אין כמו בבית: היוזמה היפה שמשרתת את צרכי הקשישים בצפון

כבר יותר מ־60 שנה שהוא ורעייתו פ' חולקים גורל משותף. בני הזוג הם פסיק קטן מהמוני העולים שהגיעו ארצה בשנות ה־90. רבים מהם שוכנו בקריית שמונה. על הקליטה - פרט לעניינים הפורמליים - לקחו חסות אנשי בית חב"ד. 
 

"באותן שנים התפתחה פעילות של הרווחה שלנו - סיוע גשמי וגם רוחני. מבחינתם וגם מבחינתנו, הכתובת שלהם היא בית חב"ד. חתונות, בר מצווה וברית מילה", אומר הרב יגאל ציפורי, מנכ"ל בית חב"ד בקריית שמונה. 
 

ולא זו בלבד. יותר מ־17 שנה שאנשי בית חב"ד מגיעים לבתיהם של נזקקים, מצוידים ב־760 מנות מזון ביום, תרומת הקרן לידידות. בכל מנה יש פחמימות, חלבונים, ירקות מבושלים ומנה אחרונה. בחורף הקר יש גם מרק מחמם. 
 

תשכחו מהמודל המוכר של בית תמחוי. כאן מאמינים במיקור חוץ. מדובר במפעל לכל דבר, שמתחיל את פעילותו הנמרצת בארבע לפנות בוקר מדי יום ביומו. ארבע קשישות מתנדבות אורזות את המנות וצמד מתנדבים אמונים על החלוקה, שראשיתה בשמונה וחצי בבוקר וסופה באחת וחצי בצהריים. יום־יום. 

ציפורי: "הגעתי לביתו של אחד הקשישים העריריים של המועדונית לאחר שנעדר ממנה כמה ימים. המטבח היה מצוחצח. שאלתי אותו, 'איך אתה מכין אוכל? הכל נקי מאוד'. הוא פתח את המקרר, וכל מה שהיה שם הייתה גבינה. אז החלטתי שאני נותן לקשישים אוכל. פתחנו את בית התמחוי, אנשים סעדו שם, אבל היו פרסומים שפגעו בכבודם של האנשים. החלטנו שאין כמו בבית".
 

בשנת 1973 חיו בקריית שמונה 22 אלף איש, מספר זהה גם כיום. הנתון הלא פחות מדהים הוא שמאז שנת 1973 הגיעו לעיר 350 אלף איש, קצו בחיי הרולטה הרוסית המאפיינים את החיים על גבול הצפון, ועזבו. 
 

בשכונת עין זהב חיים 80 קשישים בדירות קטנטנות של עמידר. לטובתם של דיירי השכונה הקימו אנשי בית חב"ד והקרן לידידות את מועדון בית הידידות, שבו מוגשות לקשישים ארוחות בוקר וצהריים ונערכות פעילויות חברתיות. ציפורי ואנשיו מודעים לכך שבמרבית המקרים המזון שניתן לקשישים וליתר באי המועדונית מאפשר להם לפנות כסף לתרופות.
 

לקרן הידידות התוודע הרב ציפורי באמצעות חבר משותף. "מאז - הקרן מתקצבת אותנו כל שנה", הוא מספר, "השנה מדובר ב־200 אלף דולר, המוקדשים להפעלת מרפאת שיניים ל־50 קשישים נזקקים שאינם יכולים להרשות לעצמם טיפול וארבעה מועדונים, ולהשתתפות בבית התמחוי בית בתיה. יש כמובן שותפים נוספים משמעותיים כמו איזי שרצקי, שתורמים באופן קבוע וביד רחבה". 
 

היום מתחיל המסע החברתי של "מעריב" והקרן לידידות וכל שבוע נבקר בעיר אחרת ונביא סיפורים מהחצר החברתית של ישראל.