ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר, לפיה הפיכת בנק הדואר לבנק חברתי תידחה לינואר 2017, בוודאי אכזבה רבים בישראל שאינם יכולים לפתוח חשבון בנק ומחכים בקוצר רוח למועד הפתיחה. לפי הערכות של עמותת "ידיד", יש היום בארץ כמיליון אנשים שהבנק מסרב לפתוח להם חשבון בגלל היסטוריה בנקאית בעייתית. המספר הזה כולל גם אנשים שאינם בוטחים בבנק או מי שחוששים מנושים ומעדיפים לעבוד במזומן. לאנשים כאלו אין כרטיס אשראי, צ'קים, אפשרות לפתוח תוכנית חיסכון לילד או לקבל הלוואה במקרה חירום. "אנשים שאין להם נגישות לכלים פיננסיים בסיסיים כמו חשבון בנק נפגעים", טוען רן כהן, סמנכ"ל בעמותת "ידיד", שמקדמת את היוזמה להקמת בנק חברתי. "היכולת שלהם לקיום נפגעת. הזכות לחשבון בנק ונגישות לשירותים פיננסיים היא אחת הזכויות החשובות ביותר כמו הזכות לדיור, ביטחון תזונתי, בריאות, חינוך ותעסוקה. ככל שמערכים טכנולוגיים ורפורמות בשוק האשראי ילכו ויתרחבו, כך הנזק שייגרם לאוכלוסיות מעוטות הכנסה ומודרות משוק הפיננסים יהיה גדול יותר".



אחד האנשים שנאלצים לחיות ללא חשבון בנק, פנקס צ’קים או אשראי כבר עשור הוא א'. הבנק סגר את חשבון הבנק שלו, לאחר שחובו תפח והוא לא הצליח לסגור אותו. "חובות, הוצאה לפועל, עיקול חשבון ושלום על ישראל - אין פריבילגיה להוציא כספים מלבד על אוכל", מספר א'.



שקלת פעם לנסות לקבל אשראי שוב?


"לעולם לא. אחרי מסכת התעללות מצד המערכת הבנקאית כולה, אני מעדיף עוני מחפיר ולא שום עסק עם אף בנק ואשראי. זה עשור של חיים שלא יחזרו, בלי יכולת לשכור דירה או לקנות. בלי יכולת לכלום. אני לא בזבזן ואפילו לא קרוב לזה, ובכל זאת שתו לי את החיים".



"אני מעדיף עוני מחפיר ולא שום עסק עם בנק". צילום: יונתן זינדל, פלאש 90"אני מעדיף עוני מחפיר ולא שום עסק עם בנק". צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



"ביום אחד הפכתי לאדם שקוף", מספרת גם גלית (השם המלא שמור במערכת), שחיה ללא חשבון בנק מאז גירושיה, לאחר שבעלה כתב צ'קים על חשבונה ורוקן אותו מכסף. "ככה זה פה. אם אין לך חשבון בנק, פנקס צ'קים או כרטיס אשראי, אתה לא חי. אני יודעת שיש כאלו שאומרים שעדיף לחיות רק ממה שיש לך במזומן, אבל זה נורא קשה אם למשל מגיעה הוצאה לא צפויה פתאום. מה עושים? איך שוכרים דירה? מקבלים משכורת? וצריך גם להסביר בכל מקום, ואז את אוטומטית מתויגת כענייה או דפוקה".



"חסרה לי היכולת הזו לא לחיות על הקשקש, להיות מסוגלת להיכנס לסופר ולא לחשב כל שקל כי את יודעת שזה מה שיש לך", מספרת מיכל, שחיה ללא חשבון בנק. "הפכתי לאלופה בחשבון, מחשבת בדיוק את המחיר של המצרכים. לפני חודשיים נשרף הנתיך של הדוד בבית, ובעל הבית התעקש שאחליף והוא יחזיר לי. לכי תסבירי לו שהוצאה כזו לא תשלמי בצ'ק אלא מחשבון האוכל. הכל נהיה יותר קשה. תשלומים עבור חשמל ומים - את הכל צריך לעשות פיזית. ללכת ולשלם. אין שום אופציה אחרת. וצריך למצוא בכל פעם חבר טוב, ממש טוב, שיסכים לתת צ'קים לשכירות. ככה אני חיה כבר שש שנים".



“יש תמימות דעים"


משמעותו של בנק חברתי היא שכל הכנסותיו ורווחיו יישארו בבנק ויוקדשו לשיפור השירות ותגמול העובדים. על פי התוכנית, בנק הדואר הקיים כיום יהפוך לבנק חברתי וישמש בעיקר אוכלוסיות מעוטות הכנסה ואוכלוסיות המוגדרות כאוכלוסיות לסיכון באשראי. הקמתו אמורה לסייע לאותם אנשים לקבל אשראי במחיר הגון בלי שייאלצו לפנות לשוק האפור. הבנק החברתי יאפשר כאמור מתן מסגרת אשראי ללקוח, לפי כללי מסגרת האשראי שייקבעו על ידי המפקח; יגבה עמלות בסיסיות בלבד מלקוחותיו; ינפיק ללקוחותיו כרטיסי אשראי בעלי מסגרת מוגבלת במודל חדש שטרם נוסה בישראל; ויפעיל קרנות אשראי לעסקים זעירים בערבות מדינה וקרן הלוואות למשקי בית בערבות מדינה.



לא מדובר הפעם בעוד יוזמה פרטית להקמת בנק, כמו בנק אופק, שהרעיון להקימו עלה ב־2012, אך לא יצא לפועל. על פי המודל העסקי של בנק אופק, כל חבר בקואופרטיב היה אמור להצטרף על ידי רכישת מניה ב־3,000 שקל, אך במקרה של הבנק החברתי הנוכחי, מדובר בבנק במימון ראשוני של המדינה.



זו אינה הפעם הראשונה שהפיכת בנק הדואר לבנק חברתי עולה על שולחן הדיונים. כבר ב־2009 ניסה שר התקשורת דאז משה כחלון לקדם יוזמה דומה וביקש להפוך את בנק הדואר לבנק קמעונאי. לדברי כחלון אז, בנק הדואר חייב להיות בנק חברתי יותר, לתת אשראי וריביות. כחלון טען אז עוד כי לצורך יישום הרעיון נדרשת השקעה של כ־150 מיליון שקלים. בהמשך, זכה הרעיון גם לתמיכתו של שר התקשורת שכיהן אחריו, גלעד ארדן.



שבע שנים חלפו והרעיון עדיין לא התממש, בין היתר בשל סחבת בדואר ובירוקרטיה ממשלתית סבוכה. ביום רביעי שעבר דיווח מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, כי הקמת הבנק החברתי תידחה בפעם השישית בחצי שנה - מיולי 2016 לינואר 2017. פילבר אמר בוועדה כי התהליכים שיאפשרו את הקמת הבנק מתקדמים, אך נותרו עוד שני נושאים מרכזיים לטיפול: ההון הראשוני של 150 מיליון שקל והסכם קיבוצי עם העובדים. לדבריו, יש כוונה להשלים את ההליכים עד ספטמבר הקרוב.



ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) שאל בוועדה אם צפויה התנגדות של הבנקים להקמת גוף שיכול להתחרות בהם. "בשלב הראשון הם לא יתנגדו מאחר שהמהלך יוריד מהם את כל החלכאים והנדכאים", טען ח"כ יונה בדיון, "אבל בשלב השני הם יעשו הכל כדי לא לתת לבנק הדואר לצמוח, ומזה צריך להיזהר".



"אני רואה בזה אתגר אישי". איתן כבל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90"אני רואה בזה אתגר אישי". איתן כבל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



ח"כ כבל מצדו לא מתרגש מהעובדה שמדובר בדחייה שישית במספר של הקמת הבנק בשנתיים וחצי האחרונות, והוא בטוח שהרעיון יקרום עור וגידים. "הדחיות לא קשורות לרעיון”, הוא אומר כעת ל"מעריב המגזין". “זו הפעם הראשונה שבוועדת הכלכלה יש תמימות דעים והסכמה לגבי הנושא. חשוב לי גם להבהיר שהבנק הזה לא מיועד למיעוטי יכולת בלבד. הבנק יהיה בנק חברתי מסחרי, כזה שמקיים שיח חברתי עם הלקוחות שלו, אבל לא בנק מפסיד”.


מדוע להקמת הבנק החברתי נדרש הון עצמי של 150 מיליון שקלים, אף על פי שבנק הדואר כבר קיים?
“ההון עצמי נדרש לא בטווח הקצר, אבל בהחלט בטווח הארוך, על מנת שהבנק יוכל לשרת את כולם”.



הציבור בשנים האחרונות לא נוטה לתת אמון בדואר.
“בנק הדואר עובר מהפכה של ממש בימים אלו. יש מנכ”ל חדש והנהלה חדשה. בחצי השנה האחרונה הם עשו דרך ארוכה, אבל אין ספק שאם הבנק לא יבנה מערך אמון עם הציבור, ההליך לא יצלח. החוזק של בנק הדואר הוא שהשירות שלו ניתן בכל מקום, בסניפי הדואר”.



אתה אופטימי?
“מאוד. אני גם רואה בזה אתגר אישי”.



חיים ללא חסכונות

בעמותת “ידיד” מעדיפים לקרוא לסניפי בנק הדואר, שיהפכו לבנק חברתי, “מרכזים קהילתיים פיננסיים” ולא סניפי בנק. מבחינתם, דווקא העובדה שהמהלך ייעשה בבנק הדואר היא בשורה. “בנקים היום מצמצמים סניפים ועוברים לדיגיטלי”, אומר כהן מעמותת “ידיד”. “הבעיה היא שיש עדיין המוני אנשים שאינם מסוגלים לנהל את הפעולות שלהם בבנק באופן כזה. היתרון הוא שכבר יש לבנק הדואר 750 סניפים, וברגע שיחל המהלך, אפשר להקים סניף כמעט בכל מרכז קהילתי, בכל מתנ”ס, ולא רק בבנק הדואר. גם בנקים גדולים יכולים להקים שם עמדה ולתת ללקוחות מענה אנושי”.



"עובר מהפכה בימים אלו". בנק הדואר. צילום: אדי ישראל"עובר מהפכה בימים אלו". בנק הדואר. צילום: אדי ישראל



אחת השאלות הגדולות שנותרו כעת היא אם הבנקים הגדולים ינסו לטרפד את המהלך. “כביכול זה רעיון טוב, אבל חשוב לבחון כמה דברים”, טוען בכיר במגזר הבנקאי. “קודם כל הכרחי שהבנק לא יהפוך לבנק רק של מודרי אשראי אלא ייצר רווח, כדי שיוכל להמשיך להתקיים וגם להציע שירותים כמו הלוואת חברתיות. זה אפשרי רק בתמהיל לקוחות, מה שיהפוך את הבנק לבנק קמעונאי ויכול בהחלט לעורר בשלב מסוים תחרות מצד בנקים מסחריים גדולים”.



איך כדאי לבנק להתנהל מול מנועי האשראי?
“בוודאי שלא כל מנועי האשראי הם אנשים לא אחראים שאינם יכולים להתנהל עם מסגרת אשראי וכרטיס מוגבל בתקרת האשראי שלו, אבל חשוב מאוד שאם כבר מקימים בנק כזה, ישלבו בו חינוך פיננסי - גם למבוגרים. כרטיסי אשראי ותשלומים נראים לנו היום כמו מצרך שלא ניתן להתקיים בלעדיו, אבל כדאי לזכור שרוב משקי הבית בישראל נמצאים באוברדרפט ואחוז לא קטן חיים כמעט ללא חסכונות. מגמה של בנק חברתי, שמתנהל בצורה שונה עם הלקוחות היא מבורכת, אבל יידרש סוג של פיקוח וחינוך האוכלוסייה לצריכה חכמה”.



ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "שר האוצר הכריז כבר בעבר כי יש למצוא את הדרך לפתח את בנק הדואר ובין היתר לבחון את הפיכתו לבנק חברתי. בימים אלו נבחנות במשרד מספר אפשרויות לקידום המהלך ולהוספת יכולות נוספות לבנק" .


ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "אנחנו מקדמים עכשיו עבודה משותפת בין כל הגופים הנוגעים בדבר: האוצר, הדואר ומשרד התקשורת. אנחנו רוצים שבנק הדואר יהיה בנק חברתי שייטיב עם הציבור. משרד התקשורת מעוניין מאוד במהלך. חשוב לנו לדאוג לכל השוק. הלקוח הסופי חשוב לנו, וחשוב לנו לעשות מהלך שייטיב עם הציבור כמו הרפורמה בסלולר".