דוקטור עהוני עלי מדיר חנא, הוא רופא שעשה הסבה אקדמית להוראה במכללת "אוהלו". גבי גזית וענת דוידוב שמעו ממנו ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" על לימודי השואה במגזר הערבי: "המגזר הערבי בדרך כלל מתייחס לכך שמה שמבדיל אותנו מהחיות זה הרחמים. אדם שאין בליבו רחמים לכאבו של האחר, לא יכול להיות בן אדם. השואה זה משהו שצריך ללמוד אותו.

"אנחנו לא יכולים להחזיר את הגלגל אחורה. מה שקרה זה נוראי, לאנושות כולה, אבל צריך ללמוד ממנו לקח. לקח חשוב, זה לא יקרה לעולם עוד, ולא רק לעם היהודי, אלא עם כל עם אחר, עם כל האנושות. הנשק החשוב ביותר הוא החינוך. אם אנחנו יכולים להילחם בתופעות הקיצוניות במגזר היהודי, במגזר הערבי, ובכל מגזר אחר, אז יש לנו את הדבר החשוב ביותר לקיומנו וגורלנו המשותף".




"אני חי בצפון ויש לנו מרקם מאוד יפה של חיים, שנמצאים בו כל העדות", ציין ד"ר עלי. "כסטודנט במכללת 'אוהלו' אני רואה שזה אפשרי, בקהילה כזו כמו של המכללה, אפשרי לחיות ביחד, ולא בדו-קיום, אלא יותר, כי הרי המדינה שלנו מורכבת יותר, מכל מיני עדות שונות, כל מיני דתות. אפשר לקחת את המדגם הזה של המכללה ולחיות בשקט ובשלווה, כעם אחד, גורלו גורל אחד, עם זהות אחת".


"העם היהודי הוא העם שסבל מהכאב הכי גדול בתולדות האנושות. מוטלת על כתפיו האחריות להיות בית הספר ההומאני ביותר בעולם וללמד את כולנו איך להיות הומאניים ולא קיצונים, להילחם בקיצוניות", טען הד"ר. "לא לעמוד מהצד, אלא להרגיש בכאבם של אחרים. השואה גורמת לנו להבין שלא הכספים ולא הנשק ולא מעמדנו ולא הפוליטיקה אז עזרו לעם היהודי. מה שעזר זו האנושיות, דוגמת חסידי אומות העולם. אז חשבו שהם בוגדים, נלחמו בהם, רצו להרוג אותם בפולין. הלקח הוא ללמד את ילדינו, לא משנה יהודי או ערבי, אנושיות. אני מתכוון כאיש אקדמיה להילחם, קודם כל, בכל הדברים הקיצוניים הקיימים, לצערי הרב, בכל המדינה שלנו, ולא רק במגזר שלנו".