בן ה־16 שנידון למאסר. זאת דרך המלך להתמודדות עם חוסר הסכמה. לדעתי, כל הציבור כולו מחויב בכבודו של בית המשפט".
 
מלבד החמרת הענישה, ויטמן מסתכל קדימה ומייחל לזירוז בהליכים המשפטיים - שינוי שלתפיסתו מערכת המשפט בישראל מייחלת לו. "ברגע שהשיפוט יהיה מיידי ומהיר", הוא אומר, "אני מניח שגם הדבר הזה יוכל לסייע לנו להתמודד עם הפשיעה. כפי שאומרים: 'עשיית צדק בזמן היא עשיית צדק'. בצדק מאוחר יש נזקים. אם נוכל להגיע למצב שבו יש מספיק שופטים, חוקרים ותובעים שיודעים להתמודד עם אירועים באופן מהיר ואפקטיבי, זה יביא אותנו צעד קדימה למיגור התופעה".