"חמור במיוחד היה הטיפול הלקוי של המשטרה בעבירות תעבורה של כלי רכב משטרתיים שתועדו במצלמות האלקטרוניות", כך מתריע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שפרסם היום (רביעי) דוח ביקורת חמור על התנהלות מערך מצלמות המהירות ואכיפת חוקי התעבורה.
בדוח הביקורת נחשף שעד היום לא הושלם הטיפול בכ-53% מהדוחות שניתנו לכלי רכב משטרתיים, כאשר למעלה ממחצית העבירות בוצעו לפני שלוש-ארבע שנים. "חמורה עוד יותר הייתה דרך הטיפול בדוחות שניתנו לשוטרים בדרגות ניצב משנה ומעלה, שהמוסמך להחליט בעניינם הוא ראש אגף התנועה, או המפכ"ל, קובע עוד מבקר המדינה. "קצינים בדרגות בכירות אלה, שקיבלו דוחות וכתבי אישום בגין מהירות מופרזת, דיווחו כי הדוחות נרשמו להם בעת השתתפותם בפעילות מבצעית ולכן, בוטלו רוב הדוחות וכתבי האישום לקצינים אלה".
עם זאת, מבקר המדינה מציין שבביקורות נמצא שלא היה אפשר לקשור את האירועים המבצעיים שציינו הקצינים לנסיבות שבהן תועדו נוהגים במהירות מופרזת. "דרך התנהלות זו נוגדת את כללי המנהל התקין ואינה תואמת את המצופה מגוף ציבורי המופקד על אכיפת החוק", קובע שפירא. עוד הוא מציין שגם לגבי הטיפול בדוחות התנועה של כלי רכב של שירות בתי הסוהר נמצאו ליקויים. "כלי רכב אלה רשומים במשרד התחבורה על שם משטרת ישראל והמשטרה מעבירה את הדוחות לשב"ס לשם קבלת פרטי הנהגים. אולם הטיפול בדוחות רבים הסתיים מאחר ששב"ס סירב להעביר למשטרה את פרטי הנהגים – סירוב שאינו מתיישב עם כללי מנהל תקין ובכך גרם להתיישנות חלק גדול מהדוחות וביטולם", קובע עוד מבקר המדינה.
שפירא מתריע עוד: "דרך הטיפול בעבירות התנועה של שוטרים ושל קציני משטרה בכירים ובמיוחד מסירת דיווחים שאינם מדויקים לצורך ביטול דוחות התנועה, מציבה תמונה עגומה של התרבות הארגונית השולטת במשטרת ישראל. הממצאים בנושא זה בצירוף קלקולים בתרבות הארגונית במשטרה שנבדקו בבדיקות קודמות של משרד מבקר המדינה והפרשות שנחשפו לציבור בעת האחרונה, בייחוד בקשר לדרג הבכיר במשטרה, יוצרים תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה". לאור הממצאים החמורים, שפירא ממליץ לבצע שידוד מערכות ותיקון התרבות הארגונית במשטרה. "טוב יעשו פיקוד המשטרה והשר לביטחון הפנים אם ייקחו את הדברים לתשומת לבם המיוחדת", מסכם שפירא.
ביקורת קשה על הטיפול בתיקי עבירות תעבורה
כ-55 אלף כתבי אישום בגין עבירות תנועה נמחקו בשנים 2015-2012 מחמת התיישנות. "מחיקת כתבי אישום נבעה בעיקר מהצטברות של אלפי כתבי אישום בכל שנה, בלא שנקבעו עבורם מועדי משפט. זאת, בשל הקצאה חסרה ולא יעילה של מועדי משפט", מצוין בדוח. כדוגמה מובא חודש פברואר אשתקד, בו היו 17 אלף ו-160 כתבי אישום ללא מועד משפט, כאשר חלקם של התיקים עוד משנת 2007.
"חלוקת מועדי המשפט על ידי שלוחת התביעות באגף התנועה ליחידותיה האזוריות נעשתה שלא על סמך נוהל המסדיר את התהליך. גם ברמה האזורית הייתה חלוקת מועדי משפט לקויה, שכן לא הייתה התאמה בין מספר מועדי המשפט שהקצה בית המשפט למשטרה לבין מספר כתבי האישום שהפיקה המשטרה בתחום השיפוט של אותו בית משפט. לפיכך ועקב קשיים בניוד כתבי האישום בין תחומי השיפוט, התיישנו ונמחקו אלפי כתבי אישום".
עוד נחשף בדוח שעל מנת לבלום את הצטברות כתבי האישום ללא מועד משפט, העלתה המשטרה את סף האכיפה של רבות ממצלמות המהירות הפרוסות בכבישי הארץ וכיילה אותן, כך שיצלמו רק נהיגה במהירות העולה בהרבה על המהירות המותרת. "בפועל, רבות מהמצלמות לא פעלו, אלא כשכלי רכב נסעו במהירות הגבוהה פי שניים ומעלה מהמהירות המותרת", מדגיש המבקר ומפרט העלאה דרסטית של סף המהירות במצלמות באזורים שונים בארץ.
כשלים בפרויקט מצלמות האכיפה
למעלה מ-100 מיליון שקלים הושקעו בפרויקט מצלמות האכיפה, אבל משרד מבקר המדינה חושף ליקויים מהותיים ביישום הפרויקט והבאת עברייני התנועה לדין. "דוח זה מצביע על כשל מערכתי של הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון הפנים והמשטרה, שהביא לחוסר אפשרות להפעלה אופטימלית של מצלמות, על כשל מערכתי בטיפול המשטרה בכתבי האישום ובתיאום עם בתי המשפט לתעבורה ועל מחיקת רבבות כתבי אישום מחמת התיישנות", מציין מבקר המדינה, "ממצאי הביקורת מצביעים על אי השגת מטרות מרכזיות והפעלה לא יעילה של מערך המצלמות".
המבקר מתריע על חומרת הליקויים על רקע ריבוי תאונות הדרכים הקשות. "מידי שנה מתרחשות בישראל עשרות אלפי תאונות דרכים. ב-2014 פתחה המשטרה כ-58 אלף תיקי חקירה בגין תאונות דרכים עם נפגעים, בהם נהרגו 320 בני אדם, 1,635 נפצעו באורח קשה ו-82 ו-828 אלף נפגעו באורח קל", הוא מתריע, "עלותן של תאונות הדרכים עם נפגעים למשק הישראלי ב-2012 נאמדה בידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בכ-15 מיליארד שקל".
תגובות הנוגעים בדבר:
מהשב"ס נמסר כי ״בשב"ס מתבצע מעקב שוטף ודקדקני אחר הטיפול בדוחות המתקבלים ממבקר המדינה. בבדיקת הטענות שעלו בביקורת, חזרה המשטרה מהן עוד טרם פרסום דוח המבקר, שכן חלק מהדוחות כלל לא הועברו לידינו או שעברו לאחר שחלה עליהם התיישנות. כיום לא קיימים כל פערים בטיפול בסוגיה".
תגובת המשטרה: "טענתו של המבקר להעדר אפקטיביות של מצלמות האכיפה סותרת את הממצאים המלמדים כי קיימת הרתעה ומגמה של שינוי בתרבות הנהיגה. יצוין כי עם הקמת הפרויקט, קודם על ידי משטרת ישראל ובמימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מחקר מלווה אובייקטיבי וחיצוני על ידי פרופסור הלל בר גרא מאוניברסיטת בן גוריון, ממנו עלה כי מהירות הנסיעה של נהגים ירדה בתשעה אחוזים באזורי המצלמות. כמו כן, מסקר נהגים שביצע פרופסור גרא עלה כי, עמדות המצלמה השיגו הרתעה על ציבור הנהגים. בכל הנוגע לדוחות תנועה של שוטרים, המבקר מציין מפורשות כי הוא רואה בחיוב את הפעולות שנקט ראש אגף התנועה הנוכחי לשם הסדרת הטיפול בדוחות אלה. כלל הדוחות שעלו במסגרת הביקורת טופלו במלואם ונכתבו נהלים חדשים ומחמירים, המאפשרים טיפול מהיר ויעיל בדוחות שוטרים, תוך קיום בקרה שוטפת על התהליך".
תגובת המשרד לביטחון הפנים: "כבר עם קבלת טיוטת דוח המבקר, לפני מספר חודשים, החל המשרד לפעול ברוח המלצות המבקר. כך למשל, לפי הנחיית השר ארדן, נוהל הטיפול בדוחות תנועה של קצינים בכירים הוחמר. בעניין פרויקט המצלמות יש להדגיש שקיים פער עצום בין כמות הדוחות שהמצלמות מסוגלות לייצר אל מול היכולת של בתי המשפט לתעבורה להעמיד לדין נהגים שביצעו עבירות תנועה. המצלמות מסוגלות להפיק מיליוני דוחות בשנה, אך בפועל בתי המשפט מוגבלים בהיקף הדיונים ומסוגלים לקיים כ-90 אלף דיונים בלבד. המחסור החמור בשופטי תעבורה ובמועדי משפט הוא גורם משמעותי המגביל את יכולת ההעמדה לדין. לכן, כל עוד לא יהיה מספר מספק של שופטי תעבורה המשטרה לא תוכל להפעיל את כל המצלמות שהותקנו, וזאת כיוון שהדוחות שהן יפיקו צפויים להתיישן ולהתבטל בגלל מחסור במועדי משפט אותם קובעת מערכת המשפט".