אם לתינוקת שעברה התעללו מצד מטפלת: "הסלקנו מכשיר הקלטה ושמענו את המכות"

"יש קטע קשה ששומעים את הבת שלי צורחת במשך עשר דקות בידיים שלה, והיא אומרת לה 'סתמי את הפה' ומתעמתת איתה, אני לא יודעת בדיוק מה היא עושה, סותמת לה את הפה איכשהו, ואז יש זעקה יותר חזקה, זאת אומרת שהיא מכאיבה לה. הקלטה מאוד קשה", סיפרה משה. "למחרת הגשנו תלונה במשטרה, ביום שלמחרת. המשטרה חקרה אותה והיא שוחררה מאותו היום. ההורים הוציאו את התינוקות מהפעוטון שלה, אבל עכשיו היא שוב מטפלת בתינוקת. ילד אחד שהודענו להורים שלו, הוא גדול יותר, אז הם סומכים עליה. היא חיה רגיל ואנחנו סובלים עם הצלקת הזו יום יום. מצאנו לבת שלנו מקום במעון מפוקח והיא פורחת שם".

"התחום פרוץ לגמרי", אמר לגזית ח"כ איציק שמולי, "כל אחד יכול לפתוח אצלו בבית משפחתון ולקלוט אליו ילדים. כל אחת יכולה להכריז שהיא מטפלת, בלי שום רישוי ושום פיקוח. עשרות תיקים נסגרו בשנים האחרונות בגלל 'חוסר עניין לציבור'. מטפלת שמתעללת בתינוק חסר ישע זה 'חוסר עניין לציבור'?. אנחנו מדברים על שנת שיא בשנה שעברה, למעלה מ-80 מקרים בשנה של התעללות. שזה אומר, אם במקרה השמרני ביותר יש בכל מעון במסגרת פרטית 10 ילדים, אז יש כ-800 ילדים בשנה שנמצאים בטווח הסכנה. יש פה בעיה, והמערכת חייבת לדעת איך לספק לילדים האלה הגנה הרבה יותר טובה".

"עיקר הבעיה היא שלא ניתן לדעת מה קורה בתוך המסגרות הפרטיות", טען ח"כ שמולי, "גם אם מגלים מקרה של התעללות, ותופסים את המתעללת, קשה מאוד להגיע להרשעה, כי ילדים בני שנתיים לא יכולים להעיד. 90 אחוזים מהתיקים נסגרים בגלל חוסר יכולת של המשטרה לגבש ראיות. לכן הפתרון שאני מקדם בכנסת, הצעת חוק עליה חתמו כבר 80 ח"כים, היא התקנה של מצלמות במעגל סגור בתוך המסגרות הפרטיות. כך שאם קרה מקרה המשטרה יכולה לגשת לסרט הצילום בכפוף לצו בית משפט, לגבש תשתית ראייתית ולהגיע להרשעות. המהלך השני שנוביל הוא הסדרת התחום והעברתו ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, שם מקומו הטבעי".

עריכת תוכן 103FM: אסף נבו